גורמי ההנעה של תלמידים וסטודנטים בקורסים מתוקשבים אינם דומים בהכרח לגורמי ההנעה שלהם בכיתות רגילות או קורסים מסורתיים. התלמיד, מונע במרבית המקרים ע"י סקרנות, עם זאת, מהרצונות המניעים אותו בלמידה מתוקשבת לא נעדרים גם שיקולים פרגמטיים של גמישות ונוחות. התלמיד או הסטודנט בקורס המתוקשב מחפש, אמנם אחר אתגרים, אך זקוק גם לתחושת הישג ברורה וזו ניתנת יותר ליישום במערך קבוצתי או צוותי ופחות באופן אינדיבידואלי בקורס המתוקשב. (עמי סלנט)

עורכי המחקר, אשר נערך באוניברסיטה הפתוחה בישראל, ביקשו לבדוק את ההשפעה של גודל הקבוצה בלמידה מרחוק על דפוסי האינטראקציה במערכת קבוצות דיון נלוות לקורסים מתוקשבים (הכוונה היא בעיקר לקבוצות דיון אשר ההשתתפות בהן היא בלתי מחייבת). לא נמצא קשר לגודל הקבוצה, כלומר, הגידול במספר הסטודנטים בפורום המתוקשב אינו מתבטא בהכרח בגידול במספר ההודעות פֶר משתתף. (Avner Caspi, Paul Gorsky, Eran Chajut )

מחקר שנערך בישראל על ידי נחמה שני ודר' רפי נחמיאס, בדק את הקשר בין הצלחתם של תלמידי כיתות ח, ט בקורס וירטואלי לבין סגנונות החשיבה השונים שלהם. התברר, שקורס וירטואלי מתאים בעיקר לתלמידים בעלי סגנון חשיבה ליברלי ולתלמידים בעלי סגנון חשיבה מופנם, שיש להם ניסיון בעבודה בסביבה מתוקשבת. (נעמי וקס)

אם עד היום הדגש בלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בעולם היה על כלים מתוקשבים ופלטפורמות ממוחשבת , הרי לאחרונה מתחילים להתפתח גישות הנותנות עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מודלים פדגוגיים ללמידה מתוקשבת ופחות לפלטפורמות הממוחשבות. אחת הגישות הפדגוגיות האלו היא גישה הנקראת Mode Neutral שעיקרה אינטגרציה גמישה בין למידה פנים אל-פנים , למידה מקוונת ולמידה מבוזרת . ללומדים ניתן תמהיל גמיש יותר בין ערוצי למידה שונים , אך ללא ויתור על התנסות פעילה שלהם. הבסיס הרעיוני של תפיסת Mode Neutral הוא למידה קונסטרוקטיבסטית מתוקשבת של אחריות גדלה של הלומדים , אך בניגוד ללמידה המקוונת הקיימת כיום החלק של הנחיית המרצים או המדריכים מקבל משנה תוקף מבחינת הגדרת הדרישות, המחויבות והתמיכה בלומד. הבסיס הרעיוני להנחיה מתוקשבת פעילה מצד המרצים/מורים הוא התפיסה של גילי סולמון (Salmon's 5 Stage Model , 2000 ). המאמר מציג הערכה מחקרית ראשונית של שיטת Mode Neutral שנוסתה בכמה אוניברסיטאות באנגליה (Brian Smith, Peter Reed, Chris Jones ).

מטרות המחקר: א. אפיון הלמידה וההוראה בקורס "תהליכי שינוי במערכת החינוך" הנלמד בשלוש מסגרות שונות במכללה להכשרת מורים, תוך התייחסות גם למיומנויות עתידיות. ב. בחינת תהליכי השינוי מתרבות של סביבת למידה פיזית לתרבות למידה וירטואלית. המלצות המחקר: מומלץ לפתח מודלים חדשים של קורסים, המשלבים מינונים שונים של הוראה-למידה וירטואלית, כמענה לצרכים משתנים (של המכללה, הסטודנטים, מערכת החינוך). ג. מומלץ שקורסים וירטואליים ישולבו כחובה במערכת הלימודים של הסטודנטים. (שוש מלאת, אתי גלעד)

עניינו של מחקר זה הוא לא רק בזיהוי התמורות והרווחים של הסטודנטים מחוויית הלמידה הוירטואלית אלא בעיקר ניסיון להעריך את תחושותיהם וחוויותיהם של סטודנטים שלמדו בקורס הוירטואלי, מתהליך הלמידה מרחוק. מממצאי המחקר נראה שאלמנט "החוויה" של למידה מבוססת אינטרנט, מהווה חלק משמעותי המתווסף ללמידה בקורס וירטואלי. ממכלול נתוני המחקר ניתן לזהות תרומות ורווחים מהלמידה בקורס הווירטואלי, והם: קידום מיומנויות אוריינות המידע, חשיפה למגוון מידע מקוונים, נגישות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות, חשיפה לאינטראקציות וירטואליות בין אישית חדשות והגברת תחושת ההעצמה וקידום מקצועי (רפי גלברט, עפרה ניר-גל).

המחקר הנוכחי נועד לבדוק האם פוטנציאל זה אכן ממומש, וזאת באמצעות בחינת דפוסי ההשתתפות של הסטודנטים בפורומים בקורסים אקדמיים מקוונים המהווים חלק מפרויקט רחב היקף של שילוב האינטרנט בהוראה. ניתן לזהות סימנים ראשונים ברורים, אם כי מעטים, של קורסים המממשים את הפוטנציאל הגלום בכלי רב עוצמה זה. מימוש הפוטנציאל המתבטא בעצם השימוש בפורום כחלק אינטגראלי של הקורס, אינו מובן מאליו, לא עבור המרצים ולא עבור הסטודנטים: רק מרצים מעטים יחסית בחרו להשתמש בהוראה באמצעות הפורומים כחלק מאתר הקורס הוירטואלי, ורק כמחצית הסטודנטים השתתפו בפורום באופן פעיל (מיכל טיקוצ'ינסקי)

כיצד מתמודד הסטודנט בקורס למידה מרחוק עם סגנון למידה הדורש ממנו לרכוש כישורים ומיומנויות חדשות? האם למידה בסביבה מתוקשבת מבוססת טקסטים לא – לינאריים דורשת מיומנויות חדשות מצד הלומד? במקביל לקשיי הלומד בכיתה הוירטואלית, נתקל מנחה הקורס באתגרים חדשים הן בתהליך פיתוח הקורס והן לאורך תקופת הוראתו. מנחה זה נדרש לפתח מיומנויות ודרכי חשיבה שונות כדי שיוכל להתמודד בהצלחה עם הוראה ולמידה מרחוק. מאמר זה עוסק בשתי סוגיות אלו. בחלקו הראשון של המאמר מושם דגש על האתגרים והקשיים הניצבים בלמידת היפרטקסטים מרובי קישורים, ואילו חלקו השני של המאמר מתאר את האתגרים, הקשיים והתובנות של מרצה/מנחה חדש בקורס וירטואלי המבוסס על סביבה עתירת טכנולוגיה זו. (רפי גלברט, פנינה אלבין-איגנפלד)

המאמר מתאר ממצאי מחקר של קורסים מתוקשבים במסגרות אקדמיות, בישראל ובעולם. מטרות המחקר הן לאתר מאפיינים עיקריים של הוראה בסביבה מתוקשבת במסגרת קורסים מתוקשבים כגון: מרכיבים, דרכי הוראה והערכה, דרכי תקשורת, רווחים וקשיים, יתרונות וחולשות מנקודות ראותם של המרצה והסטודנטים. המחקר מתבסס על מקורות מידע בספרות ובאינטרנט. (אולז'ן גולדשטיין)

במחקר הנדון זוהו מאפיינים מרכזיים בתפקיד המורה בלמידה מרחוק, זאת מנקודת ראות של צרכי הסטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי ומציפיותיהם. ממכלול נתוני המחקר נראה, שכדי לקיים הוראה-למידה יעילה בסביבה הוירטואלית, חייבים להתחשב בצרכים הלימודיים השונים של הסטודנטים הלומדים מרחוק ובכללם: צרכים חברתיים; צרכים אישיים-ריגושיים; צרכים משימתיים; וכמובן גם צרכים הנובעים ממידת השליטה של הסטודנט באמצעים ובכלים טכנולוגיים ללמידה מרחוק.

חשיבות רכיבים של תקשורת סינכרונית בקורסים מתוקשבים.תקשורת א-סינכרונית מקטינה את כמות האינטראקציות הנוגעות לחומרי והליכי הקורס, כמו גם את עומקן, הינה איטית ומגבילה את סוג התקשורת בין המרצה לסטודנט; יתירה מזו, היא נוטה להסיר כל תחושה של קשר בין המרצה לסטודנט. החוקרים (Wang & Newlin, 2001) ממליצים, אפוא, להוסיף רכיבים של תקשורת סינכרונית, כגון שיחות צ'אט במועדים קבועים, כהשלמה לתקשורת הא-סינכרונית, במסגרתן ניתן להעביר הרצאות (חומרי ההרצאות ניתנים להורדה ולצפייה טרם מועד העברתן), לשאול שאלות ולהיענות מידית, לערוך דיונים, לעבור על המטלות, ולאפשר למרצה להתעניין אם התכנים מובנים לסטודנטים. עוד הם מוסיפים, כי מענה על שאלות במליאה הסינכרונית נועד להפחית את מספר הפניות בדוא"ל, ולהקל בכך על המרצה והסטודנטים כאחד.

מתודולוגיה לניתוח רפלקסיות של סטודנטים בקורסים מתוקשבים שפותחה ע"י המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב . הרציונל: בטכנולוגיות המידע החדשות נדרש הלומד להפעיל כישורים מטהקוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. תלמידים מפעילים אסטרטגיות שונות בו זמנית: בוחרים מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת, מעריכים את התקדמותם, תוך כדי מתן משוב עצמי לביצוע. הכוונה היא לסיטואציות של חיפושי מידע, תישאול, ארגון מידע, למידה מרחוק, תקשורת בין יחידים ובין קבוצות, ועוד. המתדולוגיה והמחקר המתוארים נשענים על הכלי לניתוח רפלקסיות (MCSR) שפותח במסגרת מחקר קודם עבור תלמידים שעסקו בלמידה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. הכלי עבר אדפטציה ללמידה בסביבת האינטרנט, במסגרת של מחקר פעולה (ריקי רימור , אלי קוזמינסקי)