בעוד שנשמעות קריאות רבות להגברת מקצועיותם של מורים, קיים מחקר אמפירי מועט בארה"ב הבוחן את הבנתם של מחנכים את המושג. חקר מקרה השוואתי זה השווה את ההמשגה של מקצועיות בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לחינוך אל מול ההמשגה של הקונסטרוקט בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לסיעוד ובבית ספר לעבודה סוציאלית. הממצאים חשפו שניתן לאפיין את מושגי המקצועיות שהובעו בידי מחנכים כמוגבלת, בידי האחיות כמקצועיות של מעמד, ובידי עובדים סוציאליים כמקצועיות פעילה. מן הממצאים עולה כי על מנת להעצים מורים להיות אנשי מקצוע במלואם, נדרשת תשומת לב מכוונת לפיתוח מקצועיותם (Bair, Mary Antony, 2016).

דמות המפתח היא המנהל, אומר פרופ' יזהר אופלטקה, ומספק למנהלים שמונה עצות חשובות. יזהר אופלטקה הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

המחקר מציג שתי נושאים העומדים כיום על הפרק ורלוונטיים למורי מורים: התפתחות מקצועית מוקדמת ושינוי קוריקולרי. המחקר בוחן את תקופת המעבר משנת ההתמחות אל שתי השנים שלאחריה. בין הגורמים שזוהו כמשפיעים, חיובית או שלילית, על איכות השנים הראשונות בהוראה צוינו: הממד הרגשי וממד היחסים החברתיים, האוטונומיה הניתנת למורה, לבית הספר, לחונך והתמיכה של רשויות החינוך המקומיות . המחקר הנוכחי מדווח על זווית הראייה של קבוצת מורים מתחילים בהוראת גיאוגרפיה בתיכון(14n=) לגבי שלוש שנות ההוראה הראשונות שלהם בשלושה היבטים. מורים מתחילים מעריכים את ההתפתחות המקצועית הפורמלית, ובעיקר את הממד של התקשורת הבינאישית המתקיימת בבית הספר. החשיבות של קהילייה מקצועית תומכת נדונה במחקרים רבים ונמצא שמורים בשנים 2 – 6 ציינו כי הם זקוקים להמשך החונכות, לתמיכה של בית הספר ושל הרשויות המקומיות ולהזדמנויות להתפתחות מקצועית בתחומי הוראה בכיתה ועבודה שיתופית ( Fenwick, A ).

עבודת מחקר זו שנכתבה ע"י אורלי גפני נועדה לבדוק את נקודות המבט של המורים החדשים/המודרכים והמורים הוותיקים/המדריכים לגבי הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית ייחודית, המורכבת משלושה הקשרי הדרכה: מפגש של המורה החדשה עם מרכז/ת מקצוע/מדריך/ה, מפגש של המורות החדשות עם מורות וותיקות/מדריכות הסדנא ומפגש של המורות החדשות עם המורים העמיתים בהשתלמות הבית ספרית. שאלות המחקר היו: כיצד תופסת ומארגנת המערכת הבית ספרית את מערך ההדרכה למורים חדשים? ומה מאפיין את הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים, כפי שתופסים אותה המשתתפים במערך ההדרכה? אוכלוסיית היעד של מחקר זה כללה שלוש מורות חדשות/מודרכות, ארבעה מורים וותיקים, המשמשים כמדריכים במערך ההדרכה הבית ספרי ומנהלת בית הספר ( אורלי גפני ) .

אילו אירועים יומיומיים בחיי ביה"ס משפיעים על המוטיבציה של מורים בשנים הראשונות של ההוראה ? על מנת לענות על שאלת מחקר זו גובש מדד לאירועים מטרידים בחיי המורה בביה"ס הנקרא ( Triggering Incidents (ATIs והוא נבדק ביומנים של שתי קבוצות מורים באירלנד. המורים כתבו ותיארו ביומנים האישיים שנדרשו לכתוב את האירועים השונים בחיי ביה"ס ובחיי הכיתה ואת תחושותיהם לגביהם. ניתוח תוכן של היומנים בחיתוך השוואתי של מדדי ATI גילה כי מבחינת מורים מתחילים הסוגיה של מעורבות תלמידים והישגיהם הם הגורמים לרגשות חיוביים בעוד התנהגות התלמידים , ובעיות שלהם מבית גרמו לתחושות שליליות . ממצאים אלו מוכיחים כי מחויבות מורים להוראה בשנים הראשונות מושפעת מדאגה להתקדמות התלמידים וזו גם משפיעה על המוטיבציה שלהם יותר מאירועים אחרים בביה"ס. יחד עם זאת גם הסוגיה של בעיות משמעת היא רבת-משקל במוטיבציה של המורה והתמודדות איתה יכולה לפגוע בה יותר מאשר אנו חושבים ( Karl Kitching ; Mark Morgan Michael O'Leary).

להיבטים אתניים, תרבותיים וחברתיים השפעה ניכרת על תהליכי הלמידה בבית הספר. לתפיסותיהם של המורים בדבר השפעת היבטים אלה על תהליך הלמידה של ילדים יש חשיבות רבה. תפיסות המורים כלפי הילד הלומד, מידת יכולתם לשנותו, לקדם ולטפח את הילדים המתקשים בלמידה על רקע רב תרבותי – כל אלה הם מעניינו של מאמר זה.באמצעות ראיונות עומק של עשרים מורות נחשפו תפיסותיהן של המורות לגבי ילדים המתקשים בלמידה. תהליך מחקרי נרטיבי זה הוא פרשני ומאפשר למרואיינות להסביר את השקפתן, אמנותיהן ותפיסותיהן על הוראה ולמידה. בראיונות מתארות המורות את האפיונים של הילדים בזיקה לכישורי למידה בבית הספר וכוללות הסברים גלויים וסיבתיים לקשיים (אורנה שץ אופנהיימר).

מטרת המאמר לתאר את מבנה ציפיותיו של המורה המתחיל מההוראה כעיסוק מקצועי ומבית ספר כארגון עבודה. הנבדקים במחקר היו 273 מורים מתחילים, שהשתתפו בתכנית ההתנסות המעשית בחמש מכללות מרכזיות להכשרת מורים. כמה שבועות לפני כניסתם להוראה סדירה, הם מילאו שאלון לדיווח עצמי, שכלל פריטים שביטאו ציפיות של מורים מעבודתם בראשית דרכם המקצועית. הנתונים שנאספו נותחו והוצגו לפי תורת השטחות. נמצא כי ציפיות המורים המתחילים מתמקדות בתחומי עניין ופעולה אלה: ציפיות להכרה מקצועית –ציבורית, ציפיות לתמיכה ולקולגיאליות מצד עמיתים, מנהל והורים וקהילה וכן ציפיות לכך שעבודת ההוראה תשמש בסיס לחיזוק האני מקצועי של המורה. במאמר נטען כי הציפיות התעסוקתיות של המורה הן ציפיות אינטרינזיות, שיש להן שלושה היבטים: היבט חברתי, היבט ארגוני והיבט פסיכולוגי. במאמר נדונו המשמעויות הארגוניות של הציפיות האלה, וכן ההשלכות שלהן לתהליך ההכשרה של מורים (פרידמן, יצחק)

המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)