-
סיכום
מחקר ניסויי זה בחן את ההשפעה של תוכנית לימוד נגינה על התפקודים הניהוליים של ילדים צעירים. במחקר השתתפו 93 ילדים בני 6 עד 7, אשר הוקצו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצת מוזיקה שהשתתפה בשיעורי נגינה, קבוצת האומנות שלמדה ציור ורישום וקבוצת ביקורת. שיעורי הנגינה הביאו לשיפור מובהק בחלק מרכיבי התפקודים הניהוליים (קשב סלקטיבי, עיכוב תגובה וזיכרון עבודה). לימוד נגינה הוא התערבות הולמת לפיתוחם של תפקודים ניהוליים בילדים בגיל בית ספר יסודי.
-
סיכום
במחקר של גרדנר, שנמשך על-פני תקופה של לפחות חמש שנים, נבחנים 10 קמפוסים במגוון בתי ספר ברחבי המדינה (מהחוף המזרחי לחוף המערבי). באמצעות 200 ראיונות בכל קמפוס (סה"כ למעלה מ-2,000 ראיונות) עם שחקני מפתח עיקריים כמו סטודנטים מתחילים, סטודנטים במהלך התואר, הורים, חברי סגל, הנהלה בכירה, חברי נאמנים, ומגייסים לעבודה, הוא מבקש לבחון את מטרת החינוך הלא-מקצועי, את ציפיות הסטודנטים ממנו, את יתרונותיו וחסרונותיו, את האופן בו הם תופסים את ההשכלה הגבוהה ועוד שאלות, המלמדות על המקום של "האמנויות החופשיות" (liberal arts education) במציאות ימינו (Howard Gardner).
-
לינק
המחקר במסגרת בית הספר התיכון מראה שניתן לתמוך ברכישת מיומנויות כתיבה על ידי אימון באסטרטגיה יחידה. אולם, המחקר בהשכלה הגבוהה מצוי בצמצום. המחברים בחנו האם ניתן לתמוך באופן אפקטיבי בפיתוח של מיומנויות כתיבה אקדמית על ידי אימון באסטרטגיות יחידות או אפילו באסטרטגיות משולבות. מאחר ומטא-קוגניציה היא מיומנות חשובה עבור לומדים מבוגרים ומתקדמים, המחברים התמקדו במחקר זה בתועלת של אסטרטגיות קוגניטיביות משולבות עם אסטרטגיה של מטא-קוגניציה ובלעדיה (Wischgoll, Anke, 2016).
-
לינק
המחקר הנוכחי מתכוון לנתח את ההישגים האקדמיים והפרופילים הקוגניטיביים של תלמידים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה וחרדה נמוכה ממתמטיקה. הממצאים הראו שתלמידים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה היו חלשים במספר מדדים של הישגים במתמטיקה, אך לא במיומנויות קריאה וכתיבה. תלמידים אלו דיווחו על ציונים נמוכים יותר בביצועים של הזיכרון לטווח קצר ושל זיכרון העבודה (עם קשיים הקשורים בעיכוב מידע לא רלוונטי) מאשר ילדים בעלי חרדה נמוכה ממתמטיקה (Passolunghi, M. C., Caviola, S., De Agostini, R., Perin, C., & Mammarella, I. C).
-
לינק
המבחנים בכיתה משמשים באופן מסורתי כדי להעריך את הצמיחה של התלמיד ואת השליטה בתוכן. אולם, העושר של המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה חינוכית מראה שפרקטיקת אחזור המידע (בחינה) בסיכון נמוך, יותר מאשר בחינה מסורתית עתירת סיכונים, יכולה גם לשמש ככלי פדגוגי אפקטיבי לשיפור הלמידה לטווח הארוך, הבנת הנקרא ומטה-קוגניציה. מאמר זה מספק המלצות לגבי האופן שבו מורים יכולים ליישם את פרקטיקת אחזור המידע בכיתה כדי להעריך ולייעל את למידת התוכן ( Littrell-Baez, Megan K; Friend, Angela; Caccamise, Donna; Okochi, Christine, 2015).
