מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות. התוצאה המרכזית של המחקר הראתה דמיון עצום בין העמדות כלפי הספר לבין העמדות כלפי המחשב. הדמיון הרב הופיע בכל כלי המחקר, הן במדידות הגלויות והן בסמויות. תוצאה זו הייתה מפתיעה, משום שמן הספרות הקיימת מצטיירת תמונה של חילופי משמרות בין הספר והמחשב (אסיה שרון)

המחקר בדק עמדות של מורים וסטודנטים לחנוך גופני בנושאי הלימוד על פי מטרות החנ"ג המופיעות באופן מסורתי במערכת החינוך. מדובר במקצועות המעשיים ובהם: אתלטיקה קלה, כדורעף, כדורסל, כדוריד, שחייה, תנועה יסודית, התעמלות ספורטיבית, משחקי נופש ריקודי-עם ומחול. אוכלוסיית המחקר כללה 243 סטודנטים מהמכללות הבאות, גבעת וושינגטון, מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה לחנ"ג ע"ש זינמן בוינגייט והמכללה האקדמית אוהלו.הנתונים נאספו באמצעות שאלון שנבנה במיוחד למחקר זה. (אהרון דיין)

מחקר המשך שמטרותיו לבחון את סולם הערכים של הסטודנטים והמורים במכללת אורנים. בחמש השנים שחלפו מאז המחקר הקודם חלו שינויים רבים בכלכלה, בחברה ובמצב הביטחוני, שינויים המוצאים את ביטויים בשיח הציבור בארץ. ההנחה היא שאוכלוסיית המורים והסטודנטים במכללה מושפעת מכך. שאלות המחקר היו: מהו מדרג החשיבות של הערכים והעמדות של הסטודנטים והמורים? מהו מבנה הערכים והעמדות? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות של הסטודנטים מאלה של המורים? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות בראשית הלימודים מאלה הקיימים בסיומם? מהו הקשר בין העדיפויות של הנחקרים למבנה הערכים? (שרה קליימן, יעקב ליברמן)

מחקר שנערך על עמדות סטודנטים לגבי למידה מרחוק באוניברסיטה אמריקאית גדולה. מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (Reisetter , Marcy and Greg Boris)

זהו מחקר חלוצי הבודק את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית. המחקר מאיר נקודה נעלמה שנתפסה עד כה כמובנת מאליה. מטרת המחקר הייתה לזהות את המניעים העיקריים שמביאם סטודנטים ערביים לבחור בהוראה כמקצוע. ההנחה הייתה שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ועל תכונותיהם ולסרטט פרופיל אופייני שלהם. (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, מוחמד חוגיראת)

המחקר בדק שני היבטים של התפתחות מקצועית של סטודנטיות להוראה: (1) תחושת המסוגלות העצמית; (2) עמדות כלפי מקצוע ההוראה.המחקר שילב מתודולוגיות כמותית ואיכותית ובוצע בשני שלבים.

מטרת המחקר לבחון את טיבו של הטיול ככלי חינוכי. כותבי המחקר השתמשו בעבודה במונח 'טיול בית-ספרי' בהתייחס לטיולים הנערכים מטעם בתי הספר העל יסודיים, לכלל התלמידים וכחלק מתכניתם החינוכית. הנחת היסוד במחקר היא שלטיול מיוחסות משמעויות דיפרנציאליות, המעוצבות בהשפעת גורמי תקופה, גיל ותפקיד. משום כך אנו בקשו עורכי המחקר לחשוף את המשמעויות המיוחסות לטיול הבית-ספרי על ידי שלוש קבוצות גיל ותפקיד: מעצבי המדיניות, מחנכים ותלמידים, ובשני פרקי זמן: בתקופת היישוב (בשנים 1920-1949) ובתקופת המדינה (בשנים 1950-1979). (גיל גרטל)