העולם המודרני מציב בפני התלמידים דרישות חדשות. אחת מהן היא הצורך לפתח ידע וכישורים על מנת שיוכלו להיות צרכנים ביקורתיים של מאגר הטקסטים העצום הזמין להם, הן בדפוס והן באופן מקוון. ובכל זאת, מחקרים מוכיחים כי לעתים קרובות מאד תלמידים מתקשים בהבנה של טקסטים מורכבים, ובמקביל נראה שדפוסי השיחה של המורים אינם תואמים את מאפייני השיח הפרודוקטיבי. במילים אחרות, פרקטיקות הדיבור של המורים בכיתות אינן כאלה העשויות להוביל לקידום התלמידים לקראת הבנה משופרת של הטקסטים ולהניעם לחשיבה אנליטית וביקורתית.

מחקר זה בחן הבדלים שעשויים להתקיים בהבנה כאשר סטודנטים קוראים טקסטים דיגיטליים ובדפוס. תשעים סטודנטים לתואר ראשון קראו הן גרסאות דיגיטליות הן בדפוס של מאמרי עיתונות וקטעים מספרים בנושאי מחלות ילדות. לפני קריאת הטקסטים בסדר מאוזן, הוערך הידע בנושא והסטודנטים התבקשו לציין את העדפות המדיה שלהם. לאחר הקריאה, הסטודנטים התבקשו לשפוט באמצעות איזה מדיה הם הבינו בצורה הטובה ביותר (Singer, Lauren M.; Alexander, Patricia A. , 2017).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את ההבדלים בין כמות הזמן שסטודנטים אמריקניים וצ'יליאנים מקדישים לקריאה אקדמית שגרתית, קריאה מחוץ לתכנית הלימודים וקריאה בפייסבוק, ולדווח גם על סוגי החומרים שהם מעדיפים לקרוא. התוצאות מלמדות שהן עבור המשתתפים האמריקניים הן הצ'יליאנים, חומרי הקריאה המקוונים היו סוג חומר הקריאה הפופולארי ביותר ואחריו מגזינים/עיתונים, רומנים גרפיים/ספרי קומיקס, רבי מכר וספרים אקדמיים בדפוס שאינם שייכים לתחום הלימודים העיקרי של הסטודנטים (Huang, Suhua; Orellana, Pelusa; Capps, Matthew., 2016).

הפיתוח המהיר של דפדפנים, במיוחד כרום, משלב כיום יותר השתלבות קידום פרסומות ברמת אודיו וגם וידאו. אם תכנסו, למשל, לאתר של וואלה כל המסיחים האלו יבאו לידי ביטוי ויפגעו ביכולת קריאת המאמרים שלכם באתר. הקריאה בטקסטים דיגטאליים באינטרנט אינה קלה. לצד הטקסטים מופיעים טקסטים מרצדים, פרסומות ואלמנטים ויזואליים שונים המסיחים את הדעת. רוב המחקרים על קריאות (Readability) מראים שקריאה מצגים דיגיטליים היא, על כן , איטית. למעשה, מרביתנו מרפרפים במהירות ולא קוראים בצורה מאורגנת. על מנת לפתור את הבעיה יש כמה תוספי עזר שנועדו להקל על קריאה מהירה, שקטה ורציפה שלכם (עמי סלנט).

מחקר שבחן העדפות קריאה של סטודנטים שלמדו בקורס מקוון במלואו מצא ש-92 אחוז מן הסטודנטים העדיפו להדפיס את חומרי הקורס ולקרוא אותם מנייר ולא ישירות ממסך המחשב. הסיבות שבגינם העדיפו הסטודנטים להדפיס את חומרי הלימוד היו בשל הניידות הקלה יותר, שיקולים ארגונומיים ובעיקר עייפות העיניים בקריאה ממסך וכן בשל הקלות הרבה יותר בהוספת הערות לטקסט מודפס. בעקבות התובנות ממחקריה של קארי ספנסר (Carrie Spencer) החלו להתגבש כיוונים מחקרים חדשניים של שילוב קריאה מקוונת תוך כדי הבנייה פעילה, כלומר, תוך כדי הקריאה המקוונת הלומד רושם ומסמן הערות וסיכומי ביניים בחלון הנפתח לצד הטקסט. בסקירה מוצגים כלים מתוקשבים שונים ליצירת למידה הבנייתית תוך כדי קריאה מקוונת (עמי סלנט).

בעוד שטכנולוגיות חדשות רבות מספור מופיעות בכיתות בית הספר ובחיינו, המחברים טוענים שאנו צריכים לזכור מהן מטרותינו בקריאה לפני שאנו משתמשים באחת מהטכנולוגיות. מחברי המאמר מציעים שמטרה עיקרית היא פיתוח היכולת לקרוא כדי ללמוד בעזרת מידע מקוון (Leu, Donald J; Forzani, Elena; Timbrell, Nicole; Maykel, Cheryl, 2015).