-
סיכום
המאמר סוקר את הספר "מוחות מקוונים: הוראה באופן אפקטיבי עם טכנולוגיה" (Minds Online: Teaching Effectively with Technology), שנכתב על ידי מישל מילר (Miller), פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת צפון אריזונה, ומנהלת בשיתוף של "יוזמת הלמידה בשנה הראשונה" (First Year Learning Initiative). הספר "מוחות מקוונים" מכוון בעיקר למורים המלמדים ברמת המכללות והתארים המתקדמים, אך פונה גם לכל מי שמתעניין באופן שבו ההשכלה הגבוהה השתנתה בעידן הדיגיטלי ובמה שהחינוך המקוון יכול ולא יכול להציע (Quinn Burke , 2014).
-
לינק
סוזן אמברוז, מייקל ברידג', מייקל דיפיאטרו, מרשה לובט ומרי נורמן, חוקרי למידה והוראה מ"מרכז אבֵּרלי (Eberly) למצוינות בהוראה באוניברסיטת קרנגי מלון" בפיצבורג, פנסילבניה סיכמו בספרם "כיצד למידה עובדת: שבעה עקרונות מבוססי מחקר להוראה חכמה" ממצאים מחֵקר הלמידה בתחומים שונים — בעיקר מפסיכולוגיה קוגניטיבית, התפתחותית וחברתית — וחילצו מהם שבעה עקרונות מנחים ללמידה ולהוראה. חוברת זו, שהופיעה לראשונה בהד החינוך, פברואר 2015, מביאה את עיקרו של הספר. מורים שילמדו היטב את החוברת הזו ויעשו "שיעורי בית" יעלו על מסלול של הוראה מקצועית (יורם הרפז).
-
מאמר מלא
פרוג'קט זירו (Project Zero) הוא מרכז מחקר בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' מסצ'וסטס. כיום פועלים בו 22 מיזמים חינוכיים שונים, העוסקים כולם, בדרך זו או אחרת, בשאלה מהי למידה טובה, או כנהוג אצלנו — למידה משמעותית. נסעתי מניו יורק לקיימברידג' כדי לבלות יום אחד בכור הגרעיני הזה של רעיונות חינוכיים ולשוחח עם מנהלו החדש, ד"ר דניאל גריי ווילסון. כך מציג ווילסון את החזון של "פרוג'קט זירו": "מה שמדריך את החזון שלנו הוא השאלות הגדולות של החינוך — מהי למידה ומהי למידה טובה, מהי חשיבה ומהי חשיבה טובה, מהי יצירתיות ומהי יצירתיות טובה. קידום החינוך פירושו עיסוק בשאלות היסוד הללו ובשאלות דומות ואחר כך תרגום שלהן לעשייה חינוכית. זה עמוד השדרה שלנו" (אמתי מור).
-
לינק
סטיבן דאוונס (Stephen Downes) מדווח בבלוג שלו על מאמרו של באלטס סיבולד (Balthas Seibold). מאמר קצר, מהיר וכתוב היטב על תיאוריית הקונקטיביזם המקשר אותה לתיאוריה הקוגניטיבית של אלברט בנדורה (Albert Bandura) ול"מושג המוקדם של ה'בילדונג' הרואה את החינוך כתהליך של עיצוב עצמי ושל העולם, כפי שהוצג בידי המחברים וההוגים הגרמנים וילהלם פון הומבולדט (Wilhelm von Humboldt) ופרידריך שילר (Friedrich Schiller) בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19". אולם, דאוונס סבור שתאוריית הקונקטיביזם אינה מאופיינת על ידי הציטוט של ג'ון בראון וריצ'ארד אדלר (John Brown & Richard Adler) "אנו משתתפים, משמע אנו קיימים", אלא על ידי הווריאציה הבאה: "אנו חושבים, משמע אנו קיימים".
