שיקולי בחירה ( קריירה)
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • תקציר

    על פי דיווח הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) יותר משני שלישים מקרב המורים בכל דרגות ההוראה הם נשים. נתון נוסף מגלה כי אחוז הנשים בהוראה בכיתות הנמוכות גבוה משמעותית בכיתות הנמוכות והולך ומצטמצם ככל שדרגת החינוך עולה (מבחינת גיל התלמידים). המחקר הנוכחי בדק הבדלים מגדריים בציפיות תלמידים בני 15 מ-49 מדינות באשר לקריירה של הוראה. כל המדינות השתתפו במבדקי פיז"ה ב-2015.

  • לינק

    המחקר המתואר במאמר זה התמקד בבדיקת הקֶשר שבין בחירת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך לבין נטיות מקצועיות של סטודנטים בארבע מכללות לחינוך. במחקר השתתפו סטודנטים שלמדו בתכנית "ניהול וארגון מערכות חינוך" וסטודנטים שלמדו בתכניות דיסציפלינריות. המחקר התבסס על התאוריה המגדירה את הנטיות המקצועיות כ'עוגני קריירה'. תשובות המשתתפים (Schein, 1977) של שיין לשאלונים הסגורים ולשתי שאלות פתוחות אפשרו לבחון את מניעיהם לבחור בתחום הלימודים שבחרו, כמו גם את תפיסתם באשר לתרומתו של תחום זה לעתידם המקצועי (זהר טל וחיה אלטרץ).

  • לינק

    מטרת התכנית "מצוינים להוראה" במכללות האקדמיות לחינוך היא לגייס לתחום ההוראה כוח אדם איכותי ולהכשירו באמצעות תכנית ייחודית, כזו אשר בוגריה יהוו את חוד החנית של מערכת החינוך בישראל. המחקר המתואר במאמר זה התמקד באחד-עשר סטודנטים שלמדו בתכנית המצוינים במכללה ע"ש דוד ילין, כמו גם בבחינת עשרה בוגרים של תכנית זו בשנתיים הראשונות לעבודתם. במחקר נבחנו המוטיבציות של הסטודנטים והבוגרים לבחור במקצוע ההוראה, הציפיות שלהם מעצמם בהקשר המקצועי והאופק המקצועי שהם חותרים אליו. ראיונות העומק שנערכו עִמם משקפים את שלבי ההתפתחות של זהותם המקצועית, והודות לכך מתקבלת תמונה קוהרנטית של עולמם המקצועי ושל התמורות בתפיסותיהם (ברוריה שישון, אריאלה פופר-גבעון).

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר שבחן את הקשר בין סוגים שונים של הנעות (מוטיבציות) לבחירה בהוראה של מתכשרים לבין תפיסתם את יכולתם המקצועית ואת אפשרות העיסוק העתידי בהוראה. המחקר נערך בהונג קונג. אוכלוסיית המחקר כללה 142 מתכשרים להוראה שענו על שאלון ו-7 מרואיינים שרואיינו בעקבות ממצאי השאלון. הסטודנטים השתתפו בתוכנית הכשרה לבעלי תואר ראשון בחינוך. נערך סקר לזיהוי דפוסים כלליים של הנעות הוראתיות של מתכשרים להוראה, תכניותיהם לעתיד ותפיסת היכולות המקצועיות (Tang S.Y.F., Wong, A. K.Y., & Cheng, M.M.H).

  • לינק

    מיעוט המורים הגברים במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר היסודיים בפרט הוא עובדה ידועה שמעסיקה את קובעי המדינויות. מחקר של ד"ר שוש מלאת וד"ר אתי גלעד מהמכללה האקדמית אחווה בחן את מניעי הבחירה של גברים במקצוע המתמטיקה ואת תפישתם לגבי תפקידם כמורים בבית הספר היסודי. המחקר התמקד בבחינת השפעת הרקע התרבותי ממנו באים המורים, וכלל ראיונות עם מורים יהודים ילידי הארץ, מורים עולים מאתיופיה, מורים עולים מחבר העמים ומורים ערבים-בדווים ( נגה שביט-רז) .

  • מאמר מלא

    פרופ' מייקל אפל הוא אחד מהוגי החינוך הידועים ביותר בעולם. הוא מסופח, בניגוד לרצונו, לזרם המכונה "פדגוגיה ביקורתית", שצמח מספרו של פאולו פריירה "פדגוגיה של מדוכאים". הפדגוגיה הביקורתית חושפת את מנגנוני הכוח והדיכוי שעומדים ביסוד תופעות חברתיות, בכללן החינוך, ומעצבת השקפת עולם חינוכית שמטרתה להקנות לתלמידים יכולת לחשוב באופן ביקורתי, כלומר יכולת לזהות את מנגנוני הכוח והדיכוי שפועלים עליהם ( אסף משולם) .

  • תקציר

    המאמר, המבוסס על מחקר ראיונות ארוך טווח של 50 מורים חדשים במסצ'וסטס, מציג את הסיבות של העונים להתמדה בבתי הספר או למעבר לבתי ספר חדשים או לעזיבת ההוראה במהלך שלוש השנים הראשונות. מורים שחשו תחושות של הצלחה עם תלמידים ושבתי הספר אורגנו למתן תמיכה – אינטראקציות עם עמיתם, הזדמנויות לצמיחה מקצועית, מטלות מתאימות, משאבים הולמים ומבנים בית ספריים תומכים – היו בעלי הסיכויים הטובים ביותר להתמיד בבתי הספר ובהוראה בכלל ( Johnson, S.N., Birkeland, S.E ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין