המתודולוגיה של המחקר הנרטיבי אהודה על מורים ומורי מורים. אולם, לאהדה ולתחושת הנוחות יש מעלות וחסרונות. יש המניחים שמחקר נרטיבי הוא קל לביצוע ובעל פורמטים ידועים בכתבי עת, בעבודת מחקר או בספרים. כותבי המאמר סבורים שחקר נרטיבי הוא יותר מאשר "לספר סיפורים". יש בשלבי המחקר השונים מורכבויות רבות, ובמאמר הנוכחי הם מפנים את תשומת הלב לחשיבה על תכנון מחקרים נרטיביים תוך התמקדות בדרכי העבודה של מורים ומורי מורים. הכותבים משרטטים שלושה צומתי הכרעה ושמונה מרכיבים תכנוניים שיש לקחת בחשבון בתכנון מחקר נרטיבי. הם מתייחסים גם לנושא הכתיבה של המחקר. המאמר כולל גם תיאורים של שני מחקרים נרטיביים שמהם נלקחות דוגמאות להסבר המרכיבים השונים המופיעים במאמר. (Clandinin, J. D., Pushor, D., Murray Orr, A)

זהו מאמר בעל אופי מתודולוגי, שמטרתו להציג ולהדגים בפני החוקר במחקר האיכותני את המונח "אינטרטקסטואליות" כמושג וכשיטה העשויה לכונן מסגרת לניתוח ולפרשנות של נרטיבים קצרים או של סיפורי חיים. המאמר מציג את המסגרת התיאורטית , ומדגים את יישומה במחקר האיכותני בקריאה ובפרשנות של סיפורי חיים. האינטרטקסטואליות כמושג מרכזי בחקר תרבות מתאים במיוחד למחקר האיכותני הנרטיבי , המושתת על סובייקטיביות המספר , הסיפור , המאזין/החוקר , ועל הממד היחסי והבלתי קבוע של הידע . עם זאת , שימוש באינטרטקסטואליות כשיטה פרשנית במחקר האיכותני לסוגיו תובע מהחוקר מודעות ויכולות שהמאמר הנוכחי מציגן . לאור מטרתו המתודולוגית של המאמר בחרו המחברות בנרטיבים שמייצגים סוגים שונים של קישור אינטרטקסטואלי ברמות מפורשות שונות, ברמות מורכבות שונות וברמות אידיאות שונות (אילנה אלקד –להמן , חוה גרינספלד ).

במאמר זה מוצעת שיטה חדשה לניתוח סיפורי חיים. שיטה זו מבוססת על כותרת הסיפור שניתנה על-ידי המספר בתום הריאיון המרכזי. כותרות אלה מנותחות כטקסט על ידי החוקר במטרה לזהות את "קו הסיפור". "קו הסיפור" שנמצא בניתוח הכותרת מושווה לזה שזוהה בניתוח סיפור החיים. באמצעות השוואת "קווי הסיפור" ניתן לזהות את "צופן העל" של סיפורי החיים מעבר לסיפור הבודד. הדגמת השיטה נעשית במאמר זה על כותרות שנתנו נשים מוכות לסיפור חייהן. המאמר מסתיים בדיון על יתרונות ומגבלות של השיטה ( לאה קסן) .

החידוש שמציעה השיטה לחקר האני המקצועי בשיח דבור הוא בחינה קפדנית של כל המשאבים הלשוניים שבשיח הנרטיבי, וזיהוי קשר היררכי בעל משמעות בין שני מבני שיח שכיחים: סיפור אישי מפורט ומבני מיצוב מטפורי מארגנים. זיהוי מבני המיצוב המטפוריים שהפיקו המשתתפים בכל אחד מהסיפורים האישיים, איפשר לחוקרים לתאר ולפרש כיצד המשתתפים בונים מאפיין, או מאפינים של האני המקצועי בתוך הקשר נתון. זיהוי מיצוב מטפורי תורם תרומה תיאורטית משום שניתן לחזור ולבדוק את אמינותו בהקשרים שונים של שיח טבעי ומחקרי בחינוך בתוך הקשר מוסדי (עירית קופרברג)

עקבות בעשב היא יחידת לימוד המיועדת לבתי ספר יסודיים, החל מכיתה ג', העוסקת בחינוך לסובלנות בדרך אלגורית תוך הצגת ערכה החיובי של חברה הטרוגנית ורב-תרבותית. מוקד עיסוקו של המאמר הוא בשאלה כיצד לחדור למערכת הבית-ספרית, שהיא עמוסה ותובענית ולהוביל תהליך שינוי שהיה רלבנטי ויישומי לבית הספר בדרך סובלנית ורב-תרבותית. החלק הראשון של המאמר מדגיש ומאיר את מורכבותו של הקוריקיולום, החלק השני, "הקוריקולום כמשקף קולות של מורים ותלמידים" עוסק בחשיבות פיתוחה של אינטליגנציה רגשית בתוך הקוריקולום והחלק האחרון מתאר את הניתוח הנרטיבי ככלי מחקרי ששימש את המחברת בעבודתה (ליאורה ישראלי).