עתידנות
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • תקציר

    עם הפריצה של ה-ChatGPT, לצד תוכניות בינה מלאכותית נוספות, נגלה לעינינו הצורך בפיתוח מיומנות פדגוגית חדשה וחיונית: אוריינות תשאולית (Prompt literacy). מיומנות זו מאפשרת לכתוב ולהפיק מידע בצורה יעילה, מדויקת וזריזה ובכוחה להעצים תלמידים וללמדם כיצד לתפעל את הבינה המלאכותית, במקום להיות מונעים על ידה. מאמר זה מדווח על מודל CAST שמטרתו היא לסייע למורים ולמחנכים להתנסות בהוראה מבוססת בינה מלאכותית.

  • סיכום

    כמו המצאות רבות בעבר, כגון הדפוס או האינטרנט, הבינה המלאכותית היא כלי עבודה מועיל שיכול להרחיב את היכולות שלנו. פעם חיפשנו מידע בגוגל, ועשינו לו אינטגרציה בעצמנו מפיסות המידע השונות שליקטנו באתרים מגוונים. עכשיו המכונה יודעת לעשות אינטגרציה בעצמה, לא רק להביא פיסות מידע באופן טיפש. זה יכול לקצר באופן דרמטי את זמני העבודה שלנו. האינטגרציה מתבצעת בצורה גנרטיבית, חדשה – התוצר של המכונה הוא טקסט חדש, לכן אי אפשר לתפוס את מי שמשתמש בה בהעתקה.

  • סיכום

    האיום הגדול על מערכת החינוך בשבועות האחרונים הוא ChatGPT, שבהקשר זה ניתן להגדירו כרובוט שכותב עבודות. משרד החינוך מנסה בימים אלה לגבש כללים והמלצות למורים בכיתות, כדי להתמודד עם האתגר, ולהפוך את המשבר להזדמנות.

  • תקציר

    לאורך שנת הלימודים 2020-2019, המחקר עקב אחר מדגם הכולל 66 תלמידות כיתה ו' מבתי ספר יסודיים בתורכיה. התלמידות חולקו לשתי קבוצות. האחת למדה ביולוגיה באמצעות טיולים וירטואליים והשנייה למדה ביולוגיה בשיטה מסורתית של כיתה, לוח והוראה מבוססת-מורה. המחקר מצביע על יתרון ניכר ביעילותה של הוראה באמצעים וירטואליים בהשוואה להוראה המסורתית. בכוחה של החוויה הווירטואלית להעצים את מיומנויות החשיבה האנליטית של הלומדים, לחשוף אותם ליישומים טכנולוגיים מתקדמים ולספק לתלמידים הזדמנות לתרגל ולחוות מדע באמצעות צפייה, הסקה, העלאת השערות וניסוי.

  • תקציר

    בעבר היו השינויים בחברה ובטכנולוגיה איטיים, כמעט בלתי-קיימים. רוב בני האדם מתו בדיוק באותו עולם שלתוכו נולדו. היום, לעומת זאת, אין לנו שמץ מושג איך ייראו החיים בשנת 2050. איננו יודעים במה נעבוד, איך יפעלו צבאות ומנגנוני מינהל, מה יהיו היחסים בין גברים ונשים או מה תהיה תוחלת החיים. הגוף האנושי עצמו עשוי לעבור שינויים דרסטיים הודות לביו-טכנולוגיה ובינה מלאכותית. לכן, חלק ממה שילדינו לומדים כיום בבית הספר עלול להתגלות כלא רלוונטי בעליל בשנת 2050. רוב בתי הספר עסוקים בהאבסת תלמידים במידע. בעבר היה בזה היגיון, כי מידע היה מצרך נדיר, אולם כיום המצב שונה – ואנו מוצפים בכמויות אדירות של מידע נגיש וזמין ברשת ובמקומות אחרים.

  • סיכום

    מודל פדגוגיה מוטת עתיד מאפשר את התאמת מערכת החינוך למציאות המשתנה, כך שתוכל להיות רלוונטית לעולם שאותו יפגשו בוגריה בעתיד. פדגוגיה זו מבוססת על חקר העתיד ומניחה כי החינוך מושפע מהמציאות החיצונית שהוא פועל בה וכי עליו להכין את התלמידים לקראתה. יחידת הפדגוגיה מוטת העתיד במשרד החינוך בנתה מודל שנשען על זיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות ופרסמה אותו בספר בן 410 עמודים, הזמין גם ברשת. סיכום זה יציג את מגמות העתיד החזויות, ואת ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד, המייצגים את התחומים שבהם על מערכת החינוך להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה.

  • תקציר

    בחודש מאי 2018 נערכו בתל אביב כנס ותערוכת המידע טלדן. לפניכם הנקודות המרכזיות שנאמרו בדברי הפתיחה של ד"ר אייל דורון: חוקר, מרצה ומפתח חשיבה יצירתית ומוכנות למאה ה-21, ראש החטיבה לפסיכולוגיה ומדעי הרוח בבית הספר החדש לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי.

  • לינק

    ההפרדה הדיכוטומית בין בתי ספר מקצועיים לעיוניים מאבדת מתוקפה, ועל אחת כמה וכמה שאין הסבר טוב לחלוקה הקיימת בין משרד החינוך למשרד התמת מבחינת הבעלות על בתי הספר המקצועיים… בבתי הספר המקצועיים יש מגמות לימוד רבות, שערכן לעתיד רב חשיבות. עם זאת, אין סיבה ראויה לכך שמגמות אלה תחומות לקבוצה מוגדרת של תלמידים; הן טובות לכולם. שני עניינים מגבילים את היכולת של מערכת החינוך הפורמלי להציע זאת לכלל — החלוקה לשני משרדי ממשלה ובחינות הבגרות".

  • תקציר

    אחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך היא להכשיר את בוגריה לשוק העבודה העתידי, שיהיה שונה בצורה ניכרת משוק העבודה הנוכחי. לפיכך, על אנשי חינוך להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובתחזיות לגבי שוק העבודה שיקבל בעוד עשור או שניים את פניהם של התלמידים. חשוב במיוחד לדעת אילו מקצועות עתידים כנראה להיעלם, ולאילו מקצועות עתיד הביקוש לגבור – ולעצב את תכניות הלימודים ואת מקצועות הלימוד בהתאם לתחזיות אלה.

  • לינק

    סקירה זו בוחנת מגמות ואתגרים עתידיים בתחום החינוך בעשר השנים הקרובות. מגמות ואתגרים אלו נגזרים משינויים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים במציאות המשתנה, הסובבת את תחום החינוך ומשפיעה עליו. מטרת הסקירה היא לעורר מחשבה ודיון במגמות ובאתגרים בקרב בעלי העניין ומקבלי ההחלטות במערכת החינוך. הבנה של המגמות והאתגרים תסייע בגיבוש כיווני מענה ופעולה ממוקדים ואפקטיביים בתחום החינוך, שיקדמו את החינוך ואת החברה בישראל ויתאימו אותם לצרכי המאה ה-21 (עמליה רן, דניאל שפרלינג).

  • סיכום

    מאמר זה מבקש להשיב על השאלה מה צריך לכלול החינוך העכשווי שמכין את האזרח, העובד ואיש המשפחה לעוד כשישים שנים. שאלה זו אינהרנטית לעיסוק החינוכי, שמטבעו עוסק בעתיד ובהכשרת הדור הצעיר לכניסה לעולם המבוגרים ולהשתלבותו במציאות העתידית (ניר מיכאלי).

  • לינק

    שלוש דקות של סרט שהופק על ידי חברת אינטל ומראה את תמונת הכיתה העתידית, מומלץ לצפות בשילוב של טכנולוגיות למידה בשיעור,וכיצד המורה הופך למנחה בזכות האפשרויות החדשות שנפתחות בפניו ( סיגלית ורדי ) .

  • סיכום

    ההכרזה האחרונה של חברת אמזון על דגמים חדשים של קוראי ספרים אלקטרוניים מעוררת בעולם תהודה רבה והמומחים סבורים כי לספר המודפס אין עתיד בעשור הקרוב. John Biggs העורך של TechCrunch פרסם לאחרונה תסריט עתידי לעולם הספר בעשור הקרוב והעשור שלאחריו . מתוך תסריט זה עולה כי בשנת 2015 כבר יתחילו חנויות הספרים הרגילות להיסגר ורק חנויות קטנות ומתמחות ישארו במקומות שונים . לקראת שנת 2019 יתחילו גם המו"לים להעלם מהשוק ויוותרו רק המו"לים הגדולים שהשכילו להשקיע בתחום ההוצאה לאור האלקטרונית וההפצה הדיגיטלית. בשנת 2020 מרבית התלמידים בבתי הספר בארה"ב כבר יגיעו לבתי הספר עם קורא ספרים אלקטרוני.

  • לינק

    אסתי דורון הביאה לידיעתנו וגם תרגמה מאמר מעניין באנגלית המונה 21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020. ייתכן שחלק מהדברים נשמעים כמו "מדע בדיוני" אבל זה גם מה שחשבו על ספריו של ז'ול וורן, עד שההיסטוריה הוכיחה שהם כלל אינם בדיוניים. בהמשך מוצגת הרשימה כפי שתורגמה ע"י אסתי דורון מאנגלית. כך לדוגמא, מעבדות המחשב ייעלמו בגלל חיבור מחשבים ניידים לרשת אלחוטית ושיעורי הבית לא יהיו קיימים כי חלק מהלמידה תתבצע מהבית. למעשה כמעט לכל אחת מהתחזיות ברשימה יש כבר היום סימני תזזית של התחלת שינוי – גם אם לא מבצעים אותם הלכה למעשה.

  • לינק

    המחקר האחרון משנת 2009 (מטא-מחקר) שהזמין משרד החינוך האמריקאי "החזיר את הצבע" לפניה של ההוראה הממוחשבת בעולם. המחקר שהשווה בין למידה פנים-אל-פנים ללמידה מקוונת הוכיח כי תלמידים שלמדו בהוראה מקוונת היו בעלי הישגים טובים יותר מאשר הוראה פנים-אל-פנים. למחקר זה, מתברר יש השלכות מרחיקות לכת מבחינות ההיערכות בארה"ב ללמידה מקוונת. ההזמנה של המחקר ע"י משרד החינוך האמריקאי לא הייתה אירוע שגרתי אלא חלק מהיערכות אסטרטגית לחזק את הלמידה המתוקשבת בכל רמות הלימוד בארה"ב. העובדה שההוראה בעתיד תהיה קשורה משמעותית יותר לסביבות למידה ממוחשבת אינה אומרת כי המורים בעתיד יהיו בהכרח טובים יותר. ההתרחבות המשמעותית בהוראה מתוקשבת לא תהיה בהכרח מסיבות פדגוגיות (הרי מורה טוב הוא גם מורה פנים אל-פנים) אלא בעיקר מסיבות כלכליות. משרדי חינוך בעולם ובארה"ב יבינו כי התפוקה לתלמיד וליחידת לימוד היא כלכלית יותר בסביבה ממוחשבת ולכן יעשו הכול על מנת להרחיבה בכל רמות הלימוד, כולל החינוך הגבוה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין