מחקר זה ביקש לבחון אם הירידה במוטיבציה ללמוד מדעים היא תופעה בלתי נמנעת, ולחקור את ההשפעה של גורמים שונים בסביבה החינוכית על ירידה זו. הגורמים שנבדקו היו: בית הספר, המורה למדעים, החברים בכיתה וההורים (והמטרות שהם מדגישים). המוטיבציה של התלמידים נבחנה באמצעות שלושה מדדים, שניים שבדקו אל רמת המוטיבציה (מעורבות בשיעור ומוטיבציה מתמשכת) ואחד שבדק את איכות המוטיבציה (מכוונות מטרות ההישג). נתונים כמותיים ואיכותניים נאספו בשנים תשס"ט-תש"ע משלושים בתי ספר "רגילים" ודמוקרטיים, אשר משרתים אוכלוסייה בחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה; במדגם השתתפו שמונה חטיבות ביניים, שבעה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר שמונה-שנתיים, ו-13 בתי ספר דמוקרטיים (שבהם גם כיתות יסודי וגם חטיבת ביניים). מתוך בתי הספר האלה נדגמו כאלפיים תלמידים מכיתות ה' עד ח', 55 מורים למדעים, וכ-400 הורים. 420 תלמידים השתתפו במחקר שנתיים ברצף ( דנה ודר-וייס) .

מטרת המחקר הינה ליבון המשמעויות החינוכיות של ההפרדה בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, כאשר במקביל למעבר המוסדי חל גם שינוי מלמידה חדשנית לא-פרונטאלית בבית הספר היסודי ללמידה מסורתית-פרונטאלית בחטיבת הביניים. שיטת המחקר: נבחנו תפיסת האקלים, החרדה, הדימוי עצמי וההישגים הלימודיים בקרב 424 תלמידים מכיתה ו' עד כיתה ח', שעברו מ-13 בתי ספר יסודיים המתאפיינים בשיטות למידה שונות ל-6 חטיבות ביניים המתאפיינות בשימוש בשיטות למידה מסורתיות ( הילית פינקלשטיין, יוסף קליין, חנה שחר) .

אם לא שמעת על 20% זמן בכיתה (http://educationismylife.com/designing-20-time-in-education), הנחת היסוד היא פשוטה: הענק לתלמידים שלך 20% מהזמן שלהם בכיתה כדי ללמוד מה שהם רוצים. השיטה פותחה במקור בחברת גוגל והוכיחה עצמה בפיתוח יצירתיות וחדשנות של עובדים סקרנים. להלן רשימה של 10 סיבות לכך שכדאי לך לשקול 20% זמן בבית הספר שלך ( Julianion, AJ).

אלפי מחנכים מכל העולם כל שנה לרג'יו אמיליה באיטליה לפגוש את הפלא בעצמם במרכזי פיתוח מקצועי שהוקמו במקום,ויש סרטים רבים ומקורות אחרים שתוכלו למצוא כדי להרחיב את ההכרות שלכם עם התפיסות הללו, כולל עיצוב מרחבי הלמידה בהם. התפיסה נבעה מתוך הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה ופותחה על-ידי מלגוצ'י . לימור ליבוביץ מסבירה כיצד אפשר להשתמש בתובנות שלהם ובניסיון הרב שצברו וליישמם במערכת החינוך שלנו ( לימור ליבוביץ) .

אחד החלקים החשובים ברפורמת "אופק חדש" הוא השעות הפרטניות, המאפשרות למורים להקדיש תשומת לב אישית לכל תלמיד, אחד על אחד או בקבוצה קטנה. השעות הללו מאפשרות לבתי הספר להתגבר במעט על העומס הגדול בכיתות, אך גם מעמידות בפניהם אתגר של ממש – כיצד לנצל באופן מיטבי כל שעה ושעה, כך שכל תלמיד יקבל את הדרוש לו ביותר. השעות הפרטניות מנוצלות בראש ובראשונה לתגבור, העמקה והעשרה בנושאים לימודיים, אך גם לטיפוח היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים ( תמירה גלילי) .

יעקב הכט, מנכ"ל ערי חינוך, בהרצאה קצרה ("חשיפה") על מודל "הנבחרת" הפדגוגית – מודל לפדגוגיה חברתית. . ההרצאה ניתנה כחלק ממפגשי "הסטודיו"- מרחב להשראה וחדשנות חינוכית. חשוב יותר מה שקורה בתהליך הלמידה מאשר תכני הלמידה בקבוצת הכיתה , נושא הנבחרות בחינוך קשור גם לעבודה קהילתית . מדובר על ציון משותף בכיתה ועל "מאמן" הקבוצה בנבחרת בכיתה.

רפורמת "עוז לתמורה" מהווה הזדמנות יוצאת דופן וחד פעמית לשדרוג מערכת החינוך העל יסודית. הרפורמה מאפשרת הזנק פדגוגי במספר היבטים, נתייחס להזדמנויות ולאתגרים המפורטים במאמר. מרחב המורים: קהילת המורים הופכת למועדון חברים המקיים קשרי גומלין יום-יומיים. יום העבודה הארוך, ישיבות הצוות, ופינות העבודה – הם הזדמנות ליצירת קהילה מקצועית שבה נולדים מנהיגים פדגוגיים, ומתקיימת אחריות ושותפות קהילתית להצלחת הקבוצה ובית הספר; מרחב התלמידים: זמן האיכות של מורה לקבוצה קטנה של תלמידים, הזמן לשוחח ולהקשיב, תשומת הלב ללמידה וגם לנשמה הינם הזדמנות למתן תשומת לב לתלמידים הדורשים תמיכה לימודית או טיפוח המצוינות ולטיפול באלה הנמצאים בחסך של רווחה חינוכית וחברתית; נוכחות מספר רב של מורים בבית הספר מאפשרת חשיבה אחרת באשר לדגמים של חינוך אישי יותר ( אל רוטשילד, מרב אלקן, אלי איזנברג) .

