-
לינק
-
לינק
פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מבדילה את עצמה מהוראת הפילוסופיה בבתי הספר ומלימודי הפילוסופיה האקדמיים. בעוד שהוראת הפילוסופיה בבתי הספר מתמקדת, בעיקר בבתי ספר תיכוניים, בלימודי תולדות הפילוסופיה והרעיונות הפילוסופיים לאורך ההיסטוריה האנושית, פילוסופיה עם ילדים (ופילוסופיה לילדים) היא אפשרות לדרך חיים של שאילת שאלות קיומיות ורוחניות, מגיל צעיר, על אודות עצמנו, על עולמנו ועל הסובב אותנו. פילוסופיה עם ילדים אינה מעמידה במרכז את הילד וגם לא את המבוגר (הורה, מורה), אלא את החיפוש (אריה קיזל).
-
סיכום
מאמר זה מנסה לחלץ אפיון כולל וחיובי (לא שולל) של סמכות חינוכית מתורתו של הפילוסוף פרידריך ניטשה. ניסיון זה משמעותי במיוחד בעידן בו הסמכות החינוכית מצויה במשבר גדול. עיקרו של משבר זה הוא ערעור האמון המוחלט בתבונה, במדע ובקידמה – ערעור שנעשה על-ידי ניטשה (ניטשה, 1999א, 1999ב) ומשתלב גם ברוח התקופה. הסמכות החינוכית דינמית ומתפתחת. היא מופיעה כסמכות חיצונית, שקיימת אצל מחנך אותנטי וראוי, עוברת דרך סמכות עצמאית ואותנטית אצל המתחנך, המשתחרר מסמכות חברתית חיצונית ומזויפת, מתעלה מעליה ומתקדם לעבר עצמאות ואותנטיות. התפתחות סמכות חינוכית זו נשענת גם על לימוד הידיעות והדוגמה האישית של אחרים, תוך קביעת יעדים ומטרות לחינוך, דהיינו מתוכו של בעל הסמכות. רעיון הסמכות החינוכית הדינמית ניתן להצדקה על דרישתו של ניטשה לאותנטיות של היחיד, להתגברותו העצמית, לחיפושו העצמי וליצירתיותו. המחבר טוען, כי סמכות זו ניתנה להכלה לא רק על יחידי סגולה אלא על כל בני החברה, אף אם הדבר חורג מכתביו של ניטשה המפורשים ולמרות העובדה, שקשה למצוא בדבריו דרישות להיבט של סולידריות ולפן שיתופי בחיי היחיד, הנחוצים לאפיון של סמכות חינוכית ראויה (ערן גוסקוב).
-
תקציר
ספר זה מזמין את הקוראים לקריאה מעוררת חשיבה תוך התבססות על מפגשים קודמים עם עולם הספרות ואמנות. הספר מפלס דרכים שבהם אנו מקשרים בין קריאה חדשה לבין העולמות שאנו מביאים עמנו אליה. הספר מנסה להדגים כיצד אנו טווים בקריאותינו את המארג הייחודי שלנו להוויה של קסם, ועל הדרכים לעשות כל זאת בהוראת ספרות. ייחודו של הספר בתפיסה המשלבת ספרות, התייחסות לתהליכי קריאה ופיתוח החשיבה. הספר מאפשר מפגש עם תיאוריות ודוגמאות הממחישות אותן ומציע פעילויות מגוונות ליישום בהוראה. בספר רקע עיוני על אינטרטקסטואליות, רקע עיוני על פיתוח חשיבה בהוראה: תיאור השיטות שנבחרו, הסבר של עקרונות ההעברה בשיטות אלה, וכן הדגמה של כמה דרכים להוראת ספרות (אילנה אלקד-להמן)
-
לינק
יש מעט עדויות אמפיריות על יעילותה של הלמידה השיתופית בקרב סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. המחקר הנוכחי תוכנן במיוחד על מנת לחקור את היעילות של למידה שיתופית ברמת סטודנטים הלומדים במכללות. העוגן התיאורטי של המחקר הנוכחי התבסס על הטקסונומיה של בלום. ממצאי המחקר מלמדים באופן מובהק כי למידה שיתופית מקדמת אצל סטודנטים חשיבה ביקורתית בעקבות סיעור מוחין, הבהרת רעיונות והערכת רעיונות המועלים על ידי אחרים. הסטודנטים שהשתתפו בצוותי הלמידה השיתופית הראו יכולות גבוהות יותר של חשיבה ביקורתית מאשר סטודנטים שלמדו באופן יחידני. אוכלוסיית המחקר היו סטודנטים במכללה אשר היו מעורבים בפעילות תרגול אשר במהלכה הם נדרשו לנתח, לעבד ממצאים, ליצור סינתזה שלהם ולהעריך את התוצאות באופן שיתופי (Anuradha A. Gokhale)
-
תקציר
אחת מטענותיו המרכזיות של תומס גרין בפרק השלישי של ספרו “The Activities of Teachings” היא כי אחת ממטרות ההוראה היא לעצב, לארגן או לשקם את מערכת האמונות של התלמיד. במאמר זה מבקש המחבר אריה קיזל, לחלוק על מסקנה מרכזית זו של גרין ולהתווכח עימה. לדעתו של קיזל מסקנתו זו אינה מתיישבת עם המציאות הנהוגה במערכת החינוך. במקום זאת, הוא מבקש להציע כי מטרתה של ההוראה צריכה להיות שחרור התלמיד ממערכת אמונות שניטעו בו על ידי כוחות חברתיים, כוחות סביבתיים, כוחות משפחתיים, כוחות קהילתיים ולעיתים גם כוחות פנים בית ספריים. תוצאת כוחות אלה היא כבילת התלמיד לתוך מערכת, אשר זכתה לכינוי מערכת מנרמלת.
-
מאמר מלא
יופי של שפה (חלקים 3-5) הינה סדרת ספרים בחינוך לשוני, שנכתבה על סמך הנחות יסוד ובהתאם למטרות שפורטו בתכנית הלימודים החדשה "חינוך לשוני, עברית-שפה, ספרות ותרבות לבית-הספר היסודי הממלכתי והממלכתי-דתי" (תשס"ג). מה המיוחד לסדרת ספרים זו? הייחוד המובהק ביותר של הסדרה הוא הדאגה לפיתוח החשיבה. כסדרת ספרים שנכתבה במסגרת תחום הדעת "חינוך לשוני", מטפלת הסדרה באופן שיטתי בארבעה טיפוסי-על של סוגות: טקסטים למטרות מידוע תיאור והסבר, טקסטים למטרות שכנוע וטיעון, טקסטים למטרות הפעלה וטקסטים למטרות סיפור. ייחודם של הספרים בכך שהטיפול השיטתי בנושאים הקשורים לחינוך לשוני מלווה בהבניית ותרגול שיטתיים של תהליכי חשיבה כדוגמת: הבחנה, הכללה, השוואה, היסק, יישום ופירוש, ואסטרטגיות חשיבה: חשיבה סיבתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה טיעונית ועוד.
-
לינק
דיוויד פרקינס כינה את מה שיש ל"חושב טוב" בשם “mindware“. במונח הזה – נתרגם אותו ל"חושבה" – הוא התכוון ל"תמצית" של כישורים מסוימים, שאם נוסיף אותה לחשיבה של כל אחד מאתנו היא תעשה לחשיבה טובה יותר, כלומר תפתור בעיות, תקבל החלטות ותמציא רעיונות באופן טוב יותר. ד"ר יורם הרפז מכנה את ה"תמצית" הזו בשם מנ"ה של חשיבה טובה. המנ"ה הזו כוללת מיומנויות חשיבה, נטיות חשיבה והבנה של ידע. לפני שנטפל במנ"ה הזו – נעמוד על מרכיביה ונראה כיצד יש להכין ולהגיש אותה – ונאמר כמה מילים על התנועה החינוכית שמטרתה היא הוספת "תמציות" שונות של חשיבה טובה לחשיבה (הלא די טובה) של תלמידים בבית הספר ושל אנשים בכלל (יורם הרפז)
-
לינק
חינוך צריך לעסוק בשיפור חשיבה, בתפיסתה הרחבה ביותר. לאחרונה מתייחסים לחינוך במונחים של הוראה לשם חשיבה. הבעיה של מונחים אלו, שהם נשמעים כאמירות רטוריות חלולות, כי, מחנכים רבים מניחים שתכנית הלימודים הקיימת כבר עוסקת בחשיבה. ניתן לשפר חשיבה (Thinking) , שהיא פעולה מנטלית מכל סוג: דיאלוג פנימי, דמיון, חלימה (Dreaming), הסקת מסקנות, תהייה (ondering) וכו'. (Splitter Laurance J)
-
תקציר
מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)
פיתוח יכולת ביקורת
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין