סטיפן דוונס , החוקר הקנדי הידוע בתחום התקשוב החינוכי מנסה לאחרונה לפתח את התפיסה של קורסים מתוקשבים אשר יש בהם עדכוני RSS , אבל לא בגישה הרגילה שאנו מכירים מכלי מעקב מידע שוטפים , אלא בגישה מתואמת אישית ללומדים בקורס מקוון . הפתרון הייחודי של סטיפן דוונס נקרא Serialized RSS Courses והוא מאפשר למתכנן הקורס המקוון והמנחה לשלוט בקצב העדכונים המועברים ללומדים באמצעות RSS ולהעשירם. מדובר כאן לא רק בעדכונים סדרתיים אלא במערכת הפצה מגוונת המאפשרת למנחי הקורס המקוון להפיץ משאבי מידע לסטודנטים וללומדים מעבר לעדכוני הקורס. התפיסה של Serialized RSS Courses מחייבת את הלומדים לקרוא בצורה סדרתית את העדכונים ומשאבי המידע המועברים להם בצורה סדרתית מהראשון ואילך.

מאמר אשר התפרסם בגיליון כתב העת Educause Quarterly העוסק בשוני בין למידה מתוקשבת א-סינכרונית וסינכרונית. המחקר התבסס על ראיונות עם סטודנטים שלמדו בשני קורסים מתוקשבים בהם נוצלו שני אופני הלמידה. המחבר מצא כי למידה סינכרונית נוטה להגדיל את המוטיבציה והעניין, בעוד שלמידה א-סינכרונית נוטה להגדיל את היכולת לעבד אינפורמציה ( Stefan Hrastinski).

בעידן שבו העולם עובר בהדרגה ליישומי WEB. 20 מתוקשבים בתחומים שונים , נראה כי מערכות הלמידה המותקשבות (CMS ) הקיימות באוניברסיטאות ובמכללות איבדו את זוהרם מבחינת הלומדים , ולכן מנסה המאמר להחזיר עטרה ליושנה ע"י הוספת מימד של בלוגים חינוכיים במערכות התקשוב הקיימות . מאחר ורק 19% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות משתמשים בבלוגים יש מקום לשלב את המדיה שלהם כתוספת למערכות התקשוב הוותיקות , אך בוודאי לא במקומן. המאמר סוקר מחקרים ומאמרים שונים בנושא ומנסה לגבש מודל מתאים ליישום הבלוג במערכות תקשוב חינוכיות תוך התבססות על התיאוריה של socio-technical systems theory. המודל התיאורטי המוצע יש בו כדי לתרום לאינטראקטיביות , פתיחות , וביזור של מערכות התקשוב הוותיקות. המודל המוצע יוצא מהנחה כי מערכות התקשוב הקיימות חיוניות ללמידה מתוקשבת , אך השילוב של בלוגים חינוכיים כחלק משלים שלהן עשוי לפתור את אחת הבעיות העיקריות של הלומדים בהן והיא העדר מעורבות והעדר הנעה בלמידה ( Hyung Nam Kim).

מאמר ביקורתי של קבוצת חוקרי חינוך משבדיה המציג בצורה אנליטית את מכלול הנושאים של למידה מקוונת באוניברסיטאות ובמכללות כיום. המאמר בוחן את המודלים התיאורטיים הקיימים בלמידה מקוונת , את המגמות העיקריות בפיתוח הלמידה מקוונת (e-learning state of art ) , את אסטרטגיות ההוראה העיקריות ואת מידת הניצול האופטימאלית של טכנולוגיות הלמידה המקוונות. אין ספק כי יש התקדמות ביישום הלמידה המקוונת באוניברסיטאות ובמכללות , אך המצב רחוק מלהיות משביע רצון מנקודת המבט של ניצול הטכנולוגיות ושיטות ההוראה הרצויות . חלו, אמנם, שינויים בלמידה המקוונת , אך מידת השימוש על ידי המרצים עדיין מוגבלת ובמקרים לא מעטים לא הושגה עדיין יעילות בניצול הטכנולוגיות החדישות לקידום למידה מעמיקה ומאתגרת יותר. נדרשת רמת מחויבות גבוהה יותר לפיתוח אסטרטגיות הוראה מקוונות ושימוש פדגוגי מעמיק בלמידה המקוונת מעבר לשימוש הטכני המקובל כיום בחינוך הגבוה (Evelyn Kigozi Kahiigi, Love Ekenberg).

