במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .

רותי סלומון מתארת תהליך תקשוב שיתופי בביה"ס המבוסס על שימוש מושכל ביישום של ענן קבצים בשם dropbox , המורים התקינו את התוכנה, ובנוסף (ואולי זה היה הדבר החשוב ביותר) מונתה מורה עם ידע טכני רחב להוביל את מהלך הטמעה, והיא אכן עשתה זאת ביד רמה (כפי שנראה בהמשך). כאמור, המורה שמונתה כמובילת המהלך ישבה עם כל המורים ובנתה ארכיטקטורת שיתוף בית ספרי: הארכיטקטורה עובדת בערך כך:לכל שכבת מחנכים תיקיה שיתופית שבו הם מנהלים את תוכניות העבודה, המיפויים הכיתתיים, תכנונים וכו,כנ"ל גם לכל צוותי התוכן, תיקייה שיתופית לצורך עבודה משותפת. במקביל, שותפים לכל התיקיות הללו המדריכה הפדגוגית של ביה"ס וכן המנהלת.

אבן היסוד של Moodle נשען על תיאוריית הקונסטרוקטיביזם-חברתית, והמוטו שמלווה את הפיתוח הינו "אנו לומדים מתוך עשייה"; לכתוב בפורום, להוסיף מונחים במילוני מונחים, לצרף ידיעות בבלוג, לשתף פעולה בויקי, כלומר תפיסת העולם מאחורי הפיתוח של Moodle הינו שלמידה מתרחשת מתוך עשייה חברתית. ראוי לציין שעקרונות אלה מלווים את הפיתוח של כלי ה-Moodle עצמו . המערכת אכן מאפשרת יצירה והתנסות בתהליכי למידה יוצאי דופן. יצירה של פעילויות המטפחות למידת עמיתים, תקשורת ושיתוף ( רותי סלומון) .

החשיבות של שילוב משחקי מחשב בתהליכי למידה הודגשה בשנתיים האחרונות ע"י מומחים לתהליכי למידה ותקשוב בחינוך , אך עד כה לא היה מענה מערכתי לצורך זה . מול מבול ההכרזות על חשיבות הנושא לא נעשה עד כה צעד משמעותי במערכות החינוך בעולם . המהלך האחרון של הקרן הפילנטרופית הגדולה בעולם , קרן Bill & Melinda Gates Foundation יש בו אולי כדי לקדם את קידום שילוב משחקי המחשב בתהליכי למידה בבתי ספר בארה"ב . ביל גייטס , מייסד הקרן הודיע על השקעה של 20 מיליון דולר לטובת פיתוח פלטפורמות מתוקשבות למורים שיאפשרו שילוב משחקי וידאו בלמידה.

במאמר מעניין, בהיר ותמציתי בשם Tech for teaching: five trends changing higher education שפורסם בשבוע שעבר, כותבת פרופסור גילי סלמון (Gilly Salmon) על חמש מגמות שמשנות את החינוך הגבוה. כדי שדברים אלה יתקיימו עלינו לעבור כמה משוכות. אחת מהן היא הנכונות הנפשית של המרצים במוסדות להשכלה גבוהה להשתמש בצורה מסיבית וכחלק מחיי היום יום האקדמיים שלהם, בכלים מתוקשבים בכלל ובמדיה חברתית בפרט.

המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

סטיבן דאוונס , מגדולי מומחי התקשוב בקנדה ובארה"ב מסביר , בסרט וידאו קצר מחודש יולי 2012 , את העקרונות המנחים של סביבת למידה מתואמת אישית (PLE ) מול סביבה למידה מתוקשבת מסוג LMS . בסביבת למידה מתואמת אישית (PLE ( , המידע עם כל הנגזרות שלו שייך ללומד ולא למערכת המתוקשבת. הלומד עובר לפי בחירתו למערכות למידה אחרות עם בסיס המידע שלו ללא תלות במערכת ארגונית או מערכתLMS כזו או אחרת. במערכת PLE הלומד יכול להתחבר להיכן שיחפוץ ולכל סביבה מתוקשבת ללא אילוצי הפלטפורמה המתוקשבת הספציפית או הארגונית.

מנוע החיפוש גוגל מציע כלים בעלי פוטנציאל משמעותי מאד ללמידה ולהוראה. גילה קורץ, נדב בדריאן ונעמי פורת הקימו אתר בשם ללמד עם גוגל, העונה לצורך להנחות אנשי חינוך לגווניהם בשימוש בשילוב כלי גוגל בלמידה והוראה ואף מציגים דוגמאות לשילוב חינוכי של כלי גוגל. באתר מוצגים תיאורים קצרים של אתרי גוגל רבים ובהם גוגל סייטס, יומן גוגל, גוגל סקולר, בלוגר, יוטיוב ועוד. מוצגות הנחיות פשוטות, קצרות וידידותיות לשימוש באתרים אלה לצורכי חינוך. מופיעים גם סרטונים קצרים המסבירים על שימוש באתרי גוגל שונים.

