המאמר הנוכחי מציג ניסוי שנערך בשיתוף בין אוניברסיטה וביה"ס יסודי בארה"ב במטרה ליישם את המודל של חקר מערך שיעור שיתופי הקיים ביפאן (jugyoukenkyu). מדובר על דגם פדגוגי של חקר משותף שהפך זה עשרות שנים להיות חלק בלתי נפרד מההתפתחות המקצועית של המורים ביפאן והוא מיושם שם במרבית בתי הספר. המשתתפים מצאו כי בניגוד לסדנאות המסורתיות של השתלמויות, המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. הם חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה (Rock, Tracy C.)

מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

מטרת המחקר היא להבין כיצד תופסות המורות את האלתור בהוראה, איך הן מיישמות אותו, האם הן מודעות אליו ולשימוש שלהן בו ואיך הן קושרות אותו לעבודה החינוכית. שאלת המחקר היא מה הן התייחסויות המורות במערכת החינוך למונח אלתור בהקשר החינוכי. שיטת המחקר היא איכותית, ומבוססת על שמונה ראיונות אתנוגרפיים עם שמונה מורות מבתי ספר שונים. הטיעון שעליו התבסס מחקר זה הוא שהאלתור הכרחי בתהליך הלמידה והקניית הידע ואכן נמצא כי שהמורות משתמשות באלתור כחלק אינטגרלי מההתרחשויות בחלל הכיתה, אך אינן מודעות לאלתור ולרוב משתמשות בו על מנת לשרוד. ממצאי המחקר מלמדים שהאלתור אינו הופך לפרקטיקה אידיאולוגית, ערכית ויצירתית אלא מהווה ביטוי לבדידותה של המורה ולהסתמכותה על אישיותה בלבד (אלונה פרץ)

למה מינוס כפול מינוס שווה פלוס? היבטים דידקטיים – כיצד בוחרים דרכים להצדיק ולשכנע. ההיבטים הדידקטיים בבחירת דרכים להוראת כפל במספרים מכוונים, שישכנעו את התלמיד ויצדיקו את פעולת החשבון במספרים מכוונים. חשיבות הדיון: מתן מענה לשאלות כיצד יש לפעול כאשר הדרך התוך-מתמטית שנבחרה לא הובנה ע"י התלמיד? האם לא כדאי להכיר גם אמצעי המחשה כלשהו, מודל חוץ-מתמטי אותו ניתן ל"שלוף" בעת הצורך, כזה שיצדיק את הפעולות החשבוניות על המספרים המכוונים? ואם כן, מה הקריטריונים לבחירת מודל כזה. (יהודית בר-תקווה)

תכנית מב"ר היא תכנית ייחודית לתלמידים בעלי פוטנציאל לימודי המוגדרים כתת-משיגים. התכנית מבוססת על לימודים עיוניים במסלול בגרות רגיל, בניסיון למצוא פתרון נכון לתלמידים אלה, בדרך של חיזוק כישוריהם ויכולותיהם להתמודדות מוצלחת עם חומר הלימוד ועם בחינות הבגרות. כדי להשביח את דרך ההוראה בכיתות המב"ר יש להרחיב את הרפטואר של דרכי ההוראה וסוג המשימות כך שיתאימו למגוון רחב יותר של יכולות ויגיעו לתלמידים רבים יותר. המאמר מציע הצעות שונות להתוויית קווי עבודה של המורה בכיתת המב"ר. המטלות חייבות להיות מעניינות, מאתגרות, שוברות שגרה, אך לא קשות מדי. ניסוח המטלות חייב להיות בהיר ומובן. דף המטלה – לא עמוס מדי. כל מטלה צריכה להיות מלווה במחוון מפורט. (אמירה רום)

בכדי להוביל את הלומד ללמידה משמעותית יש לקשר את הידע הנרכש לידע הקודם. באמצעות מיפוי מושגים יכול המורה לבדוק את הידע הקיים אצל התלמיד במהלך ההוראה ולקשר מושגים חדשים למושגים שכבר קיימים במבנה הידע שלו (יעקבי, 1993). מפות המושגים מציגות באופן חזותי את המושגים והקשרים ביניהם כפי שהלומד מבין, לכן מפות המושגים של התלמידים מאפשרות למורים להבחין בין קשרים תקפים ללא תקפים או לגלות קשרים חסרים בין המושגים. ניתן להבחין בתפיסה המוטעית כאשר הקשר בין שני מושגים יוצר משפט לא תקף. הפעילות המובאת כאן משולבת במהלך לימוד המבנית "מוח תרופות וסמים", אך מתאימה ליישום במבניות אחרות (רויטל דרורי).

המעבר מהכיתה הפרונטלית, בה קיים מבנה חברתי של בידוד ויחידנות, אל הכיתה השיתופית – בה קיימים יחסי קרבה ואינטראקציה בין-אישית, דורש את הכשרת התלמידים והמורים לסוציאליזציה של כיתה שיתופית (הרץ-לזרוביץ 1995, 1996). בשיטת אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית) מציעות פרופסור הרץ-לזרוביץ וד"ר ברוריה שד"ל מאוניברסיטת חיפה, לפעול בדרכים המשלבות את המרכיבים הבאים: מיסוד זהות קבוצתית, בניית צוותים בכיתה, חלוקת תפקידים, הכשרת תלמידים מנחים לקבוצות. (רחל הרץ-לזרוביץ, ברוריה שדל)

פרופסור פיליפ דושי (DOCHY, FILIP ) מגדולי החוקרים בתחומי שיטות ההוראה ושיטות ההערכה באירופה ( והעורך הראשי של כתב העת Educational Research Review) הרצה בכנס הבינלאומי ה-5 להכשרת מורים במכון מופ"ת ביוני 2007 והתייחס באחד המפגשים למחקריו על הוראה מאתגרת בעיות (PBL ) . מצאנו לנכון להביא את המחקרים החשובים אליהם התייחס .

יצירת סקרנות אצל לומדים היא אחת האתגרים החשובים שאיתם מתמודדים מורים ומרצים כיום. הסקירה מסכמת שורה של אסטרטגיות לטיפוח ויצירת סקרנות אצל לומדים בסביבות למידה רגילות ומתוקשבות. בין האסטרטגיות המוצעות ליצירת הסקרנות: העלאת שאלות מעוררות עניין בראשית השיעור, יצירת עימות קונספטואלי במהלך השיעור, יצירת אווירה של שאלות לאורך כל השיעור, הקצאת זמן נאותה וסבירה לתלמידים לחקור נושאים ולהתעמק בהם, הגדלת אפשרויות הבחירה בתכני הקורס, יצירת הפתעה בתכנון השיעור, תכנון סביר של הסוגיות המוצגות בפני הלומדים כלומר, להיזהר ממורכבות יתר בהצגת סוגיות שונות כחלק מהמאמצים ליצירת סקרנות (Arnone, Marilyn P.)

מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)