מורים רבים רבים מתעלמים מחשיבותה של הכנה מנטלית, למרות שהעומס הנפשי מלווה מורים רבים לאורך הקריירה, גוזל זמן מחשבה ואנרגיה פיזית ומהווה גורם מרכזי לנשירתם ושחיקתם. זאת, על אף שאותם מורים נוטים להשקיע זמן רב בסידורי הושבה, היערכות פדגוגית ויצירת קשר עם תלמידים והורים בתחילת השנה. על רקע זה, לפי קתרין אפרמקין, חוקרת מדעי הלמידה באוניברסיטת מאונט סיינט וינסנט בניו יורק, ישנן דרכים בדוקות להקל את המעמסה הנפשית של מורים מתחילים ו-ותיקים כאחד.

שחיקת מורים היא בעיה ארוכת שנים המלווה את מערכות החינות במדינות רבות ברחבי העולם. מאחר ששחיקה היא תופעה שכיחה יותר בקרב מורים הנמצאים בשלבים המוקדמים של קריירת ההוראה, נעשו מאמצים רבים והושקעו משאבים על מנת לשמור אותם במערכת, במיוחד באמצעות תהליכי חונכות ותוכניות תמיכה יעילות שיושמו ומיושמות בבתי הספר. פחות ידוע, לעומת זאת, על תפיסותיהם וחוויותיהם של בוגרי הכשרת המורים הראשונית (Initial teacher education) שבוחרים עם סיומה לא להיכנס לבתי הספר כמורים, ולכן לא נהנים מחונכות, תמיכה וסיוע, וכתוצאה מכך מהווים למעשה אבדה למקצוע, אולי לנצח.