החלק הראשון של הסקירה מתמקד במתודולוגיות של ניהול ידע בחינוך ובשינוי ארגוני לטובת הפיכה לארגון לומד, שהיכולת לשקף ידע ותובנות רק מעצים ומשביח את הסיכוי להצלחה עתידית. החלק השני סוקר כלים להפצה ושיתוף ידע של מורים, מפורטלים ארגוניים המציגים לצרכנים תמונה שלמה יותר של מידע ומהווים תפיסה שיטתית של סינון, זיקוק והאחדה של מקורות המידע, דרך שימוש בויקיפדיה ורשתות חברתיות אחרות ככלי פורמלי של למידה וקיום של פורומים מקצועיים המהווים סביבה אידיאלית לטיפוח דו שיח בין מורים, מנהלי בתי ספר, מפקחים ופקידי המשרד ( יעל שרצר) .

על פניו נראה המאמר כמציע תובנות חשובות להבדלים בין קורסים מקוונים מסוג MOOC לבין קורסים מקוונים רגילים . המאמר מציע 11 הבדלים ברורים בין קורסי MOOC לבין קורסים מקוונים . נטען כי בעוד קורסים מקוונים מתמקדים יותר בתכנים , הרי קורסי ה-MOOC מתמקדים יותר על יצירת הקשר (context ) כמעטפת לתכנים . עוד נטען כי קורסים מקוונים הם יותר סטטיים מבחינת התכנים ואילו קורסי הMOOC מתפתחים באופן דינאמי יותר כי יש יותר שיתופיות ויצירת תכנים ע"י משתתפי הקורס. הטיעונים האלו לא בהכרח משקפים את המציאות בשדה . קורסים מקוונים רבים הם יותר דינאמיים בהשוואה לקורסי ה MOOC ויש בהן קהילות מקוונות פעילות של לומדים הנוצרות באמצעות פורומים או קבוצות דיון/מרחבי דיון בפייסבוק. קורסים מקוונים רבים מדגישים את עניין מיומנויות הלומדים ( לדוגמא : פיתוח יכולות כתיבה או פיתוח יכולות חיפוש מידע ואוריינות מידע) ולכן שאלת ההקשר (context ) שכביכול יוצרים קורסי הMOOC היא לא יותר מאשר סיסמא ריקה ( Sahana Chattopadhyay‏).

המחקר שנערך במסגרות לימודי המשך של תלמידי תיכון באנגליה ( כיתות י"ג – במסלולים טכנולוגיים ) ביקש לבדוק האם טיפוח למידה בסיוע קהילת לומדים שיתופית פעילה מסייעת לתלמידים בהתקדמות ובהישגים. אוכלוסיית היעד : תלמידים ברמה הגבוהה (A-levels ) . הנחת היסוד: מורי ביה"ס/המכללה דואגים להפעיל את התלמידים במסגרת קהילת לומדים שיתופית לכל אורך השנה. ממצאי המחקר מוכחים כי טיפוח תחושת שייכות של קהילת תלמידים עמיתים בביה"ס תורמת ישירות להתקדמות של הלומדים בכיתות הגבוהות של ביה"ס התיכון ובאה לידי ביטוי גם בהישגים החינוכיים של התלמידים (Dziubinski, Julian P ) .

במאמר זה, אומצה גישה איכותנית של חקר מקרה כדי לחקור את המאפיינים ואת הפונקציות של קהילת למידה מקוונת (OLC) אפקטיבית בהגשמת היעדים של תלקיטים להוראה מבוססת בלוג. נערכו ראיונות מובנים למחצה עם ששה סטודנטים להוראה, שלושה מורים במהלך הקריירה, שגם מילאו תפקיד כמנטורים בתלקיטים של הוראה מבוססת בלוג, וחבר סגל ההוראה שהיה מתכנן הבלוג. הנתונים חשפו שני מרכיבים עיקריים ועשרה גורמים קשורים שהשפיעו על האפקטיביות של קהילות למידה מקוונות מהפרספקטיבות של החברים (Tang, E., & Lam, C., 2014).

מחקר זה בחן האם קהילות למידה היו אפקטיביות בשיפור ההצלחה בקורסים לאנגלית התפתחותית של סטודנטים הלומדים במכללה קהילתית, והאם נמצאו הבדלים בתוצאות של קהילת הלמידה בין הקבוצות לפי מגדר ושיוך אתני (Barnes, Randall A. and Piland, William E. , 2013).

מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).

המורה לאנגלית לארי פרלאזו, המלמד בבית ספר תיכון בארה"ב , בקליפורניה (Sacramento, CA.) מדווח בבלוג שלו על היערכות חדשנית בבית הספר שלו לקראת הפעלת קהילות למידה מתוקשבות עם מספר מצומצם של לומדים (Small Learning Communitie) . ההיערכות היא חלק מתכנית כוללת של ביה"ס לחזק ולהטמיע את הלמידה הרגשית-חברתית של התלמידים בביה"ס התיכון . המורים בביה"ס הם שותפים מלאים ופעילים למהלך זה שיפעל במקביל לכיתות הלימוד הסטנדרטיות ויאפשר תמיכה רגשית וגיבוש של התלמידים בקהילות מתוקשבות לומדות (Larry Ferlazzo).

מחקר זה בוחן את האינטראקציות של הסטודנט בקהילת למידה המבוססת על בלוג בקורס באוניברסיטה. בנוסף, מחקר זה בוחן את הדינמיקות של אינטראקציות קבוצתיות בסביבות אינדיבידואליות מבוססות בלוג בהשוואה לפעילויות לימודיות מבוססות wiki שיתופי. קהילת למידה של 56 סטודנטים לתואר שני כתבה בלוגים פרטניים וסיכומים קבוצתיים שבועיים תוך שימוש בסביבת wiki. התוצאות מראות שבחירת הסוג המתאים של תוכן הפוסט (כלומר, שיתוף בהתנסויות יותר מאשר מתן מידע, קריאה באופן מפורש למתן משוב, ומתן תגובות של הבלוגר עצמו) הגדיל את האינטראקציה של הסטודנטים העמיתים בבלוג (Blau, Ina, Mor, Nili and Neuthal, Tami, 2013).

מחקר זה נועד לבחון את הקיום של נוכחות קוגניטיבית כאחד המרכיבים במסגרת קהילת החקר במרכזים מתוקשבים באינטרנט המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון במדע וטכנולוגיה. כדי להשיג את מטרתו של מחקר זה, ראשית פותח שאלון באופן ייחודי על בסיס ההצעות שניתנו בספרות, תוך סקירת המחוונים של המרכיב הקוגניטיבי. השאלון הותאם אז לסטודנטים לתואר ראשון באיראן ( Sayyed Mohammad Alavi, Mahboubeh Taghizadeh).

התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגגל פלוס וELGG ( עמי סלנט) .