אוניברסיטת מונאש באוסטרליה פיתחה מודול חדשני באינטרנט להנחיית מתמחים בהוראה בגיל הרך. הפיתוח המתוקשב נועד הכשרת מורי הגיל הרך בסינגפור. ההרצאה המוקלטת של ד"ר Marg O'connell מתארת את תפקיד הבלוגים בהתנסות הוירטואלית'virtual practicum’ של הסטודנטיות להוראה. לבלוגים המתוקשבים המשמשים את הסטודנטיות כיומנים אישיים/רשימות באינטרנט נודעת חשיבות רבה ביצירת רפלקציה עצמית. הרצאה מוקלטת.

מחקר המשך העוקב אחרי הלמידה מרחוק באמצעות שילוב טכנולוגיות מחשב. מטרת המחקר לבדוק את יכולת השחזור של הממצאים שהתקבלו במחקר הראשון, ולהוסיף לבדיקה משתנים שלא נכללו בו. באופן ספציפי המטרה היא ללמוד מהן העמדות של הסטודנטיות כלפי למידה מרחוק, האם הן קשורות לתפיסות למידה, והאם הן קשורות לכמות ולאופי של שילוב טכנולוגיית מחשב בלמידה של הקורס. (יצחק גילת, רחל שגיא, טל יעקובי)

המחקר עסק במאפייני זיכרונות ראשונים כנתון בעל חשיבות להבנת גישות התפתחות מרכזיות: גישתו של פרויד לגבי זיכרונות כמבטאים אירועים טראומטיים, גישתו של אדלר לגבי זיכרונות כמבטאים סגנון חיים והקשר בין זיכרונות ראשונים לבין מאפייני התקשרות. המחקר נועד לבדוק מאפייני זיכרונות ראשונים בהיבטים של גיל, של הדמויות המופיעות ושל הרגשות המתעוררים. כמו כן נבדקה השאלה אם ניתן לאתר מאפייני זיכרונות ראשונים אצל אוכלוסיות במקצועות שונים (הוראה ורפואה), ואם יש לזיכרונות ערך אבחוני בבחירת מקצוע (ע. כצנלסון)

כלי עזר ממוחשב חדשני שפותח באוניברסיטה הפתוחה. הפנקס האישי הממוחשב נועד לאפשר לסטודנטים לבחור את חומר האתר השונים על פי העדפות הלמידה שלהם ולארגן מחדש את התכנים בפנקס האישי: ריכוז שאלות על חומר הלימוד, איסוף וריכוז חומר לקראת משימה, מעקב אחר הודעות בקבוצת הדיון, יצירת סיכום לדיון בפורום, כלי עזר לארגון הלמידה. (אורלי בטלהיים, לילך צ'רנוביץ)

מטרת המחקר היתה לבדוק מרכיבים שונים של קורסי "תרבות המיחשוב" בהם חויבו כלל הסטודנטים במכללה עד שנת תשס"ה. בשלב א' של המחקר נבדקו המרכיבים הבאים: מטרות הקורסים, תהליכי המיון והשיבוץ לקורסים בזיקה לאפשרות מתן "פטור", תכני הקורסים והתאמתם למסלולים ולהתמחויות. בשלב ב' נבדק השימוש בטכנולוגיות תקשוב בקרב חברי סגל ההוראה במכלה. בשלב זה נבדקו ההיבטים הבאים: השימוש שעושים המרצים בטכנולוגיות בהוראה, דרישות מהסטודנטים, תפיסות ועמדות שלהם ביחס להכשרת מורים לשימוש בטכנולוגיות ואפשרויות פיתוח עתיד בתחום זה במכללה. (שריפט רות, אילון בתיה, ורטהיים חרותה )

מטרת המחקר הייתה לשפוך אור על השפעתו הפוטנציאלית של מיסוד לימודים אינטנסיביים של אנגלית כשפה זרה שנייה לצורך יעדים לימודיים ייחודיים. (שרה פיינגולד)

במחקר זה נבדק תהליך הכשרת מורים להוראת מקרא בבית הספר הממלכתי בישראל. נבדקו מטרות תכנית ההכשרה והתייחסותה לידע, לכלים ולמיומנויות הנדרשים למורה לצורך הוראת מקרא בבית הספר. המחקר התמקד בתהליך ההכשרה להוראת מקרא בחטיבת הביניים מתוך הנחה שמרכזיותו של המקצוע והבעיות העולות מהוראתו בחינוך הממלכתי יקבלו ביטוי בתכנית ההכשרה ובהפעלתה. (בתיה בר לב)

זהו מחקר חלוצי הבודק את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית. המחקר מאיר נקודה נעלמה שנתפסה עד כה כמובנת מאליה. מטרת המחקר הייתה לזהות את המניעים העיקריים שמביאם סטודנטים ערביים לבחור בהוראה כמקצוע. ההנחה הייתה שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ועל תכונותיהם ולסרטט פרופיל אופייני שלהם. (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, מוחמד חוגיראת)

המחקר בחן את אוריינטצית העתיד המקצועי של מתבגרות חרדיות המתכשרות להוראה במערכת תרבותית ייחודית של חברת חב"ד. המחקר נשען על התפיסה של אוריינטצית העתיד כייצוג מנטלי של העתיד המתפתח אצל האדם בנקודות מסוימות בחייו, ומשקף השפעות אישיותיות וחברתיות-תרבותיות. במחקר נבחנה השאלה לגבי הקשר בין תהליך גיבוש הזהות ומידת ההערכה העצמית של הסטודנטית לבין מידת ההשקעה שלה בהתפתחותה המקצועית כמורה בעתיד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באוריינטצית העתיד המקצועי שלה. (שלומית דקל)

מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

בשנים האחרונות, בזכות סיוע כלכלי ופיתוח שירותי תמיכה עבור סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה (חוכ"ש) החלו שערי המוסדות להשכלה גבוהה להיפתח אט אט עבורם. מחקר זה ביקש לבדוק מה הם הקשיים הלימודיים, החברתיים והרגשיים שבהם נתקלים סטודנטים חוכ"ש ואילו דרכים פיתחו סטודנטים אלה כדי להתמודד עם הקשיים בהצלחה. (ארז-סדריק מילר)

המחקר עוסק בתרומת "מחקר הפעולה" להתפתחות המקצועית של סטודנטיות להוראה (שנה ג') שהתנסו בביצועו במסגרת ההדרכה הפדגוגית כחלק מתכנית הכשרתן. המחקר התמקד בזיהוי ובתיאור סוגי הידע שנוצרו אצל הסטודנטיות במהלך התנסות זו. (דבורה גסר)

המחקר מבוסס על מודל הוראה ייחודי שפותח עבור פרחי הוראה בעלי תואר ראשון בספרות, הלומדים לתעודת הוראה בספרות לחט"ב. המודל מבוסס על המושג התאורטי "אלטרנטיבות" בהקשר של פרשנות היצירה הספרותית והוראתה (ס' יזהר, 1970). הכוונה היא להסתמכות על מתודות מחקר מובחנות לשם בניית שני מערכי הוראה אלטרנטיביים ליצירה ספרותית אחת. (שרה האופטמן)