גילה קיין היא מורה ותיקה לספרות, מחנכת ורכזת "שורשי ישראל" בבית הספר אורט ע"ש רוגוזין במגדל העמק. לשאלת מחברת המאמר – במה תרמה הרפורמה "עוז לתמורה" למקצועיותה – היא ענתה כי ההיבט הפרופסיונלי תרם באופן בולט, כי נוצרה האפשרות לתת לתלמידים מתקשים באופן קבוע מדי שבוע 6 שעות למידה איכותיות. גילה מציינת כי מניסיונה, ההוראה בקבוצות קטנות בנות 6-2 תלמידים איכותית יותר ויעילה מאוד ( אלונית בר ).

מאה שנה לאחר היווסדו בית הספר "הריאלי העברי" בחיפה נדלק מחדש, אם כי הוא לא כבה אף פעם. הוא נולד במלחמה – "מלחמת השפות" – ב־1913, ומאז ידע זמנים תוססים יותר ופחות, אך הוא מגיע לשנתו המאה במצב רוח מהפכני במיוחד. למניפסט של המהפכה קוראים "מאֲרג" – תכנית לשינוי יסודי של דפוסי ההוראה והלמידה בכל בתי הספר של "הריאלי" ( נאוה דקל).

בבית הספר התיכון "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל, השייך לרשת דרור בתי חינוך, מיישמים את המשנה החינוכית של בית המדרש למורי עם. מרבית המחנכים כאן הם חברי תנועת דרור ישראל, והם חיים בקיבוצי מחנכים בגליל. בית הספר הוקם בשנת 2006 כדי לתת מענה לבני נוער שלא מצאו את מקומם במסגרות אחרות והיו זקוקים למסגרת שתיתן להם חום ואהבה.

מאמרון מרתק של לימור ליבוביץ , מומחית לאוריינות חזותית בחינוך ובבתי ספר. בסרטון על מרחב הלמידה "פלאזה" באנגליה (2008) אפשר לראות דוגמה למבנה חדש של כיתה במאה ה-21. זוהי כיתה בגודל של פי-3 מגודל רגיל, בה התכנון של התקרה מאפשר קיום 3 שיעורים במקביל ללא כל הפרעה אקוסטית (תכנון שמהווה חידוש מרענן בפני עצמו).

בשנים האחרונות גברה ברשת אורט ההכרה, כי אין די בשיעורי תגבור ובסדנאות להקניית אסטרטגיות למידה כדי לשפר את ההישגים הלימודיים של תלמידים תת משיגים, אלא שיש לפתח עבורם גישה חינוכית-טיפולית, שתיתן מענה לתחושת הכישלון ואין האונים שהם חווים, ותפתח בקרבם תחושת ערך עצמי ומוטיבציה ללמוד, וראייה של קשיים כאתגר במקום כאיום. בעקבות כך פותחה ב"מרכז לכישורי למידה" של המנהל למחקר, פיתוח והכשרה ברשת אורט, תכנית חינוכית-טיפולית בשם "תקווה ומוטיבציה" המיועדת לכלל התלמידים, ולתלמידים תת משיגים בפרט ( יהודית קסורלה, חגית נברו, אורית זיו).

במחקר זה נבחנו שתי שאלות מרכזיות: א. האם וכיצד השימוש בפייסבוק בתצורה של סטודנטים "חברים" של המרצה תורמת ללמידה בקורס אקדמי? ב. מה הן עמדות הסטודנטים כלפי שילוב הפייסבוק בהוראה . לחקר השאלה הראשונה השתמשו כותבי המחקר/מאמר במודל הליך הלמידה של ביגס ומור שמכיל ארבעה ממדים מרכזיים: א.בסיס הידע, ב. מוטיבציה, ג. אינטראקציה ד. פעילות התלמיד118 . תלמידים/סטודנטים שהשתתפו בשלושה קורסים של אותו מרצה, שלוו על ידי הפייסבוק, מלאו עם תום הקורס שאלון שכלל הן שאלות כמותיות והן שאלות פתוחות. כמו כן בוצע ניתוח של התכנים שזרמו בפייסבוק. הממצאים מצביעים על כך שהפייסבוק תורם ללמידה אך במידות שונות ביחס לכל רכיב . על סמך הממצאיםגיבשו הכותבים/חוקרים המלצות ביחס לצורה שבה יש לשלב את הפייסבוק תוך שימוש בחזקותיו והימנעות מפעילות שאיננה נתמכת כראוי על ידו ( נחמה נאמן , יוסי לב , גיל עמית ) .

מאמר עתיר תובנות של יורם אורעד . הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. מודל הכיתה ההפוכה אינו חף מחסרונות. אחת מהן היא היעדרו של קשר פנים מול פנים של המורה עם התלמידים בעת הצפייה בסרטונים. כך נמנעת מן המורה האפשרות להתייחס באופן מידי לבעיות הבנה הנוצרות באותו הרגע, דבר שעלול להקשות על הבנת תכנים שיופיעו בהמשך הסרטון. אמנם אחד מתפקידי הכיתה ההפוכה הוא לטפל בבעיות וקשיים שהתגלו אצל התלמידים במהלך הצפייה בסרטון הוידיאו אבל לא ניתן להתמודד עם בעיות המקשות על תלמידים את ההבנה בהמשך ההרצאה המוקלטת ( יורם אורעד) .