למידה מקצועית המבוססת על קהילות מעשה ( communities of practice) אינה דבר חדש , אך אחד מגדולי המומחים בעולם ללמידה ארגונית וניהול ידע שיתופי Harold Jarche מקנדה כתב לאחרונה כי חשיבותם של קהילות מעשה בכלל וקהילות מעשה בחינוך הולכת ונעשית ומשמעותית כיום יותר , בימים שבהם העולם נעשה מורכב יותר ומקושר יותר באמצעות רשתות חברתיות. בעיות מורכבות דורש יישום של ידע מפורש והדרך הכי יעילה לכך הוא רב-שיח בין חברי קהילות מומחים . מבחינה זו , הניסיון מלמד , כי קהילות מעשה הצליחו ליצור אינטגרציה טובה יותר של למידה מקצועית. המאפיין העיקרי של קהילות מעשה היא העובדה שהן לא נוצרו ע"י החלטה היררכית או יוזמה של ההנהלה אלא מתוך התארגנות של חברי הקבוצה ומתוך רצונם העצמי להצטרף לקבוצה/לקהילה ( Harold Jarche ).

קהיליות למידה מקצועיות מתקיימות מכמה סיבות. הסיבה המרכזית המתוארת במאמר זה הייתה לסייע לבתי ספר ליישם קוריקולום חדש במערכת החינוך כתהליך של הכנסת שינוי. השלב החשוב היה שלב ההסתעפות שבו חברי הקהילייה חשו חופש ללכת לכיוון שקהיליות בתי הספר שלהם רצו ללכת בו. משמעות החופש היתה שהם חשו מוכנים לנוע בדרכים עצמאיות יותר, לפנות לסגל שלהם ולתמוך בו ולא לפעול במסגרת הקהילייה בלבד, כדי להכניס את השינוי המצופה ( Edwards, F ).

המחקר בודק באמצעות חקר מקרה ארוך טווח בשלושה מוסדות להכשרת מורים באנגליה, את ההתנסויות המקצועיות המדווחות של מספר קטן של מורי מורים מתחילים במהלך שנתיים. מורי המורים אלה מונו כמרצים בהתנסות המעשית ובחינוך ותרומתם היא בהתפתחות הכללית של הסטודנטים בתהליך התכשרותם להיות מורים מוסמכים כנדרש באנגליה. החוקרים בקשו לבדוק מה מאפיין פרקטיקות פדגוגיות מתפתחות (Harrison, 2011 & McKeon) ומה – פרקטיקות של מחקר ולמידה. לדעת הכותבים חשוב שמורי-מורים מתחילים ייצרו קישורים משמעותיים למחקר ולהוראה בחייהם האקדמיים החדשים. עליהם ליצור אינטגרציה של הידע הפדגוגי המתפתח שלהם במקום העבודה החדש עם ההבנה המתפתחת של פעילות מושכלת וחקר. לצורך זה יש להגדיר ולתאר בצורה זהירה יותר מהו "מחקר" ומהי "פעילות מושכלת", ולהרחיב את המתארים של פעילויות אקדמיות אף ליותר מכך ( Harrison, J., & McKeon, F.).

במחקר זה, המחברים רואים את למידת המורים כנתיב מקצועי, המורכב משלושה שלבים עיקריים, דהיינו, הכשרת פרחי הוראה, כניסה להוראה ולימודי המשך (Feiman-Nemser, 2001). במחקר זה החוקרים מנסים לבחון את השאלה: "כיצד אנחנו יכולים לתמוך בלמידת מורים באמצעי מגבש של טכנולוגיה המבוססת על וידאו?" המחברים ארגנו סדנאות לעיצוב שיתופי עם שני בתי ספר (בית ספר יסודי ובית ספר תיכון) בסינגפור כדי לאסוף מידע לצורך עיצוב ספריית הוידאו של חקר המקרים. המחברים חקרו כלים ושירותים שונים של טכנולוגיית Web 2.0 כדי ליצור את אב-הטיפוס. בדומה לאתרים המצליחים ביותר שעושים שימוש בפרדיגמת Web 2.0, המחברים יצרו סביבה פתוחה שבה המורים יכלו לבנות, לשתף ולתרום מרעיונותיהם לקלטות הוידאו וגם לקרוא ולהשתמש בתוכן לצרכיהם. עם ההתפתחות המהירה והשימוש ברשת החברתית ובשירותים אחרים המבוססים על טכנולוגיית Web 2.0, עשוי להופיע מודל חדש של קהילות מורים המבוסס על רשתות חברתיות ( Hyo-Jeong So, Hans Lossman, Wei-Ying Lim, and Michael J. Jacobson.) .