-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
-
תקציר
-
לינק
בהמלצת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך רכש זכויות להתאמת מבחן האינטליגנציה: Woodcock Johnson III . מדובר במבחן אינטליגנציה מגיל רך (שנתיים) ועד רב שנים (בוגרים בגיל הזהב). ערכו הרב של מבחן זה בכיסוי המקיף מאד שהוא מעניק לתחומי החשיבה השונים (יכולות G). בהשוואה בין מבחני אינטליגנציה הקיימים כיום לרשות הפסיכולוגים בעולם המערבי זהו המבחן המעניק את הכיסוי הרחב ביותר להערכת יכולות החשיבה. הראמ"ה – הרשות הארצית למחקר והערכה בחינוך בראשותה של פרופ' מיכל בלר לקחה על עצמה להתאים את המבחן לאוכלוסיית ישראל וליצור לו נורמות. המבחן יותאם לאוכלוסיית התלמידים בישראל על כל רצף הגיל. לראשונה בישראל תתבצענה נורמות למבחן אינטליגנציה בשפה העברית ובשפה הערבית. בשפה העברית תתבצע התאמה גם למגזר החרדי. מגזר החברה הערבית יקבל מבחן אינטליגנציה המותאם לו ( חוה פרידמן, דני ז'ורנו).
-
לינק
להלן עיקרי הריאיון שקיימה רבקה רוזנר עם פרופ' ראובן פוירשטיין. שיטתו של פוירשטיין נולדה בשנת 1956 כאשר עבד עם ילדי מרוקו. הוא מצא שאף אחד מהמבחנים הבינלאומיים והמבחנים תלויי התרבות שבדק לא נתן ביטוי נאות ליכולת הלמידה של הילדים. כתוצאה מכך פותחה שיטת אבחון חדשה אשר הובילה בסופו של דבר לתיאוריה שלימה. העיקרון המרכזי בבסיס התיאוריה הוא שהאדם ניתן לשינוי. במקום לבדוק את הידע הנוכחי של הלומד, שיטת האבחון של פוירשטיין מתמקדת ביכולתו ללמוד ידע חדש. ( רוזנר רבקה) .
-
לינק
ספרו של הפסיכולוג הקוגניטיבי Dan-Willingham "מדוע תלמידים אינם אוהבים את בית הספר " זוכה לאחרונה לעניין רב בארה"ב ובאנגליה וגם בביקורת מסוימת מצד אנשי חינוך. הטיעון המרכזי של Dan-Willingham הוא שחוסר הנחת של התלמידים בביה"ס נובע במידה רבה מהעובדה כי המורים אינם מבינים עקרונות קוגניטיביים רבים ולכן מחמיצים את ההוראה האיכותית שלהם. הילדים מטבעם הם מסקרנים , אך המורים אינם יודעים כיצד להציג ולהמחיש את התכנים בדרך שתעורר עניין בקרב תלמידיהם. התלמידים בביה"ס אינם מסוגלים לחשוב באופן מופשט וצריך למצוא דרכים להמחיש להם סוגיות ובעיות בצורה קונקרטית מחד ומאתגרת מאידך. לדעתו , אם המורים ישתמשו בעקרונות הקוגניטיביים להם הוא מטיף בספרו אז יש אולי סיכוי שהתלמידים יאהבו יותר את ביה"ס. הטיעון של אנשי החינוך, מבקריו של Dan-Willingham , הוא שבעיית העברת למידה קיימת בכל מסגרת לימודים שמנסה ללמד ואינה אופיינית רק לבתי הספר.
-
לינק
הפסיכולוג האמריקאי הנודע רוברט סטרנברג הוציא לאחרונה ספר חדש עם שני פסיכולוגים נוספים (Kaufman, James C.; & Grigorenko, Elena L. ) בו הם דנים בהיבטים קוגניטיביים וחינוכיים של יישום אינטליגנציה בתהליכי למידה והתמודדות מעשית. הספר החדש שהוא ספר יסוד וחשוב לכל תחומי הפסיכולוגיה החינוכית ויישומי האינטליגנציה ואפשרויות יישומה הלכה למעשה מיועד למעשה לסטודנטים לתואר ראשון ושני הלומדים פסיכולוגיה וחינוך או פסיכולוגיה. באחד הפרקים בספר החדש סטרנברג מציג בצורה ברורה ובהירה יותר את עיקרי תורתו על תיאורית האינטליגנציה המצליחה.
