עבודה זו עסקה בניתוח שיח של מתכשרים להוראה שנושאו היה משימה מסוימת. מטרת העבודה הייתה לבחון את תרומת המשימה ואת תרומת השיח הקבוצתי לידע, לאמונות ולעמדות המשתתפים על אודות אנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות. השיח הנחקר הוא שיח א-סינכרוני מתוקשב, העוסק במשימת אורך סמסטריאלית, שבה התבקשו המשתתפים בקורס להתלוות לאדם עם מוגבלויות אינטלקטואליות קשות למשך עשרה מפגשים שבועיים. אפיון השיח של כל משתתף מראה שרובם עסקו בתיאור חוויות מתוך המשימה ותגובות לאירועים שעלו בשיח. נראה שהשיח בפורום יצר מעין אווירה שעודדה את המשתתפים להפגין תחושות חיוביות, לפרש אירועים ברוח טובה. כך בעיקר התאפיינו המשתתפים שנכנסו לשיח מתחילתו, ואילו משתתפים שהצטרפו מאוחר יותר הציגו יותר בעיות וקשיים. עם זאת, כולם זכו לתמיכה ולעידוד מחברי הקבוצה ( דיתה פישל).

עבודה זו מציגה ניתוח שיח אישי וקבוצתי של מתכשרות להוראה, במהלך קורס, במכללה להכשרת מורים. השיח עוסק במשימת הקורס, חניכה שבועית, של אדם מאותגר שכלית על ידי מתכשרת להוראה. מטרת העבודה לאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan).ממצאי ניתוח ראשוני של דגימות שיח, מצביעים בתחילת המשימה על חששות וקשיים אישיים ובהמשך על רכישת ידע חדש, ללא שימוש במקורות ידע חיצוניים, כגון חומר קריאה. הממצאים ראשוניים, ועשויים להצביע על תהליך התואם בחלקו את המודל של קגן, לפיו, התנסות תורמת לרכישת ידע חדש ושינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה (דיתה פישל)