ספרים דיגיטליים
מיון:
נמצאו 62 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים מתכוונים לבסס הוראה ולמידת עמיתים בקרב סטודנטים על ידי שימוש בפרויקט ויקיספר (Wikibook) בקורס "מבוא לבלשנות" במכון לחינוך בהונג קונג (Hong Kong Institute of Education). הסטודנטים התבקשו לעבוד בקבוצות ולכתוב ספר אקדמי מקוון, וטכנולוגיית הוויקיספר מאפשרת לסטודנטים עריכה ותגובת עמיתים מקוונת זה על עבודתו של זה (Wang, Lixun, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ חוזר להתייחס לנושא הקריאה ו/או כתיבה דיגיטאלית לעומת הכתיבה ביד והקריאה על הנייר: "באופן כללי, השאלה הבסיסית נשארת כפי שהיתה: האם הלמידה של תלמידים שקוראים טקסטים על גבי המסך טובה באותה מידה (או, סליחה, רעה באותה מידה) כמו הלמידה של תלמידים שקוראים מטקסטים מודפסים. יש מחקרים שרומזים שלמודפס יש יתרון, אבל מול אלה יש גם עדויות שככל שעובר הזמן מיומנויות הקריאה והכתיבה הדיגיטאליות נרכשות עד שבעתיד הלא רחוק לא יהיה הבדל מהותי בין הלמידה בסביבה הדיגיטאלית לעומת המודפסת. אבל גם אם אין "חדש", לפעמים אפשר לראות את הנושא באור קצת שונה, ונדמה לי שיש אור כזה במאמרון חדש של ג'ף אוטכט".

  • לינק

    צוות הספרייה המקוונת של כותר במט"ח הצליח אחרי חודשי עבודה אינטנסיביים להעלות גרסה משופרת של הספרייה המקוונת של כותר. אחד השינויים באתר החדש של כותר – אפשרות סינון של הספרים לאחר החיפוש…הספרים משלבים שכבות של מידע אינטראקטיבי הכולל קישורים למקורות העשרה ולפריטי מידע עתירי מדיה, עדכונים ופעילויות המותאמים לאוכלוסיות יעד שונות.ניתן להגיע למקום הרצוי בספר באמצעות דפדוף פשוט, בחירת הנושא מתוכן העניינים של הספר או באמצעות איתור מילה בטקסט (מי שאין לו מנוי יכול לעיין בתכנים הפתוחים בלבד) (עמי סלנט).

  • תקציר

    בתשובה למאמר "בואו נשרוף את כולם", תומך ספרן בדעתו של המחבר שיש צורך להיפטר מספרי הלימוד בהוראה. היפטרות מספרי הלימוד תאפשר לסטודנטים להיחשף למערך עשיר של משאבים שהספריה מספקת. הפרופסורים והספרנים יוכלו לעבוד בצמוד יחד ביצירת אוספים שיתמכו בלמידה בכיתה (Werner, Roye, 2014).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג המועיל שלה על פלטפורמת Learni – פלטפורמה המיועדת לבתי ספר בהם משתמשים בספרים דיגיטליים באמצעות טאבלטים. הפלטפורמה מאפשרת קניה והפצה של ספרי לימוד דיגיטליים המאושרים על ידי משרד החינוך באמצעות חנות וירטואלית .המערכת מזמנת למידה אינטראקטיבית ושיתופית, המבוססת על ספרים דיגיטליים ויחידות לימוד שנוצרות על ידי המורים ומשותפות לקהילה. כך שהתלמידים יוכלו ליהנות מפעילויות מקוריות שיצרו מוריהם. מורים יכולים ליצור בקלות, באמצעות עורך התוכן המצוי באתר, תכנים אינטראקטיביים (ספרי לימוד מקוונים, סיכומי שיעורים וכד'), אותם הם יכולים להפיץ לכיתה או לקבוצת הלימוד שלהם.

  • לינק

    מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

  • לינק

    פרט להיותו "ירוק" וקל לנשיאה, יתרונו של הספר הדיגיטלי הוא ביכולתו לשלב קישורים לאתרים רלוונטיים, סרטוני וידאו, קבצי אודיו והפעלות (מבדקים ומשימות) המעשירים את חוויית הקריאה ומזמנים העמקה בחומר הנלמד. בנוסף, הספר הדיגיטלי שומר על עדכניותו, משום היכולת לעדכנו ON-LINE. בחוזר מנכ"ל הוגדרו שלוש רמות פיתוח לספרי לימוד דיגיטליים ( אפרת מעטוף )

  • לינק

    מהפכת האמאזון והקינדל של ארה"ב לא הגיעה לארץ הקודש. שם, בניכר, 31% מהספרים שנמכרים הם כבר דיגיטליים; אחד מכל שישה אמריקאים מחזיק בקורא ספרים אלקטרוני; וכל קורא כזה עתיד לקרוא 24 ספרים בשנה, מול 16 למי שקורא ספרי נייר ( עמי סלנט) .

  • לינק

    בשנתיים האחרונים עבדו מיטב המומחים בישראל על פיתוח הספרייה הדיגיטאלית של מכון מופ"ת והתוצאה לא רק מרשימה אלא גם מועילה מאד לאנשי החינוך בישראל . הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הנחשבת כאחת מהוצאות הספרים החינוכיות המובילות בישראל החלה לפני שנתיים במיזם ליצירת מאגר ספרים דיגיטאליים במקביל להוצאה לאור הרגילה בדפוס.