-
לינק
מטרת הסקירה היא להציג לאנשי חינוך את עיקרי התיאוריה הפסיכולוגית של עומס קוגניטיבי ( cognitive load theory) והשלכותיה להוראה. המאמר מתאר בקצרה את ייחודיות התפיסה של תיאורית העומס הקוגניטיבי ומה הופך אותה שונה ביחס לתיאוריות קוגניטיביות אחרות. עוד מתאר המאמר את ההתנסויות של הלומדים ביחס לתיאורית ה- CLT וכיצד רמות הידע הקודמות משפיעות על היישום של שיטות הוראה. כמו כן , מציג המאמר את הבעייתיות של חלק משיטות ההוראה הקיימות מנקודת המבט של תיאורית ה-CLT .
-
סיכום
ספרו החדש של פרופסור דיוויד אולסון (David Olson) מסכם בצורה יעילה ומעמיקה את תפיסות החינוך של ג'רום ברונר, אחד מהוגי הדעות המובילים שעיצב את מחשבת החינוך בעשורים האחרונים באמצעות מושגים כמו "מבנה הידע", "תכנית הלימודים הספירלית", "למידת גילוי" ו"תרבות החינוך". ג'רום ברונר, הוא חוקר בעל שם עולמי במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת ניו יורק. הוא ממובילי החוקרים והוגי הדעות המתמחים בתהליכים פסיכולוגים של עיבוד מידע ובהשתמעותם ללמידה והוראה. פרופסור דיוויד אולסון, תלמידו לשעבר של ג' ברונר וממשיך דרכו מצליח להעביר בצורה משכנעת ושיטתית את עיקרי התפיסות של ברונר כמסכת אחת רציפה ומשמעותית.
-
סיכום
פרופסור ג'ון סוולר, פרופסור לפסיכולוגיה וחינוך באוסטרליה הנחשב כאחד ממגבשי תפיסת תיאורית העומס הקוגניטיבית (Cognitive Load Theory) סבור כי במרבית המקרים ההוראה של המורים אינה לוקחת בחשבון את הדרך בה אנו חושבים ומעבדים מידע ולכן היא נכשלת. התיאוריה של Cognitive Load Theory מתייחסת לזיכרון פעיל של הלומד במהלך הלמידה. פעולת העיבוד של המוח במהלך שלבי הזיכרון הפעיל מאפשרת פעולות עיבוד חיוניות למטלות קוגניטיביות מורכבות כגון למידה, הבנה וחשיבה סיבתית. פתרון בעיות מורכבות במהלך הלמידה דורש ניצול מרבי של הזיכרון הפעיל והוא שונה מבחינה קוגניטיבית מתהליכי למידה רגילים. כל תהליכי הלמידה בכיתה עוברים דרך הזיכרון הפעיל של התלמיד בכיתה שהוא מוגבל לעיבוד בו-זמני של 3-4 פריטי מידע ללא חזרה על החומר. לכן כל המידע שנקלט במוחו של התלמיד נעלם תוך 20 שניות אלא אם כן נעשית פעולת חזרה ותרגול.
-
לינק
מחקר חדש בכתב העת Journal of Neuroscience מצא כי המוח של ילדים דיסלקטים צעירים פחות פעיל בזמן הקריאה למרות ניסיונות מאומצים לשפר הקריאה. המחקר חושף ממצאים מעניינים המתחוללים במוח של ילדים דיסלקטים בעת קריאה מבוקרת. המחקר אשר התבסס על סריקת תהודה מגנטית (Magnetic resonance imaging ) השווה בין ילדים דיסלקטים צעירים לבין ילדים רגילים ומצא כי המוח של ילדים דיסלקטים פחות פעיל מבחינת גלי מוח בעת קריאה מבוקרת למרות המאמצים הניכרים המופעלים על ידי הלומדים. ההאטה של הפעילות המוחית באונה השמאלית של ילדים דיסלקטים, היא ככל הנראה חסימה מבנית כלשהי ביכולת התפקודית של גלי מוח באונה השמאלית.
- 1
- 2