זהו מאמר בעל אופי מתודולוגי, שמטרתו להציג ולהדגים בפני החוקר במחקר האיכותני את המונח "אינטרטקסטואליות" כמושג וכשיטה העשויה לכונן מסגרת לניתוח ולפרשנות של נרטיבים קצרים או של סיפורי חיים. המאמר מציג את המסגרת התיאורטית , ומדגים את יישומה במחקר האיכותני בקריאה ובפרשנות של סיפורי חיים. האינטרטקסטואליות כמושג מרכזי בחקר תרבות מתאים במיוחד למחקר האיכותני הנרטיבי , המושתת על סובייקטיביות המספר , הסיפור , המאזין/החוקר , ועל הממד היחסי והבלתי קבוע של הידע . עם זאת , שימוש באינטרטקסטואליות כשיטה פרשנית במחקר האיכותני לסוגיו תובע מהחוקר מודעות ויכולות שהמאמר הנוכחי מציגן . לאור מטרתו המתודולוגית של המאמר בחרו המחברות בנרטיבים שמייצגים סוגים שונים של קישור אינטרטקסטואלי ברמות מפורשות שונות, ברמות מורכבות שונות וברמות אידיאות שונות (אילנה אלקד –להמן , חוה גרינספלד ).

למה לחקור סיפורי חיים? האתיקה הדיאלוגית של ניתוח נרטיבי. בעוד שהספרות הבוחנת כיצד לערוך מחקר איכותני מתפשטת במהירות, מעט מדי תשומת לב מוקדשת להשלכות המעוגנות בבחירת שיטות מחקר כאלו. שיטות איכותניות לוקחות חלק במאמץ הנעשה לאחרונה, להשמעת קולותיהם של יחידים. הקשבה לקול האישי מחייבת נקיטת עמדה בדבר דרישתו של אותו קול לשמירת האוטנטיות של העצמי שלו. ( Arthur Frank )

במאמר זה מוצעת שיטה חדשה לניתוח סיפורי חיים. שיטה זו מבוססת על כותרת הסיפור שניתנה על-ידי המספר בתום הריאיון המרכזי. כותרות אלה מנותחות כטקסט על ידי החוקר במטרה לזהות את "קו הסיפור". "קו הסיפור" שנמצא בניתוח הכותרת מושווה לזה שזוהה בניתוח סיפור החיים. באמצעות השוואת "קווי הסיפור" ניתן לזהות את "צופן העל" של סיפורי החיים מעבר לסיפור הבודד. הדגמת השיטה נעשית במאמר זה על כותרות שנתנו נשים מוכות לסיפור חייהן. המאמר מסתיים בדיון על יתרונות ומגבלות של השיטה ( לאה קסן) .

החידוש שמציעה השיטה לחקר האני המקצועי בשיח דבור הוא בחינה קפדנית של כל המשאבים הלשוניים שבשיח הנרטיבי, וזיהוי קשר היררכי בעל משמעות בין שני מבני שיח שכיחים: סיפור אישי מפורט ומבני מיצוב מטפורי מארגנים. זיהוי מבני המיצוב המטפוריים שהפיקו המשתתפים בכל אחד מהסיפורים האישיים, איפשר לחוקרים לתאר ולפרש כיצד המשתתפים בונים מאפיין, או מאפינים של האני המקצועי בתוך הקשר נתון. זיהוי מיצוב מטפורי תורם תרומה תיאורטית משום שניתן לחזור ולבדוק את אמינותו בהקשרים שונים של שיח טבעי ומחקרי בחינוך בתוך הקשר מוסדי (עירית קופרברג)