  • לינק

    המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך ממשיך באופן נמרץ ושיטתי בקידום מיזם הספרים הדיגיטליים במערכת החינוך בישראל . ההיערכות האחרונה דווחה באתר למינהל מדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בחודש נובמבר 2013 .קווי ההיערכות העיקרית הם עפ"י הודעת המינהל "כשירות לציבור, מעמיד אגף טכנולוגיות מידע לרשות ספקי הספרים הדיגיטליים בתכנית הניסוי פלטפורמה למתן תמיכה בתהליך ההטמעה עבור מורים, הורים ותלמידים על מנת לקדם ולהקל בהטמעת התהליך" ..

  • לינק

    מחבר המאמר, צימרמן, מנסה להסביר מדוע אנשים נרתעים מקריאת ספרים אלקטרוניים. מקור הרתיעה לדעתו, נובע מחשש לשינוי בהרגלי הקריאה. המחבר מספר שבזכות המעבר לקריאה בספרים דיגיטלים, הוא קרא השנה ספרים רבים יותר מאשר בשנה הקודמת, הודות למבחר המגוון של המקורות המוצעים לקריאה בפורמט הדיגיטלי.

  • לינק

    מחקר זה תוכנן כדי להשיג הבנה לגבי ההתנסויות של הסטודנטים בשימוש בספרים האלקטרוניים ואת המשתנים המשפיעים על ההתנסויות שלהם, תפיסותיהם, ועמדותיהם כלפי הספרים האלקטרוניים (Baek, E., & Monaghan, J., 2013.)

  • לינק

    מהפך בהרגלי הקריאה. סקר בריטי חושף כי ילדים מעדיפים לקרוא באמצעים דיגיטליים (כגון e-book) מאשר במודפסים (כגון ספר). השימוש ב- e-book כאמצעי מועדף הכפיל את עצמו תוך שנתיים. בחינת הרגלי הקריאה של עשרות אלפי ילדים חשפה גם אתגרים חדשים. הילדים שקוראים דיגיטלית נהנים פחות מהקריאה ומבצעים אותה באיכות נמוכה יותר. עורכי הסקר ממליצים לשלב את שני האמצעים ולא לזנוח אף אחד מהם.

  • רפרנס

    בית הספר "גבים" בבאר שבע הוא אחד מ-100 בתי ספר יסודיים שנכנסו לתכנית פיילוט של משרד החינוך, שמטרתה לייצר חלופה לספרי הלימוד המודפסים. בבתי ספר אלה יש כבר תשתית מתאימה (מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, רישות וחיבור לאינטרנט ומחשבים ניידים בעגלות טעינה). לפי התכנית, בתי ספר ילמדו אנגלית, מתמטיקה ו/או מקצוע אחר באמצעות ספרים דיגיטליים. בתי הספר יכולים לעבוד עם הספרים בשלוש רמות, ובגבים יעבדו ברמה הגבוהה ביותר – כתיבה ופעילות בספר הדיגיטלי ( לימור דומב).

  • לינק

    הספרים הדיגיטליים וספרי הלימוד הדיגיטליים בפרט כבר נמצאים אתנו ולא על מנת להיעלם. החלפת הספרים המודפסים בספרים הדיגיטליים היא רק עניין של זמן (לא רב להערכתי). האם נעשה בהם שימוש מושכל בתחום החינוך או נתייחס אליהם וננהג בהם רק כעוד אמצעי לנשיאת ספרים ולהפצתם. במקרה האחרון, יתרונם על הספרים המודפסים יהיה מועט מאד, אם בכלל ( יורם אורעד) .

  • סיכום

    החלטת משרד החינוך לחייב את המוציאים לאור של ספרי הלימוד להפיק מהשנה על חשבונם גרסה דיגיטלית לכל ספר מאיימת למוטט את הענף. מו"לית: "הגיוני שמשרד החינוך רוצה לעשות מהפכה דיגיטלית, אבל לא מגלגלים את מימון המהפכה על מו"לים פרטיים" . משרד החינוך : "מדינת ישראל אינה מממנת פיתוח ספרי לימוד, לא מודפסים ולא דיגיטליים. כל מי שפיתח, פיתח בלי המדינה והתבסס על כך שההורים קונים. המטרה שלנו היא להעלות עם הספרים את רמת הפדגוגיה" ( איילת פישביין ) .

  • לינק

    הבעיה איננה שבעידן שבו אמצעים דיגיטאליים רבים ומגוונים זמינים לכולם מערכות החינוך ממשיכות להעמיד ספרי לימוד במרכז תהליך ה-"למידה". הבעיה יסודית יותר: כל עוד תפקיד התלמיד מוגדר כרכישת המידע שמופיע בספרי הלימוד, ספרי הלימוד הם האמצעי הטוב (וההגיוני) ביותר להשיג את המטרה. ספר לימוד אינו מעודד למידה מעמיקה אלא אימון ותרגול ( ג'יי הורוויץ)

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג המרתק שלו השנה למהלך בראשית 2013 ע"י McGraw-Hill, מו"ל מאד חשוב בתחום ספרי הלימוד, אשר חשף ספר לימוד דיגיטאלי חדש כותב ג'יי במאמרון שלו : "מתברר שהרצון שלי להתגבר על הליניאריות של הספר איננו בדיוק תואם את הכוונה של המו"ל" ( ג'יי הורוויץ ) .

  • לינק

    בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין