עבודות חקר
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • סיכום

    הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות. כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? (אלחנן בר-לב).

  • לינק

    במאמר זה מתאר ומנתח ד"ר חנן גינת את תהליך חיבורן של עבודות הגמר בבתי הספר התיכוניים בישראל , על מאפייניו הייחודיים. כ-900 תלמידי כיתות י"ב מגישים מדי שנה עבודת גמר, המהווה עבור רובם את שיאו של התהליך הלימודי-חינוכי בתיכון. ערכה של העבודה גדול בהרבה מאותן חמש יחידות לימוד שהיא מוסיפה לתעודת הבגרות. בפרויקט זה בולטים מרכיבי הבחירה והאחריות האישית, שהם תנאי בסיסי לכתיבת העבודה ולהתמודדות עם הקשיים הרבים בדרך. מאפיין נוסף הוא הליווי והקשר אחד-על –אחד בין התלמיד לבין המנחה, שגם הוא מהווה תהליך יוצא דופן בתיכון. עבודת הגמר מאפשרת לנערים הצצה ראשונה אל המרחב המסקרן של המחקר האקדמי, בתחום הקרוב לליבם ( חנן גינת) .

  • לינק

    ביקורת על הספר של Erin Horvat המציג את הפרספקטיבות של המורה ושל הסטודנט לגבי תהליך המחקר. חלק ניכר מהתועלת שבטקסט זה אינו רק עבור הסטודנטים, אלא גם עבור חברי הסגל המחפשים תובנות בתכנון והוראה של הקורס שלהם לשיטות מחקר איכותניות. (Scott Freeman, 2013).

  • לינק

    כבר דיווחנו בעבר על הבלוג הקבוצתי המשותף לסטודנטים בקורס ולמרצה ד"ר הדס וינברגר. השיטה שהנהיגה ד"ר וינברגר ממשיכה להתפתח וממשיכה לאתגר את הסטודנטים הלומדים אצלה בקורס. הבלוג "עבודת כיתה" מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים. לאחרונה ראינו בבלוג קבוצתי זה דיווחים על פרויקטים מתוקשבים מאתגרים של הסטודנטים בתחומי התאמת מידע באינטרנט. תוצרי הקורס והפרויקטים של הלומדים הוצגו גם הוצג במסגרת כנס מיט"ל התשיעי להוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה.

  • לינק

    במרבית הקורסים הנערכים במכללות ובאוניברסיטאות קיימת מתכונת מסורתית של הגשת תרגילים, פרויקטים וכדומה. בדרך כלל, הידע המופק בקורס מצטבר במגירה של המרצה ולעתים במגירה הפיזית או הקוגניטיבית של הסטודנט. יש מרצים המנסים לשנות מתכונת זו בלמידה ויוצרים בלוג קבוצתי משותף לסטודנטים ולמרצה בו מועלים הפרויקטים ועבודות החקר. הבלוג "עבודת כיתה" הוקם ע"י המרצה ד"ר הדס וינברגר, מרצה וחוקרת במכון הטכנולוגי חולון . הבלוג הזה מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מטרות (התוצרים): 1. פיתוח תכנים בעברית, 2. גיבוש עצמי למידה וסביבות למידה מבוססות טכנולוגיות ווב. 3. המחשת יכולת – כמו גם תיאוריות ומתודולוגיות מהספרות (גם פרסומים של המרצה הפעילה כאן) ראו לדוגמא: מבחר עבודות בנושא ספריות דיגיטליות, מציאות מועצמת, וויקי ועוד ועוד). מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים.

  • לינק

    אלה פלג משתפת אותנו בתהליך החוויתי שעברה הבת שלה תמר , תלמידת כיתה ד' בפ"ת , בתכנון ובהפקת בלוג פורטפוליו דיגיטאלי במסגרת עבודות תלמידים בביה"ס יסודי ( עבודת חקר על עיר ) . תהליך ההתמודדות של כתיבת העבודה באמצעות בלוג לימודי מתואר בהרחבה במאמר. כותבת אלה פלג: "הבלוג שנוצר מיועד לילדים בגיל בית ספר יסודי ולכן היה דגש על ויזואליות ושילוב של מולטימדיה. לאחר שהקטגוריות נאספו ומוינו, התלבטנו לגבי מיקומן בדף. לאחר חשיבה מחדש על התכנון, הנושאים, מידת חשיבותם ו"עניינם לציבור",

  • לינק

    מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית. שאלות המחקר: 1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה?2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ?3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר? מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת (רונית רוזנשיין ).

  • סיכום

    חוסר שביעות הרצון מתכנית החקר של הביוטופ בהוראת הביולוגיה הוביל לפיתוח תכניות חלופיות . בתוכניות אלו מושם דגש על מעורבות המורה בהנחיה ועל היציאה לשדה : תכנית "ביודע" שפותחה לפני כעשור , תכנית הביוסיור שפותחה לאחרונה ( תשס"ו –תשס"ז ) . המטרה היא לאפשר למורים לבחור את החלופה המתאימה להם ולתלמידיהם, תוך שימת דגש על מטרותיה של תכנית הלימודים. החזרת התלמיד אל הטבע וחשיפתו לבתי גידול שונים, עולות בקנה אחד עם מטרות לימודיות חשובות כגון המחשת התכנים הנלמדים בכיתה, הקניית עמדות חיוביות וטיפוח מודעות להיבטים ערכיים. תכנית הביוסיור היא דרך אחרת להתייחסות לעבודה האקולוגית כשהציר המוביל הוא ציר "המקום" ולא ציר "הזמן". היא מעלה אפשרות של יצירת הכרות עם מגוון בתי גידול והשוואה ביניהם (לעומת הביוטופ בו נחקר בית גידול אחד ונבדקים השינויים החלים בו לאורך זמן).תלמידים שיעשו חלופה זו יקבלו תמונה רחבה של נופי הארץ השונים ומאכלסיהם ובד בבד ירכשו דרכי עבודה לחקר אקולוגי בשדה ( אירית שדה).

  • לינק

    אתר אינטרנט מסייע לתלמידים הלומדים ביולוגיה והנדרשים להגיש עבודות חקר. מטרת האתר היא לסייע לתלמידים להתמודד עם כל שלבי כתיבת עבודות מיני חקר. האתר כולל את הפרקים הבאים: מסגרת העבודה, גיבוש שאלת החקר, מקורות המידע, תכנון ובחירת כלי מחקר, ביצוע ותיעוד, ניתוח התוצאות, הסקת מסקנות, הצגת עבודת החקר ודף עזר למורה המדגים למורה את האפשרויות. האתר הומלץ על ידי מורים המלמדים מדעים בחט"ב ובתיכון (דליה גודמן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין