מאמר זה מפתח את המטאפורה המוכרת של הוראה כביצוע לקראת הגדרה של הוראה כפעולה ביצועית, שבה הפעולות והמלים מכוונות כדי להשפיע על שינויים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים בלומדים. המחבר טוען שהוראה מורכבת מפעולות דיבור פדגוגיות שההשפעות הנצפות והבלתי נצפות שלהן על הלומדים חורגות מכוונת המחבר ומהתחזית המדעית. ניסיונות לרכך את עודף ההשפעות הללו תורמים עצמם להגדרות של האפקטיביות של המורה שנכתבו על ידי מכשירים ומוסדות מחקר המבוסס מבחינה מדעית ( Liew, Warren Mark., 2013).

כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית (מבוסס על שיטת ה"אמון הקוגניטיבי" שכתבו ארתור ל' קוסטה ורוברט ג' גרמסטון) . אימון קוגניטיבי הוא מסגרת לדיאלוג מובנה שבו מאמן קוגניטיבי מנחה את חשיבתו של מאומן קוגניטיבי כדי שזה יוכל להגיע להחלטות, לפתרונות ולרעיונות שהיו גלומים בחשיבתו במצב ראשוני אך נזקקו לעיבוד ולניסוח. המאמן מנחה את המאומן באמצעות שאלות המעבירות אותו בהדרגה ממצבי תודעה קיימים למצבי תודעה רצויים.

מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידת חקר בחנו בדרך כלל את השפעת השיטה על הישגי התלמידים או התקדמות התלמידים בהבנת החומר. המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק את השלכות למידת החקר על סביבת הלמידה והאינטראקציה בין תלמידים עמיתים ובין תלמידים ומורים. כיצד משפיעה למידת החקר בכיתה על השיח בין תלמידים ומורים ועל הדיאלוג ביניהם. אוכלוסיית המחקר היו תלמידי בביה"ס תיכון ייחודי מסוג בתי הספר הנקראים Magnet school . מסקנות המחקר מלמדות כי הטמעת שיטת למידת חקר בכיתה של תלמידים במסלולים ייחודיים מגבירה את שיתוף הפעולה החברתי בין התלמידים העמיתים ומשפרת את השיח בכיתה והדיאלוג עם המורים . לרמת הדיאלוג והשיח של המורים בסביבה בה מתנסים התלמידים בלמידת חקר יש השפעה רבה מבחינת התמיכה ואווירת שיתוף הפעולה. עורכי המחקר ממליצים על פיתוח מקצועי מתאים ליצירת דיאלוג בלמידת חקר הן בקרב מורים ותיקים והן בקרב פרחי הוראה.

אזלת ידן של הרפורמות הפדגוגיות מתבטאת בראש ובראשונה מהתעלמות מתהליכי האינטראקציה בכיתה. הרפורמות אינן מתמקדות בהוראה ובלמידה בכיתה אלא במשתנים היקפיים כגון תכנית הלימודים , טיפוח מנהיגות שעות תגבור, הקטנת הכיתות, סטנדרים ועוד. דלת הכיתה נותרה נעולה בפני שינויים היקפיים. המאפיינים הנוכחיים של האינטראקציה הכיתתית המוכתבת על ידי המורה משקפת מאפיינים של אווירה מונולוגית – המורה מנסה להשליט סדר באמצעות דפוס היחסים שהוא מכתיב. אינטראקציה זו ממוקדת בתוצר או מוכוונת תשובה , ואינה מזמנת חשיבה עצמאית וביקורתית. המאפיינים של דיבור כיתתי ראוי יותר הם : המורה פותחת בשאלה מאתגרת , וזו מעצבת במידה רבה את המשך הדיבור שלה ושל התלמידים. לאחר הצגת השאלה המאתגרת מספקת המורה שהות לחשיבה . שהות זו עולה בקנה אחד עם הסוגיה שהועלתה ותשובות התלמידים אכן ארוכות מאלו הנהוגות בדפוס הימ"מ ( המורה יוזם, התלמידים מגיבים , המורה מעריך ) השכיח כיום בכיתות. ככלל, פעולות הדיבור של המורה מעטות ותכליתן לעודד אינטראקציה בין הלומדים. (מאיה בוזו , גל פישר) .

הדיאלוג הכיתתי המבוסס על שאלות ותשובות הוא מצב מורכב. מורים יכולים לטפח שאילה וחשיבה כשם שהם יכולים לדכא אותן. המורים יכולים לשפר את האינטראקציה שלהם עם התלמידים אם יהיו מודעים לחשיבותו של הדיאלוג השאלתי בכיתה ולהיבטיו השונים. בדיאלוג אמיתי המונע משאלות ותשובות נוצר תהליך שהן המורה והן התלמידים שותפים במסע לגילוי "האמת". דיאלוג כזה, המאפשר לתלמידים "להתקיל" את המורים בשאלות ובתשובות מקוריות ומפתיעות, עשוי לתרום להתפתחותו של המורה כמורה וכאדם – להחזיר אותו למקורות הידע שלו, לשאול עליהם, לבקר את הידע שלו וליצור ידע חדש. יצירת תנאים לדיאלוג כזה נותנת להוראה וללמידה משמעות חדשה (ניצה שחר)

המאמר דן בהפיכתם של צוותי מורים ושל סטודנטים להוראה לקהילות לומדות במסגרת הכשרת מורים במערך של "בית ספר לפיתוח מקצועי" (PDS) ובשילובם של שני סוגי שיח למידה- פנים –אל-פנים ודואר אלקטרוני (דוא"ל) – בהליך זה שני תהליכים אלה שינו את תפקידי המורה ואת תפקידי המדריך הפדגוגי. המחקר התמקד בקהילה לומדת אחת, שהתרכזה סביב מדריכה פדגוגית להוראת הלשון העברית, והשתתפו בה סטודנטים ומורים משני בתי ספר. הפעילויות שנחקרו חולקו לשתי קטגוריות עיקריות: פעילות פנים-אל-פנים ופעילות בדוא"ל. נראה כי שימוש בתקשורת מקוונת לצדן של פגישות יזומות עשוי לייעל את פעילות הקהילה ולכונן ולהצמיח את המשתתפים ואת תפוקתם (חנה שגיא, דרורה כפיר)

המאמר דן בתרבות הוראה-למידה עדכנית בחינוך לשוני, הדורשת מן המורים הוראה מכוונת מטרה, רלוונטית ומוגדרת. כיום ברורה יעילות ההוראה המפורשת והשפעתה על הוראת השפה. ההבנה מה זו הוראה מפורשת מכוונת את המורים להבנות את הסביבה הלימודית, בהתחשב בהשפעת האינטראקציות החברתיות על רכישת השפה.שיח הוראה מפורשת מונע מהתלמידים את משחקי הניחוש ומעניק לתלמידים הזדמנות להשקיע בלמודים באופן משמעותי יותר, במקום לבזבז אנרגיה "להיכנס אל ראשו של המורה". כאשר נושאי הלמידה לא ברורים דיים ורק מרומזים, יכולים התלמידים למצוא עצמם לעיתים מבולבלים ובלתי מסוגלים לתפקד. הנסיון לחבר פיסות של אינפורמציה ששמעו, מבלי שהמורה מכוון אותם בארגון המידע – זוהי משימה קוגנטיבית קשה ליישום. ההוראה המפורשת נותנת כוח לתלמידים "להכנס לסוד הגדול של מה שמתרחש" והתוצאה הינה הוראה הממוקדת בתלמיד ומכוונת לשונות בין התלמידים (Christine Edwards-Groves)

מצגת מעניינת ומאתגרת של הדר נץ ממכללת אורנים העוסקת בשיח כיתתי. המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מאפייני השיח הכיתתי, דיאלוג ולמידה, הרצף השכיח בשיח הכיתתי, ז'אנרים של שיח כיתתי. הדיאלוג בכיתה הוא במקרים רבים מדומה, המורה גורמת לתלמידים להאמין כי מתקיים דיון נושאי בעוד שהלכה למעשה התלמידים מוערכים על בסיס של יחסים בין-אישיים והתנהגות. ממחקרים המצוטטים במצגת נמצא כי דיאלוג לכאורה ומונולוג בתחפושת דיאלוג נמצאו כז'אנרים הדומיננטיים. במצגת מובאים דוגמאות למונולוג בתחפושת דיאלוג, כיצד מורים יכולים לעצור את אינרציית המונולוג ולעודד דיאלוג?