מטרתו של מחקר זה היא להציע מודל חינוכי  המבוסס על הכרה בעמימות המידע הסובב אותנו. הטענה המרכזית היא שהבעיה אינה שהפרט אינו מעוניין באמת או שאינו יודע לחפש ולסנן נתונים, אלא שהמידע במרחב הציבורי הוא עמום (ambiguous), חלקי, מעובד  ומתווך על ידי גורמים אינטרסנטיים. במאמר מוצע מודל שילמד את הפרט להתמודד עם העמימות במקום  לחתור ל"אמת" החד -משמעית, שאין ביכולתו להשיג במרחב שפורשים הפוליטיקאים, הפעילים החברתיים, ארגונים וחברות שונים, האקדמיה והתקשורת

אמריקה הולכת ונהפכת לשתי מדינות נפרדות, עם שתי גרסאות נפרדות של החוקה, הכלכלה וההיסטוריה האמריקאית. זה אינו סיפור על שבטיות, אלא סיפור על הפרגמנטציה (פיצול, קיטוע) של הכל. הריסוק של כל מה שנראה בעבר מוצק, הפיזור של אנשים שהיוו פעם קהילה. וזה קורה לא רק בין הימין לשמאל, אלא גם בין קבוצות שונות בתוך הימין ובין קבוצות שונות בתוך השמאל וכך גם בתוך אוניברסיטאות, בתוך איגודים מקצועיים ואפילו בתוך משפחות. סיפור מגדל בבל הוא מטפורה למה שהרשתות החברתיות עוללו לכמעט כל הקבוצות והמוסדות בחברה ובאומה, באופן שמסכן את עתידה. מאמר זה מוקדש לשאלות כיצד זה קרה, איזה עתיד צפוי בשל כך ומה תפקידה של מערכת החינוך בפתרון המשבר.

סכנת הפייק ניוז נהפכה למאיימת במיוחד עם עלייתה של בינה מלאכותית יוצרת ויכולתה להפיק דיסאינפורמציה משכנעת בקנה מידה תעשייתי. חוקרים רבים טוענים שגורמים עברייניים וממשלות דיקטטוריות עם כיסים עמוקים מסלימים את מסעות הדיסאינפורמציה שלהם, בזמן שהחבר'ה הטובים נלחמים בחזרה. השאלה איזה צד ינצח תקבע כיצד ייראו סביבת המידע

פינלנד היא המדינה המובילה באירופה בכל הקשור ליכולת של תושביה להתמודד עם דיסאינפורמציה. הסיבה להצלחתה של פינלנד בתחום זה היא המאמץ הרב שמוקדש להבהיר לתלמידים מהי דיסאינפורמציה. בפינלנד, אוריינות תקשורתית היא חלק מתוכנית הלימודים הלאומית, החל בגן החובה – והיא נלמדת בכל המקצועות ובכל השיעורים, אפילו בחינוך גופני ובמתמטיקה

אמיר פליישמן, מנכ"ל חברת סיקום גלובל, ספקית שירותי מודיעין עסקי ותחרותי לעסקים, נשא בכנס המידע טלדן בתל אביב הרצאה בנושא פייק ניוז. בעידן שבו רוב התלמידים משיגים את רוב המידע שלהם ברשת, חשוב מאוד ללמד אותם כיצד להבדיל בין מידע שקרי ומידע אמין. פליישמן הציע בהרצאתו 11 טיפים כיצד ניתן לזהות פייק ניוז ולהימנע ממנו

ההתפרצות של נגיף הקורונה הייתה מלווה בהתפשטות של מידע רב במדיה חברתית, אשר יצר בלבול ודיסאינפורמציה. מחקר זה נערך במהלך הסגר הראשון בספרד עם 20 תלמידים בני 15-14. המחקר בחן את יכולתם של התלמידים להבחין בין כותרות חדשותיות נכונות לכותרות כוזבות באשר לנגיף הקורונה וכן להעריך את אמינותן. הממצאים הראו שהתלמידים היו מסוגלים להבחין בין כותרות נכונות וכוזבות ולהעריך אמינותן על ידי פנייה לקריטריונים שונים. עם זאת, רוב הטיעונים שסיפקו התלמידים נמצאו ברמת הבסיס של ההערכה האפיסטמית ורק מיעוטם היו ברמת הערכה גבוהה.