המאמר מציע לשלב את המודל ללמידה התנסותית בקורס מתוקשב ומדווח על ניסיון מוצלח שנערך באוניברסיטה אמריקאית לפתח פעילויות מתוקשבות בקורס מתוקשב המבוססות על מודל הלמידה ההתנסותית של KOLB. מדובר בפעילויות מתוקשבות שהם מעבר לשגרה של ניתוח מקרים. הקורס המתוקשב המתואר במאמר עסק בתחומי תכנון חינוך הציע לסטודנטים לעבור תוך כדי הלמידה המתוקשבת 4 שלבים קוגניטיביים: התנסות קונקרטית, גיבוש תפיסות תיאורתיות הקשורות להתנסות הראשונית, רפלקציה וניתוח רפלקטיבי, והתנסות ממשית הקשורה הלכה למעשה לעולם האמיתי. הקורס המתוקשב הציע למידה מבוססת פרויקטים בצוותים, הנחייה פעילה, עבודה בצוותים, התנסות מעשית בעולם החינוך, הצגת ההתנסות והפרויקט בקורס המתוקשב, והערכת עמיתים (Correia, A)

המחקר הנוכחי ביקש להשוות את רמת המעורבות של סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב בהשוואה לרמת המעורבות של עמיתיהם בקורסים רגילים בקמפוס. כמו כן, ביקש המחקר לבדוק את רמת המעורבות של סטודנטים בוגרים בהשוואה לסטודנטים צעירים יותר המשתתפים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי סטודנטים בקורס מתוקשב מגלים רמת מעורבות פעילה שאינה נופלת מסטודנטים בקורס רגיל, למעט למידה שיתופית פעילה בה סטודנטים בקורסים פנים-אל-פנים נוטים להיות יותר מעורבים. סטודנטים בוגרים יותר נשכרים יותר מקורסים מתוקשבים בהשוואה לסטודנטים צעירים והם נוטים יותר לנקוט בהליכי חשיבה קוגניטיביים גבוהים כגון ניתוח וסינתזה (Pu-Shih Chen, Robert Gonyea, and George Kuh)

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את הקשר בין סגנונות חשיבה לבין תפקודי למידה, עמדות אישיות ושביעות רצון של סטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי א-סינכרוני באקדמיה. כמו כן, ביקשו עורכי המחקר לבחון את הקשר בין ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ומיומנויות אינטרנט והבדלי מגדר לבין שלושת המשתנים שצוינו לעיל. תוצאות המחקר מראות כי קיימת השפעה של ארבעה סגנונות חשיבה על התפקוד הלימודי, עמדות אישיות ושביעות הרצון של הנבדקים. השפעה חיובית על שלושת המשתנים הנ"ל נמצאה גם במשתנים ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ומיומנויות אינטרנט ובמגדר הלומדים. מסקנות המחקר מראות כי למרות שקורס וירטואלי מציע אפשרויות למידה מגוונות, אפשרויות אלו מנוצלות יותר בקורס על ידי לומדים בעלי סגנונות חשיבה מסוימים. למאפיינים אישיים: ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ואינטרנט ומגדר משפיעים גם כן על מידת ההצלחה בקורס וירטואלי (גולן כרמי, דן בוכניק)

בקורס מתוקשב סיכוי גדול יותר לפתח מיומנויות חשיבה גבוהה, טוענת ד"ר Susan Smith Nash העוסקת בתחום. בקורס מתוקשב היכול לקדם חשיבה גבוהה הסטודנטים נדרשים למלא תפקיד יותר אקטיבי מעבר לקריאת מאמרים. בתנאי שהסטודנטים נדרשים להציג רעיונות בפני עמיתיהם לקורס המתוקשב, לדון על כך ולגבש טיעונים. סטודנטים בקורס מתוקשב אינם יכולים להיות פאסיביים כמו בקורס פנים-אל-פנים. עליהם לנקוט עמדה, לנתח טיעונים ולדעת לקזז מידע לא רלוונטי. כלומר, עליהם לדעת כיצד לאסוף מידע וממצאים על מנת לאשש את טיעוניהם. נאש סבורה כי הכלי לבדיקת חשיבה ביקורתית The Watson-Glaser Critical Thinking Appraisal תקף גם לגבי קורסים מתוקשבים באינטרנט. עם זאת, ניתן לראות ניתן לראות כי ליישום חשיבה גבוה בקורס מתוקשב עשוי להיות מחיר מבחינת נטל העבודה הגבוה של המרצים והמנחים בקורס.

למערכת Moodle יתרונות ברורים בלמידה מתוקשבת מבחינת קלות התפעול והגמישות הפדגוגית. ויותר מורים ומרצים מודעים ליתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט ומחפשים דרך להשתמש בה. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. אמנם בטכניון מתוקנת מערכת MOODLE ללמידה מתוקשבת, אך מרצים ומורים רבים המלמדים מחוץ לטכניון מעוניינים גם הם להתנסות במערכת ניהול קורסים מתוקשבים מבוססת MOODLE. לשם כך, הוקמה בעולם מערכת בינלאומית חופשית בשם Ninehub.com המאפשרת למורים ולמרצים לפתוח קורסים מבוססי MOODLE ללא תלות במערכת איחסון של מוסד כזה או אחר.

מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)

אחת הטענות המועלות כלפי למידה מתוקשבת בקורסים מקוונים נוגעת לעומס קוגניטיבי על הסטודנטים הנדרשים להתמודד עם קריאת יותר מאמרים ומטלות באתר הקורס המקוון. חלק מהעומס הקוגניטיבי נובע מדרכי ארגון התכנים באתר וחלק מכמות המאמרים וחומרי הלמידה שעל הסטודנט לקרוא באתר. שאלת המחקר הייתה האם הדפסה של חומרי הלמידה על ידי הסטודנטים מפחיתה את העומס הקוגניטיבי שלהם באתר הקורס? ממצאי המחקר מלמדים כי קריאה מודפסת יש בה כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי על סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב, בעיקר סטודנטים מבוגרים יותר. נמצא כי הסטודנטים שהדפיסו יותר חומרי למידה ומאמרים היו לומדים שהיו להם יותר קשיי קריאה מקוונת מלומדים מתוקשבים אחרים וכי ההדפסה של החומרים יש בה כדי להקל עליהם בהתמודדות באתר הקורס המקוון. עם זאת, ממצאי המחקר לא מצאו קשר בין כמות ההדפסות שביצעו הסטודנטים והישגי הלמידה שלהם בקורס. סטודנטים שהדפיסו יותר מאמרים וחומרי למידה שהורדו מהאתר הקורס לא הצליחו יותר בהשוואה לסטודנטים שלמדו וקראו באופן מקוון באתר. כלומר, קריאה מתדפיסים היא טכניקה אישית להתמודדות עם עומס קריאה אך אינה מבטיחה בהכרח יכולת קוגניטיבית משופרת יותר של הבנה וניתוח ( Chang S. & Ley, K ) .

ב-2001 אוניברסיטת MIT השיקה את פרויקט OpenCourseWare שמטרתו להעלות לרשת את הקורסים שנלמדים באוניברסיטה באופן חופשי לכולם ובחינם. לדעת הדוקטורנטית עדי פז ההסבר מאחורי השיתוף ברשת הוא אידיאולוגיה כלכלית-פוליטית שיוצאת נגד אינדיבידואליזם קיצוני ומנסה לבנות קהילה המבוססת על סולידריות חברתית ועל אחריות אישית. פז קושרת את הגישה החדשה של פרויקט MIT לאידיאולוגיה הפתוחה ובודקת כיצד הן משתלבות: לטענתה הקורסים הפתוחים מציעים הגדרה חדשה לידע – ידע הוא תהליך. הקורסים הפתוחים מספקים את תכנים הלימודיים שניתנים ב-MIT, אך אינם שווים ללימודים רגילים במוסד, שכן החלק המהותי בתהליך הלמידה ב-MIT הוא האינטראקציה בין הסטודנטים לבין אנשי הסגל ובין הסטודנטים לבין עצמם.

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

המאמר בוחן הבדלי מגדר בהקשרים מקוונים ובודק מגמות עכשוויות בביצועי נשים והתנסותן בקורסים מקוונים. המחקר מתבסס על דוגמאות ממקרה מבחן ומחקר ספציפי אודות עמדותיהם ותפיסותיהם של הסטודנטים את אופן התמיכה בלמידה באמצעות סביבות מתוקשבות. ניתוח הממצאים מנפץ סטריאוטיפים רבים ומראה כי נשים שלומדות בצורה מקוונת הן לומדות עצמאיות ובטוחות בעצמן שלעתים הישגיהן עולים על אלה של סטודנטים גברים. יש להן גישה שווה למחשבים ורשת האינטרנט לעומת גברים, ולא נכון לטעון שהן פחות שבעות רצון מהשתתפות בקורסים מקוונים. נשים מייחסות יותר היבטים של דאגה ואכפתיות בהנחיה ויש להן סגנונות אינטראקציה שונים מגברים, שיתכן ויש להם השפעה על אופן ההדרכה המקוונת. (Linda Price)

האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)

הספרות המחקרית העוסקת בקורסים מתוקשבים מנסה מזה שנים לבדוק את הקשר שבין האינטראקציה החברתית והנשירה הגבוהה בקורס המקוון. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ניסה להבין טוב יותר את המורכבות של תהליכי האינטראקציה החברתית בקורסים מקוונים וזאת על מנת לזהות את הגורמים המובילים לכישלון ולנשירה בהם. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את היחס שבין תכונות הלומדים המקוונים והאינטראקציה בקורס המקוון. המחקר בדק את דפוסי ההשתתפות והאינטראקציה החברתית של 140 סטודנטים במכללה לחינוך בארה"ב. נמצא שכל המכלול של אינטראקציה חברתית בקורס מקוון נותרת לגמרי באחריות הלומדים ללא כל לקיחת אחריות וללא כל מעורבות של מנחי הקורס ומעבירי הקורס. לכן, הלומדים המקוונים נוטים להסתגר בד' אמותיהם. כלומר, בוחרים לפתח אינטראקציה חברתית מוגבלת רק עם אותם לומדים מקוונים מעטים שלכאורה הם בעלי תכונות אישיות דומות. התוצאה: נוצר נתק בין הלומדים המקוונים והקהילה הרחבה יותר של הקורס. יתכן ואחד האמצעים לצמצם נתק זה הוא בלקיחת יותר אחריות מצד מנחי הקורס גם להיבטים של אינטראקציה חברתית. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך בין ביולי בסן דייגו בארה"ב (Sophia Tan)