קריאה מקוונת דורשת אסטרטגיות ומיומנויות הבנה מסורתיות וחדשות, שיש ללמוד אותן ולתמוך בהן, בייחוד עבור קוראים מתחילים צעירים. המשמעות של קריאה מונחית באינטרנט היא שקריאה זו מספקת אסטרטגיית הוראה מוצלחת עבור המורה בבית הספר היסודי, כזו התומכת בילדים צעירים ברמות השונות של מיומנות בקריאה בדפוס ובקריאה באינטרנט תוך לימוד קריאה של טקסטים אינפורמטיביים ברשת (Salyer, David, 2015).

קריאה נרחבת היא קריאה ככל האפשר, להנאה עצמית, בדרגת קושי שבה ניתן לקרוא באופן חלק ומהיר. מאמר זה חוקר את ההשפעה של קריאה מספרים אלקטרוניים, באמצעות שימוש במספר אפליקציות לקריאה שניתן להורידן למכשירים האלקטרוניים של הסטודנטים, בניגוד לקריאת ספר בהקשר של לומדי אנגלית כשפה שנייה. המאמר מכוון לספק תשובות לגבי האופן שבו קריאת ספרים אלקטרוניים משפיעה על קצב הקריאה של הסטודנטים, על הבנת הנקרא שלהם, ועל עמדותיהם לגבי קריאה (Akbar, Rahima S; Taqi, Hanan A; Dashti, Abdulmohsin A; Sadeq, Taiba M, 2015).

המאמר מראה את הדרך שבה אנו מבינים כיצד לפתח פעילות של קריאה עם תרגילים של קריאה לפני תחילת הפעילות וקריאה אחרי-הפעילות עבור שיעור שאורכו 100 דקות לפחות. הקורס פותח כדי לעקוב אחר מספר יעדים: 1) להבין את הנקודות ואת הפרטים העיקריים של הטקסט לקריאה; 2) לזהות אירוניה, ייחוסים תרבותיים וביטויים אידיומטיים בטקסט; 3) לעקוב אחר יחסים הגיוניים בקריאה וליצור מיפוי תוך שימוש במספר אתרים כמקורות מידע; 4) להעריך את האתר בהתאם למספר קריטריונים. התרגילים נעים מהגדרות לפיתוח אוצר מלים, מרפרוף לסריקה כדי לכסות את רוב שיטות ההוראה/למידה (Balgiu, Alina; Zechia, Dana; Patesan, Marioara, 2014).

ג'יי הורוויץ חוזר להתייחס לנושא הקריאה ו/או כתיבה דיגיטאלית לעומת הכתיבה ביד והקריאה על הנייר: "באופן כללי, השאלה הבסיסית נשארת כפי שהיתה: האם הלמידה של תלמידים שקוראים טקסטים על גבי המסך טובה באותה מידה (או, סליחה, רעה באותה מידה) כמו הלמידה של תלמידים שקוראים מטקסטים מודפסים. יש מחקרים שרומזים שלמודפס יש יתרון, אבל מול אלה יש גם עדויות שככל שעובר הזמן מיומנויות הקריאה והכתיבה הדיגיטאליות נרכשות עד שבעתיד הלא רחוק לא יהיה הבדל מהותי בין הלמידה בסביבה הדיגיטאלית לעומת המודפסת. אבל גם אם אין "חדש", לפעמים אפשר לראות את הנושא באור קצת שונה, ונדמה לי שיש אור כזה במאמרון חדש של ג'ף אוטכט".

תובנות שמעלה ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו לגבי קריאה והבנה של טקסטים דיגיטליים. שאלת הפער בהבנה בין טקסט מודפס לבין טקסט דיגיטאלי היא היבט נוסף של הוויכוח סביב השאלה האם הסביבה הדיגיטאלית (ובמיוחד האינטרנטית) פוגעת ביכולת שלנו לקרוא טקסטים ארוכים (או אקדמיים). . וילינגהם מציין שמחקרים דווקא מראים שההבנה בעקבות קריאת טקסטים לימודיים דיגיטאליים איננה שונה מזאת של קריאת טקסטים. צריך להיות לנו ברור שהציפייה שנוכל לזרוק תלמידים לתוך ים הדיגיטאליות ולצפות שהם יוכלו לשחות בו איננה מציאותית.

מחנכים רבים מודאגים מהאופן שבו הטכנולוגיה משפיעה על כמות הקריאה של התלמידים. המחבארת טוענת כי ניתן לטעון שהילדים אינם קוראים פחות, אלא הם קוראים בצורה אחרת. המבחרת מציגה רעיונות כיצד לגרום לתלמידים לקרוא יותר (Mary Beth Hertz, 2014).

כלים של הערות הסבר שיתופיות מבוססות רשת יכולים לסייע לתקשורת בין הסטודנטים למנחים שלהם באמצעות תקשורת וקריאה מקוונת.קריאה שיתופית מטפחת אינטראקציה בין עמיתים והיא דרך חדשנית לסייע לדיון ולהשתתפות בקורסים בעלי משתתפים רבים. מאמר זה בוחן שימשו בכלי להערות הסבר מקוונות שנבחן בשני קורסים בביולוגיה (Wright, L. Kate; Zyto, Sacha; Karger, David R.; Newman, Dina L., 2013).