המחקר הנוכחי בדק את התרומה של קהילה מקצועית שיתופית בביה"ס תיכון למאמצי הרפורמה המתנהלים במקביל בביה"ס. המודל הקונספטואלי של ההפעלה בביה"ס מבחינת ניהול הידע מבוסס על " קהילת מעשה" וקהילת לומדים" המסגלים עצמם למטרה משותפת ולחילופי ידע. קהילת המורים פעלה במשותף לתמיכה ברפורמה המתנהלת בביה"ס התיכון . נחקרו 6 קהילות פעילות הידועות בשם ( Critical Friends Groups (CFGs איסוף הנתונים התבסס על תצפיות, ראיונות עומק וניתוח מסמכים. הממצאים מלמדים כי לקהילת מורים פעילה הבנויה על בסיס רב-תחומי בביה"ס יש השפעה על הלכידות של הרפורמה הפדגוגית המתנהלת ביה"ס. השיתופיות של המורים ופעילותם כקהילה מגובשת יש השפעה על המוטיבציה לקדם את הישגי התלמידים בביה"ס . עם זאת , נמצא כי תרומת קהילות המורים הפנימיות על גיבוש והעמקת הידע הפדגוגי-תכני של המורים (teachers’ pedagogical content knowledge ) היא שולית. עם זאת, בסיכום כולל, מצביע המחקר על תרומת קהילות המעשה הבית-ספריות על הנכונות ליישם שיטות הוראה חדשניות בכיתות הלימוד ( Marnie Willis Curry ).

המאמר דן בהפיכתם של צוותי מורים ושל סטודנטים להוראה לקהילות לומדות במסגרת הכשרת מורים במערך של "בית ספר לפיתוח מקצועי" (PDS) ובשילובם של שני סוגי שיח למידה- פנים –אל-פנים ודואר אלקטרוני (דוא"ל) – בהליך זה שני תהליכים אלה שינו את תפקידי המורה ואת תפקידי המדריך הפדגוגי. המחקר התמקד בקהילה לומדת אחת, שהתרכזה סביב מדריכה פדגוגית להוראת הלשון העברית, והשתתפו בה סטודנטים ומורים משני בתי ספר. הפעילויות שנחקרו חולקו לשתי קטגוריות עיקריות: פעילות פנים-אל-פנים ופעילות בדוא"ל. נראה כי שימוש בתקשורת מקוונת לצדן של פגישות יזומות עשוי לייעל את פעילות הקהילה ולכונן ולהצמיח את המשתתפים ואת תפוקתם (חנה שגיא, דרורה כפיר)

המאמר דן במאפיינים הרצויים של הוראה ולמידה של פרחי הוראה המתמחים בהוראת לשון במסלול להכשרת מורים באוניברסיטה אוסטרלית. הרציונל הפדגוגי: התבססות על מודלים ללמידה הקשרית ותפיסת הלמידה המשתפת עמיתים. תפיסות פדגוגיות אלו הן נקודת המוצא לתכנון הלמידה בקורס המכשיר מורים ללשון כסביבת למידה דינאמית. יש חשיבות רבה לשינוי דרכי ההתארגנות בכיתה בה לומדים פרחי ההוראה כיצד להיות מורים ללשון וזאת על מנת לגבש את הזהות החברית-מקצועית של פרחי ההוראה ללשון. חשוב לארגן את הכיתה של פרחי ההוראה ללשון כקהילת מעשה /קהילה לומדת דינאמית בה פרחי ההוראה מעורבים ביצירת פעילויות ותכנוני הוראה תוך כדי אינטראקציה פעילה עם עמיתיהם לכיתה ותוך כדי איסוף ועיבוד ממצאים וחומרים מדגימים. (Gurmit Singh and Jack C. Richards)