בפוסט האחרון שלו מ10 ביולי 2012 מארק גליסון , מורה מתוקשב בביה"ס יסודי באוסטרליה סוקר את חשיבות הפעלת פורטפוליו דיגיטאלי כסביבה לימודית צומחת בכיתה. הוא מציג את ההתלבטויות שלו האם להשתמש בבלוג כאמצעי עיקרי ליצירת סביבת פורטפוליו דיגיטאלי בכיתה עבור התלמידים. הוא מונה את היתרונות והחסרונות של בלוגים כסביבה פעילה ומתמשכת ליצירת הפורטפוליו בכיתה. בין הטיעונים המרכזיים בעד : הבלוג כסביבת אינטרנטית לניהול תוכן מאפשרת לתלמיד להמשיך לעבוד מהבית ולערוך כל הזמן את התכנים והחומרים , כאשר הוא יכול גם להיעזר בהורים בבית.

בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

מטרת המחקר : לבחון באיזו מידה הלו"א אורג את התהליך ההוראתי-לימודי הישן עם החדש. שיטת המחקר : חקר מקרה- גישת מחקר איכותנית. 16 מורות בבי"ס יסודי ממלכתי (כיתות א-ו) במרכז הארץ, המשלב את הלו"א כ – 3 שנים. ממצאים ראשונים מצביעים על שביעות רצון כללית של מורות מהלו"א כעזר הוראתי בסביבה המסורתית (עולם ישן). תורם להעצמת המורה ופתוח מיומנויות תקשוביות (עולם חדש). בכך שהוא משפר ומגוון תהליכי הוראה למידה מחד ועוזר להעלות קשב, התעניינות והשתתפות התלמידים מאידך ( גילה קורץ, אתי כוכבי, קרן דוד) .

רותי סלומון מתייחסת בבלוג שלה לאפשרויות השימוש של מורים בבתי ספר תיכוניים בסביבות למידה מתוקשבות ופלטפורמות לניהול הלמידה המתוקשבת כגון מוודל. לאור אילוצים שונים של המורים בבי"ס התיכון המתמקדים בבחינות הבגרות כותבת רותי סלומון : ." והיום אני יודעת לגשת בצורה נכונה גם למורי התיכון ולהסביר להם למה כדאי גם להם לאמץ את ה-Moodle כמערכת ניהול הוראה ולמידה" .

סקירת ביקורת על ספר חדש על פלטפורמות למידה מקוונות בעריכת Chris Dede and John Richards. במוקד אסופת המאמרים בספר חשוב עומדת התפיסה החדשנית של (Digital Teaching Platforms (DTPs כסביבה פעילה לשירות המורים והלומדים בכיתה. המאמרים בחלק השני הם החשובים ביותר והם מציגים גישות שונים מבחינת הפדגוגיה ודרכי ההוראה באמצעות יישום הDTP- בכיתה.

מטרתו של הספר הנוכחי , שנכתב ע"ד ד"ר גילה קורץ ופרופסור דוד חן , היא לתת בידי המורה "ארגז כלים" שיחזק את יכולותיו המקצועיות בעידן זה של אי-ודאות. העצמת המורים באמצעות העמקת המיומנות שלהם בטכנולוגיות תקשוב תאפשר להם ליצור שפה משותפת עם הכלים המתוקשבים המעשיים. הכלים המפורטים ב"ארגז" התקשוב שבספר זה נועדו להעביר ידע פרקטי למורה וכל זאת באופן אישי או באופן קבוצתי-קהילתי.

סקירה מועילה של תוכנות מדף בארה"ב ליצירת מערכי למידה מקוונים ושיעורים מקוונים. השימוש בתוכנות מדף מקצועיות להפקת שיעורים מתוקשבים הולך וגדל בארה"ב כי תוכנות אלו מאפשרות סוג של אינטראקציה בין הלומד והתכנים שפלטפורמות הלמידה המתוקשבות כגון "היי-לרן" ומוודל אינן מאפשרות תמיד. כותבת הסקירה ממליצה במיוחד שתי תוכנות מעולות להפקת שיעורים מקוונים: Storyline, ZebraZapps. יצויין כי תוכנת Storyline היא נגזרת של תוכנת הפקת המולטימדיה המעולה Articulate.

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.