בחינת השילוב של סביבת ויקי בחמישה קורסים אקדמאיים באוניברסיטת בר – אילן. מטרת המחקר: לנסות ולהבין את פוטנציאל יישום סביבת הויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת בעיני סטודנטים : הערכת ויקי כסביבה טכנולוגית, הערכת אפקטיביות הלמידה בסביבת ויקי, תפיסת תפקיד המרצה – מנחה בסביבת ויקי, הערכת הקשר החברתי והתמיכה ההדדית בין הלומדים בסביבת ויקי, חווית הלמידה בסביבת ויקי והעדפתה על למידה פנים-אל-פנים. הליך המחקר: 120 משתתפים, שאלון מקוון. כלי המחקר התבסס על שאלון של קונג'ה ובן צבי (2008) . לסיכום, סביבת הויקי בקורסים שנבדקו , נמצאה כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים. עוד נמצא כי התחושות של קשר חברתי ותמיכת עמיתים היו נמוכים/ות . ההתנסות בלמידה : חוויה חדשנית ( גילה קורץ, יהודית בר-אילן) .

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את הקשר בין סגנונות חשיבה לבין תפקודי למידה, עמדות אישיות ושביעות רצון של סטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי א-סינכרוני באקדמיה. כמו כן, ביקשו עורכי המחקר לבחון את הקשר בין ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ומיומנויות אינטרנט והבדלי מגדר לבין שלושת המשתנים שצוינו לעיל. תוצאות המחקר מראות כי קיימת השפעה של ארבעה סגנונות חשיבה על התפקוד הלימודי, עמדות אישיות ושביעות הרצון של הנבדקים. השפעה חיובית על שלושת המשתנים הנ"ל נמצאה גם במשתנים ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ומיומנויות אינטרנט ובמגדר הלומדים. מסקנות המחקר מראות כי למרות שקורס וירטואלי מציע אפשרויות למידה מגוונות, אפשרויות אלו מנוצלות יותר בקורס על ידי לומדים בעלי סגנונות חשיבה מסוימים. למאפיינים אישיים: ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ואינטרנט ומגדר משפיעים גם כן על מידת ההצלחה בקורס וירטואלי (גולן כרמי, דן בוכניק)

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות הוראה ולמידה. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסות אמביוולנטיות ויחס דו-ערכי להוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשורת. מחד הסטודנטים ציינו את היתרונות הרבים שחש לטכנולוגיית מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה, באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי רבים מהסטודנטים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רוב הסטודנטים תפסו את טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שהסטודנטים שהשתתפו במחקר היו סטודנטים להוראה – המורים והמחנכים של דור העתיד (מירי ברק, ארתור קוגן)

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)