המאמר עוסק בפחדם של המבוגרים בכלל ושל מערכת החינוך בפרט מעיסוק בשאלות האדם, פחד המנהל את חיינו החינוכיים. הוא סוקר את הדרכים שבהן אנו חוסמים את השאלות ומציג את ההצדקות שאנו נותנים לכך. הוא קורא לנו להתגבר על פחדנו ולעסוק בפילוסופיה עם ילדים (אריה קיזל).

פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מפתחת רגישות פילוסופית אצל ילדים ומבקשת לראות בשאלה מרחב חי, נושם ומבעבע של חיים תוך יצירת תנאים שיאפשרו יצירתיות, אכפתיות ודאגה. מאמר זה מבקש להצביע על כך שילדים צעירים יכולים לפתח רגישות פילוסופית-חברתית באמצעות קהילת חקר פילוסופית (Community of Philosophical Inquiry) סביב סוגיות הקשורות בעוני, בקו העוני ובמעמד אנשים מוחלשים בחברה (אריה קיזל).

אחת מאסטרטגיות החשיבה המשמשות אותנו החל מהגיל הרך, במשימות יום יומיות ולימודיות מגוונות, היא אסטרטגיית המיון, שמטרתה לארגן מידע בקטגוריות ולאפשר הבנה מעמיקה של רכיבי במידע. היכולות הקוגניטיביות הנדרשות על מנת לבצע מיון באות לידי ביטוי בשפת החשיבה: למיין, לסדר, לשייך, להבחין, לשיים, לקבץ, לארגן, לנסח, להגדיר הבדל בין …לבין…, לזהות, לדרג. דוגמה לפעילות באסטרטגיית המיון בבית ספר יסודי – ביה"ס "הרטוב" בקיבוץ צרעה, מחוז ירושלים, בניהולה של הגב' חוה מגדל שיעור בכיתה ב' בנושא חג הפסח – מחנכת הכיתה: בתיה יוסף .

בהמלצת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך רכש זכויות להתאמת מבחן האינטליגנציה: Woodcock Johnson III . מדובר במבחן אינטליגנציה מגיל רך (שנתיים) ועד רב שנים (בוגרים בגיל הזהב). ערכו הרב של מבחן זה בכיסוי המקיף מאד שהוא מעניק לתחומי החשיבה השונים (יכולות G). בהשוואה בין מבחני אינטליגנציה הקיימים כיום לרשות הפסיכולוגים בעולם המערבי זהו המבחן המעניק את הכיסוי הרחב ביותר להערכת יכולות החשיבה. הראמ"ה – הרשות הארצית למחקר והערכה בחינוך בראשותה של פרופ' מיכל בלר לקחה על עצמה להתאים את המבחן לאוכלוסיית ישראל וליצור לו נורמות. המבחן יותאם לאוכלוסיית התלמידים בישראל על כל רצף הגיל. לראשונה בישראל תתבצענה נורמות למבחן אינטליגנציה בשפה העברית ובשפה הערבית. בשפה העברית תתבצע התאמה גם למגזר החרדי. מגזר החברה הערבית יקבל מבחן אינטליגנציה המותאם לו ( חוה פרידמן, דני ז'ורנו).

המילה האחרונה בתחומי ההוראה כיום בקנדה קשורה למושג Brain-based teaching ומתפרסמים דיווחים על הענות מורים לתחום הוראה מונחית זו . המורים קשורים גם להתמחות חדשה באוניברסיטה במסגרת תואר שני בתחום ההוראה הקוגניטיבית הזו, התמחות המופיעה בשם Brain-based teaching . לא מדובר ביציקת פעילויות חשיבה לשמה בבתי ספר יסודיים אלא בשילוב מושכל שלהם בפעילות מתוקשבות שונות בכיתה , כגון כתיבת בלוגים ע"י תלמידים בכיתות בביה"ס יסוד, כאשר תלמידים צריכים לא רק להביע את עצמם אלא לפתח מודעות לפעולות חשיבה שהם צריכים לשלב בכתיבתם ובהצגת הנושאים. טיפוח המודעות המטאקוגניטיבית בקרב תלמידי הכיתה לצורך להפעיל תהליך חשיבה מועברת ע"י המורים בהמחשת פעילות המוח, באמצעות פוסטרים , ותמונות . אח"כ התלמידים צריכים גם לבטא ולהמחיש בייצוגים ויזואליים קשרים שונים שהם טוו בין תופעות עליהם הם כותבים. יצירת המודעות אצל התלמידים להפעלה קוגניטיבית במהלך הלמידה היא הבסיס העיקרי לשיטת הוראה ייחודית זו המכונה כיום Brain-based teaching . במסגרת הלמידה בכיתה המורים אינם רק מעבירים תוכן אלא מלמדים את התלמידים כיצד ללמוד בשיטות פירוק , ארגון החומר והמחשה עצמיות יעילות .

מסמך הנחייה של משרד החינוך מחודש אוגוסט 2010 לגבי מטרות ודרכי הוראה הנדרשים ע"י המורים כיום בכיתה מבחינת הבניית הידע ומבחינת פיתוח החשיבה. על מנת לחזק את יכולת ההשוואה של תלמידים ואת היכולת שלהם להעביר תבניות חשיבה המאוזכרות במסמך זה לתכנים אחרים, על המורה להיות ער לתכנים מתאימים נוספים (חלקם מחיי היומיום וחלקם מתחומי תוכן נוספים), בהם יוכל לחזור ולתרגל עם התלמידים את יכולת ההשוואה שרכשו. דיון מטה-קוגניטיבי שיעסוק בעקרונות ההשוואה ובהיבטים הכלליים שלה יסייע אף ליכולת ההעברה. במסמך מובאות דוגמאות שונות.

תוכניות לפילוסופיה עם ילדים בעולם מלמדות אותנו שניתן להקנות כלים לפיתוח אמפתיה, להבנת העולם מסביבנו ולפיתוח היכולת הדיאלוגית, אמרה פרופ' אן מרגרט שארפ, פרופסור לחינוך ומנהלת תוכנית הבוגרים של פילוסופיה לילדים באוניברסיטת מונטקלייר, ממובילות תוכניות "פילוסופיה עם ילדים" בעולם. פרופ' שארפ היתה אורחת המכללה האקדמית לחינוך אורנים בתחילת חודש דצמבר 2009. להרצאתה הגיעו עשרות סטודנטים וכן מרצים מהמכללה. את המפגש הנחה ד"ר אריה קיזל שפגש את פרופ' שארפ במהלך כנס בעיר גרץ באוסטריה וביקש ממנה להגיע למכללת אורנים במהלך ביקור בארץ. ביקורה של שארפ בישראל התקיים בחסות "פילוסופיה לחיים – המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך". במהלך הביקור היא העבירה סדנאות ליהודים וערבים בעיקר באזור המרכז ובירושלים.

מטרתו של מסמך זה של אגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים במשרד החינוך היא לסייע בידי אנשי החינוך להפוך את פיתוח החשיבה למטרת הוראה מודעת ומפורשת כחלק מהוראת התכנים של מקצועות הלימוד. במקביל מיועד מסמך זה לסייע בהדגשת פיתוחן של רמות חשיבה גבוהות בתהליך ההוראה והלמידה, בהתאם למדיניות המוצהרת במסגרת "האופק הפדגוגי" (2007). מסמך זה יוכל לסייע למורה לתכנן באופן מסודר ושיטתי את פיתוח החשיבה של התלמידים במשולב עם הוראת תוכני הלימוד. כתוצאה מכך יוכל המורה להעמיק את ההוראה והלמידה בתחומי הדעת השונים.