פדגוגיה דיגיטלית
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • תקציר

    בתגובה לצורך הדחוף שעוררה מגפת הקורונה להגדיל את חלקה של הלמידה המקוונת, גיבשה לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מסמך המתווה עקרונות להתפתחות ולמידה מקצועית של מורים להוראה בסביבה דיגיטלית. המסמך מציג חמישה עקרונות-על, וקורא לפתח מודעות וכלים להתמודדות עם היבטים חברתיים, רגשיים וזהותיים שבאים לידי ביטוי בעת הוראה ולמידה מקוונת.

  • סיכום

    אתגר הקורונה נכנס לחיי המרצים ללא הכנה מוקדמת וחייב את כולם לשינוי בהתנהלות. בתוך כך נולד הצורך בשינוי לא רק של דרכי ההוראה והלמידה אלא גם באופני הערכה חלופיים. מסמך שנשלח למרצי מכללת סמינר הקיבוצים מטעם הפקולטה לחינוך בראשות דיקנית הפקולטה ד"ר אירית לוי-פלדמן, מציע כמה עקרונות חשובים שראוי להביא בחשבון בשעת הערכת ההוראה והלמידה. לצד העקרונות הכלליים מוצגות גם מגוון דוגמאות המספקות הזדמנויות למינוף הערכות הקורסים גם בימים כתיקונם. המסמך כולל גם הצעות לכלים ספציפיים המתאימים לסוגי הערכה שונים, מוכרים ופחות מוכרים, המאפשרים לנהל את ההערכות גם באופן מקוון.

  • סיכום

    המציאות החדשה, פריצתה של מגפה כלל עולמית, גרמה למוסדות חינוך רבים להיסגר או לעבור לתקשורת במצב של בידוד והסגר של תלמידים, סטודנטים, מורים ומרצים. כיצד אפשר להתמודד עם המצב תוך שמירה על המשכיות ההוראה והלימוד במיוחד כאשר הצוות אינו מיומן בפדגוגיה טכנולוגית? במאמר שלהלן ימצאו מחנכים כמה עצות לאסטרטגיות קלות ומהירות ללימוד מרחוק. שיטות אלה מתאימות במיוחד למקצועות הומניסטים: משפטים, פילוסופיה, ספרות וביוצא באלה מקצועות שאינם מתאימים בקלות ללימוד מרחוק בשל מיעוט הדיאגרמות, הגרפים והדיון הכמותי באופן כללי.

  • סיכום

    משחקיות או מישחוק הלמידה הפכו בשנים האחרונות למושגים כמעט הכרחיים בהקשרים אינטר-דיסציפלינריים רבים. כאשר מדברים על מישחוק, Gamification, מתכוונים למעשה להכנסת עיצוב משחקי להקשרים ולתכנים לא-משחקיים או לימודיים. מורים וחוקרים מבקשים למשחק את תכני הקורסים, את השיעורים בכיתות, כדי לעודד ולהגביר את סקרנותם של התלמידים ולהקל על הלמידה בעידן של הסחות רבות. הלומדים עצמם, חשוב להזכיר, בני הדור הדיגיטלי, מצפים שטכנולוגיות דיגיטליות יכללו בהוראה ובלמידה בתוך הכיתה ומחוץ לה.

  • תקציר

    לאורך שנים רבות התמידו מורי ההיסטוריה בבתי הספר בהתנגדותם, שלא בטובתם, לשינויים בהוראת המקצוע. ייתכן שהתעקשות זו שלא לקבל שיטות חדשות נובעת מתפיסתם את מקור הידע המרכזי בשיעור כספר הלימוד שהציג את החומר הדיסציפלינרי כסיפור סגור וחתום. חלק משינוי שיטות ההוראה כרוך גם בהבנת ההיסטוריה לא כסיפור מוגמר אלא כסיפור נתון לפרשנות והתאמת המשאבים החינוכיים לתפיסה היסטוריוסופית ופדגוגית זו. לצד פיתוח אמצעים פדגוגיים ייעודיים לשיעורי ההיסטוריה ברמות השונות, נרשמה התעלמות מהאפשרות להשתמש בכיתה בחומרים קיימים, שאינם שייכים באופן מקורי לתכנית הלימודים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין