העולם המודרני מציב בפני התלמידים דרישות חדשות. אחת מהן היא הצורך לפתח ידע וכישורים על מנת שיוכלו להיות צרכנים ביקורתיים של מאגר הטקסטים העצום הזמין להם, הן בדפוס והן באופן מקוון. ובכל זאת, מחקרים מוכיחים כי לעתים קרובות מאד תלמידים מתקשים בהבנה של טקסטים מורכבים, ובמקביל נראה שדפוסי השיחה של המורים אינם תואמים את מאפייני השיח הפרודוקטיבי. במילים אחרות, פרקטיקות הדיבור של המורים בכיתות אינן כאלה העשויות להוביל לקידום התלמידים לקראת הבנה משופרת של הטקסטים ולהניעם לחשיבה אנליטית וביקורתית.

המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)