אחת ההרצאות המעניינות שהוצגו בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר ע"י צוות מחקר ופיתוח של אוניברסיטת Carnegie Mellon עסקה במערכת מידע לניתוח ההתקדמות בקורסים מתוקשבים. ההרצאה הציגה את עקרונות הפיתוח של המערכת הממוחשבת לתצוגה ממוחשבת של למידה מתוקשבת. מדובר על מערכת מידע מתקדמת המאפשרת למרצים ולסטודנטים לראות את כל מערך ההתקדמות שלהם בלמידה. מערכת ה-DDL נועדה להקנות תמונה מאוחדת של כל ההתקדמות בלמידה מתוקשבת בסביבה מתוקשבת משולבת. ניתן יהיה לראות במערכת המאוחדת את כל נתוני ההערכה על הסטודנטים והמשובים של הקורסים השונים. כלומר, המערכת הממוחשבת מסוגלת לספק מידע מועיל למרצים על ביצועי הלומדים ולאפשר להם לבצע התאמות שונות של הקורסים. (William Brow , Marsha Lovett , Gordon Rule)

אפשר להתייחס אל קבוצות הדיון של קורסים מתוקשבים כאל רשת חברתית ולנתחה באמצעות גישת חקר רשתות חברתיות. חקר רשתות חברתיות (Social Network Analysis, SNA) היא גישת מחקר כמותי במדעי החברה המסתכלת על אוכלוסיית המחקר כאל רשת (של אנשים), ומנתחת את המתרחש באמצעות כלים המוכרים לנו מתורת הגרפים במתמטיקה. את קבוצות הדיון מייצגים כרשת על ידי חיבור האנשים בקשרי מגיב להודעה. כלומר כל מי שמגיב להודעה ששלח הכותב קשור אליו ויש להם משהו מהשותף (הון חברתי). המאמר מציג בקצרה את מחקרם של רביד ורפאלי (Ravid & Rafaeli, 2004) על כלל קבוצות הדיון באוניברסיטה הפתוחה תוך ניסיון להבין את תהליכי דיפוזיית המידע ( רביד גלעד ).

מתודולוגיה לניתוח רפלקסיות של סטודנטים בקורסים מתוקשבים שפותחה ע"י המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב . הרציונל: בטכנולוגיות המידע החדשות נדרש הלומד להפעיל כישורים מטהקוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. תלמידים מפעילים אסטרטגיות שונות בו זמנית: בוחרים מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת, מעריכים את התקדמותם, תוך כדי מתן משוב עצמי לביצוע. הכוונה היא לסיטואציות של חיפושי מידע, תישאול, ארגון מידע, למידה מרחוק, תקשורת בין יחידים ובין קבוצות, ועוד. המתדולוגיה והמחקר המתוארים נשענים על הכלי לניתוח רפלקסיות (MCSR) שפותח במסגרת מחקר קודם עבור תלמידים שעסקו בלמידה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. הכלי עבר אדפטציה ללמידה בסביבת האינטרנט, במסגרת של מחקר פעולה (ריקי רימור , אלי קוזמינסקי)