הספר ילד במתנה או ילד בהמתנה? מבט אל המשאבים התומכים בהורים לילדים עם אוטיזם עוסק בגילוי של מקורות הכוח, תפיסות העולם והמשאבים שיש בהם כדי לקדם את רווחתם ואת איכות חייהם של הורים לילדים עם אוטיזם. השער הראשון מציג את סיפור החיים של זוג הורים לילד עם אוטיזם על בסיס ההנחה כי האופן שהאדם מבנה את סיפור חייו מעיד על עולם המשמעות הפנימי שלו ועל האופן שבו הוא תופס את כל מערכות יחסיו עם הסביבה הקרובה והרחוקה. השער השני מפרט את מקורות הכוח של הורים לילדים עם אוטיזם בהתבסס על מחקר רחב היקף. הפרק האחרון בשער זה מציג על בסיס מחקר נרחב מודל רב-ממדי לניבוי הסתגלות של הורים לילדים עם אוטיזם. באפילוג הספר מוצגים עקרונות מרכזיים שגיבושם יחדיו עשוי לסייע להורים לילדים עם אוטיזם להיחלץ מהקושי ומהאתגר היום-יומי שהם חווים כדי לקדם רווחה נפשית ואיכות חיים מיטיבה (אילת סימן טוב).

פרשת הקישון חשפה קשר אפשרי בין שהותם של לוחמי חיל הים ודייגי הקישון במי הקישון, המזוהמים משפכי המפעלים הפטרוכימיים, לבין ריבוי התחלואה בסרטן. העדויות בפרשה זו, ההכחשות, הגילויים, ההכרה בהעדר יכולת להביט במה שנשאר מתחת לשכבות של עכירות, טלטלו את אושיות היסוד של ישראל כחברה בעלת קוד מוסרי ערכי משותף. סמדר בן-אשר מציגה נקודות מבט שונות המעומתות זו עם זו באמצעות עדויות לוחמים ומפקדים, הורי הלוחמים ששברו את השתיקה או ששמרו עליה, הדייגים, חברי ועדת החקירה, אנשי משפט, מומחים ותקשורת. הדילמות המוצגות מאפשרות פיתוח שיח חברתי נוקב, העשוי להביא לבנייה משותפת של חברה המעמידה בין ערכיה ערבות הדדית, שוויון וצדק. הספר הוא מסמך המציג כתיבה מחקרית מורכבת, שבו ארוג נרטיב אישי, כואב, פולח ומעודן (סמדר בן-אשר).

הכול חינוך, ספרו החדש של שר החינוך לשעבר שי פירון, הוא סיפורה של המהפכה החינוכית שביקש לחולל במדינת ישראל. הספר מאתגר את החשיבה הקונבנציונלית על אודות חינוך ומעודד את קהילת אנשי החינוך לחשוב מחוץ לקופסה ולגעת בנפשם של התלמידים. בנימה אישית ובדברים היוצאים מהלב פורש הרב פירון את חזונו ומניח על השולחן תכנית עבודה חינוכית לשנים הבאות (שי פירון).

איך אפשר להסביר את העובדה שישנן מורות מוכשרות, חכמות, בעלות ידע וניסיון המפחדות להתמודד עם משימות חדשות, ולעומת זאת יש מורות אחרות, בעלות יכולות נמוכות יותר, שלא מפחדות להעז? באילו בתים גדלו הבטוחות והאמיצות, ומה שידרו להן הוריהן? ומה קורה כשהמעזות פחות מגיעות למערכת החינוך ופוגשות שם את הסמכות הניהולית? הספר מבוסס על מחקר רחב ובוחן את שאלת המסוגלות המקצועית של מורות: כיצד היא נבנית במשפחת המוצא של המורה, מה קורה לה במשפחה הגרעינית של המורה ומה הם הגורמים המשפיעים עליה בעולם המקצועי ( אפרת קס) .

ב-14 למרץ – יש לאלברט אינשטיין יום הולדת, הוא יהיה בן 130 ומשהו (צעיר ורענן…). כדי להבין מעט מה עומד מאחורי מיתוס הגאון בוחנת ד"ר גלי וינשטיין, מומחית להוראת המדעים והיסטוריה של המדעים , את ילדותו המוקדמת של אינשטיין ואת אינשטיין כתלמיד בית הספר. למעשה אינשטיין אף פעם לא היה כמו כולם, לא כילד ולא כבוגר. בעוד שפיסיקאים כבר מזמן עבדו במאיצים ועברו לעבוד בטלסקופים ובמעבדות משוכללות, אינשטיין היה נוהג להסתגר בחדר, למשוך למטה את הוילונות וכפי שנהג לומר, "אני אעשה מעט חושבים". המורים בביה"ס התיכון בו למד חשו אצל אינשטיין התנגדות רבה יותר מהרגיל לסמכות, והם הגיבו בהתאם, בצורה לפעמים גסה. מורה אחד הרחיק לכת באומרו שעצם נוכחותו של אינשטיין הרסה את הכבוד שמורה זקוק לו מכיתתו ( גלי ויינשטיין) .

בספר זה מוזמנים הקוראים למפגש ייחודי עם סיפורי חיים אותנטיים של מורי מורים, גברים ונשים, יהודים וערבים, העוסקים בהוראה ובמחקר בתחומים שונים במדעים או בספרות. הספר פונה למתודולוגיה המסתייעת בסיפורי חיים של מורי מורים. ייחודו של הספר טמון לא רק בשיתוף הפעולה בין המחברות – חוקרת מדעים וחוקרת ספרות אלא בניסיונן להציע נקודת מבט המשלבת מחקר וכתיבה נרטיביים, עם כתיבה מחקרית המקובלת במחקר כמותי ובמחקר בספרות. הספר העוסק בסיפורי חיים של מורי מורים למדעים ומורי מורים לספרות חורג מתחום העיסוק בחינוך, וחודר לתחום עיסוקם של אנשים שעובדים עם אנשים בפרופסיות אחרות. המתעניינים בתהליכי התפתחות מקצועית יוכלו למצוא בו נקודת מוצא לחשיבה ולהתפתחות. הספר הוא זימון לקריאה שהוא "מסע דיאלוגי" שעשוי לעמת את הקורא עם דרכים שבהן צעד , עם שבילים שבהם חיפש דרך ועם צמתים שבהם עמד בפני הכרעות לא פשוטות בחייו המקצועיים. דיאלוג קשוב עם הסיפורים יאפשר לקורא לראות מה שחווה במהלך מסע חייו , מנקודת מבט אחרת ( חוה גרינספלד, אילנה אלקד-להמן).