על פי גרטנר, 30 אחוזים מהזמן שאנו משקיעים במיון, חיפוש וקריאת מיילים הוא זמן מבוזבז. חיסכון של הזמן הזה יכול לחסוך גם כסף רב לארגונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Knowmail טוענת שלה יש את הפתרון. יישום מתוקשב אחר שמארגן את כל הודעות הדוא"ל על פי קבוצות נושאי טיפול או קטגוריות של רמות טיפול הוא Mailwise. בניגוד Knowmail מדובר ביישום שנועד למשתמש הפרטי ולא למשתמש הארגוני(עמי סלנט).

Evernote – כלי יעיל לניהול ושיתוף מידע: כתיבה, מיון, קטלוג רשומות (NOTE) הכוללות טקסט, תמונות, קבצים, דפי אינטרנט ועוד. מתאים במיוחד בעת סיור או מסע, בו התלמידים מתבקשים לתעד רשמיהם תוך כדי המסע. מתאים גם ככלי לעריכת רשימות ותזכורת – משימות, קניות וכד'. את המידע ניתן לארגן באמצעות מחברות (NOTEBOOKE) ותגיות וכמובן גם לשתף עם אחרים (אפרת מעטוף).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על: "Storify – כלי המאפשר לאסוף ולשתף תוכן מקוון לכדי תצוגת בלוג…ניתן להוסיף לסיפור כותרת ותיאור, לשנות את סדר התכנים, להוסיף כותרות משנה, קוים מפרידים ולמחוק תכנים. את ה-story שיצרתם ניתן להפיץ באמצעות קישור או להטמיע באתר. יישומים בחינוך: מתאים למשימה בה המורה / התלמיד מרכז מידע סביב נושא מסוים כדי להציג עמדות שונות הבאות לידי ביטוי בפרסומים ברשת. יכול לשמש גם ליצירת בלוג משותף מפוסטים שמפרסמים תלמידים כל אחד בפלטפורמה בה הוא פועל" (אפרת מעטוף).

אנשי הפיתוח של גוגל ממשיכים כל העת לעבוד על שיכלול היישום לניהול מידע, Google Keep. מעתה ניתן להוסיף לכל פריט מידע תוויות נושא (תגיות) וגם לתזמן את פריטי המידע ללוחות זמנים. יישום פשוט, אינטואיטיבי ומאד ידידותי לניהול תזכורות, תמונות, וניהול פריטי מידע שונים. מומלץ (עמי סלנט).

בשיעור הנוכחי נחזור ונלמד כיצד משתמשים בטופס החיפוש המתקדם של גוגל על מנת לבצע שאילתא מורכבת. הכוונה לחיפוש שיש בו 2 או 3 פרמטרים לחיפוש. נלמד כיצד להציב את כל אחד מהפרמטרים הללו בטופס החיפוש, כלומר לבצע חיפוש מתקדם ב-2 שדות חיפוש או ב-3 שדות חיפוש. מערך השיעור כאן לפניכם, יש להורידו אליכם ולתרגל (עמי סלנט).

כל מי שגולש באינטרנט מוצא מדי פעם קישורים מעניינים ומעוניין לשמור אותם בצורה מאורגנת לשימוש עתידי שלו. ניתן כמובן לשמור קישורים בדף הסימניות של הדפדפן, אבל, יש לכך מגבלה. הקישורים נשארים תמיד בגבולות הדפדפן שלכם (כרום, אקספלורר או פיירפוקס). אם אתם עובדים עם כמה מחשבים או מעוניינים לפתוח, לדוגמא, מאגר קישורים לתלמידי הכיתה או לסטודנטים בקורס כלשהו אז עדיף לארגן את הקישורים הנבחרים שלכם במאגר מידע שאינו תלוי בסיסמת כניסה אישית שלכם למחשב או אינו מוגבל לדפדפן מסוים. מסיבה זו, אתם כמורים, מרצים, אנשי חינוך או מידענים צריכים להשתמש בכלים מתוקשבים מתקדמים לארגון הקישורים. בסקירה זו תמצאו כמה המלצות של אנשי חינוך או מידענים על כלים יעילים לארגון הקישורים שלהם (עמי סלנט).

המאמר טוען כי לא ידוע הרבה על ניהול המידע האישי (personal information management) של המורה. המחקר הזה מגביר את ההבנה לגבי ניהול המידע האישי של המורה ומיידע לגבי התפתחותם של כלים לתמיכה במחנכים (Diekema, Anne R.; Olsen, M. Whitney, 2014).

מחקר זה בוחן את השימוש בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי ככלי ללמידה שיכול להוביל ליעילות מוגברת ולמסוגלות עצמית אקדמית לשם ביצוע משימות למידה.השוואה בין שתי הקבוצות מראה כי כאשר הילדים השתמשו בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי, המסוגלות האישית והאקדמית שלהם עלתה, ההתאמה האישית של הבלוגים שלהם הקלה על השימוש במשאבים שנאספו והם גם הפכו ליותר מעורבים באופן פעיל במשימות (Hwan-Ik Yeo; Yekyung Lisa Lee, 2014).

המאמר דן במתן טיפים עבור מנחים מקוונים לגבי לימוד סטודנטים כיצד לאחסן ולמצוא מידע אלקטרוני. הנושאים כוללים שימוש בכלי חיפוש, כגון: Google Desktop Search כדי למקם נתונים המאוחסנים במחשב, עקרונות בסיסיים של מתן שם לקובץ, וההסתעפות הליניארית של קבצים מעודכנים כך שיהיו מקובצים יחד (Orlando, John, 2014).

יותר משנה אחרי שגוגל הכריזו על היישום לניהול מידע Google keep נראה כי הוא הולך ומשתפר מחודש לחודש. המוצר של Evernote כולל הרבה יותר פיצ'רים ממה שגוגל מציעה היום עם Keep וגם זמין ביותר פלטפורמות, אבל אנשי הפיתוח של גוגל משתדלים כל הזמן לשפר את היישום והדבר ניכר מחודש לחודש. נראה כי גוגל מעבירים יותר אנשי פיתוח לצוות של Google keep.

Blendspace [או בעבר Edcanvas] הוא אתר צבעוני וחביב למדי, המאפשר לכם- המורים- ליצור מעין "לוח למידה" המרכז במקום אחד את כל התוכן הלימודי הדרוש לכם להעברת השיעור. תוכלו לבנות באמצעות האתר "מארז" לשיעור, אותו ניתן להפיץ לתלמידים שלכם ללמידה עצמאית או ללמד אותו בעצמכם

ישנם שירותי ענן המאפשרים בנוסף לשירותי האחסון גם את האפשרות לשתף אנשים נוספים בעבודה על אותו מסמך. השאלה העולה באופן מיידי היא: האם לא פשוט יותר לשלוח את המסמך בדוא"ל? אנו רואים שתי סיבות עיקריות שלא להשתמש בדוא"ל לצורך שיתוף. סיבה אחת היא שלא תמיד יש לכל אחד אותן התוכנות או את אותן הגרסאות. (מיקרוסופט אופיס ידוע לשמצה בכל הנוגע לתיאום בין גרסות שונות של התוכנה.) הסיבה השנייה לשתף מסמכים בענן היא שבהחלפת מסמכים בדוא"ל נשאר שביל ארוך של גרסאות שונות; הולכים לאיבוד בין שלל המסמכים. מי שינה מה מתי? מה הגרסה הנוכחית? לכו תדעו – או לכו תשתמשו באחד משירותי שיתוף מסמכים ותראו תמונות מצב עדכני בכל עת הנתון ( נכתב ע"י אהבה כהן, ספרנית בספרייה המרכזית של המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית בלימודי מידע באוניברסיטת בר אילן) .

Roojoom הישראלית נולדה מהצורך הפשוט של סידור ושיתוף מספר רב של קישורים באותו הנושא, מבלי ללכת לאיבוד בנבכי האינטרנט ולפתוח למעלה מ-10 טאבים שונים לנושא אחד ספציפי. החברה מציעה למשתמשים כלי מקוון, שהוא למעשה אתר האינטרנט של החברה, המאגד את כל התוכן הרלוונטי ל"מסלול" אחד בו יכול המשתמש לנווט בכל יום מחדש. המורה רחל קינן היא אחת המורות החדשניות במערכת החינוך והיא אחת הראשונות שאימצה את הכלים המתוקשבים ליצירת מסלולי תוכן של קישורים כותבת רחל קינן: "זה אכן כלי נהדר, אני אישית עובדת אתו בכתתי על בסיס יומיומי, מומלץ בחום מצרפת דוגמה ליחידת לימוד שהכנתי לקראת הבחירות".

ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .

Roojoom הינה מערכת ישראלית, המאפשרת ליצרני תוכן מכל סוג (כולל מרצים וסטודנטים) לייצר "מסלול" תוכן מודולרי המורכב מ"תחנות" תוכן המסודרות בצורה היררכית לפי נושא, כשכל תחנה היא למעשה קישור לאתר / לעמוד תוכן. בסקירה גם מידע על מערכת אחרת בשם Learnist.

בעידן ה-וב2.0, גם ה"מועדפים" הינם משאב לחלוק עם משתמשים אחרים. באמצעות שיתוף זה, ניתן להרחיב את מאגר האתרים המועדפים הרלוונטיים לכל משתמש, ולהגיע למידע חדש ולא מוכר. יתרון נוסף של סימון המועדפים ברשת הוא זמינותם ברשת בכל מקום ומכל מכשיר, ולא רק במחשב עליו סומנו המועדפים במקור. שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת . להבדיל מ Delicious המתמקד רק בניהול סימניות עם אפשרויות של שיתוף הסימניות כרשת חברתית, Diigo הוא כלי שמאפשר לכם לשמור סימניות, הערות, טקסטים מודגשים, תמונות ועוד על גבי דף האינטרנט בו אתם גולשים. כל מה שתחליטו לשמור יהיה נגיש לכם דרך האתר של Diigo מכל מקום בעולם, למעיין ספרייה של התכנים אותם שמרתם, וגם את זה תוכלו לשתף עם מי שבא לכם..

מאמרון מעניין של נעמי פורת הכותבת על נושא משמעותי ביותר להקניית מיומנויות מידע לתלמידים . "חייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, לדעתה ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות" ( נעמי פורת) .

החשיבות החינוכית של הפעלת לומדים (תלמידים או סטודנטים) במשימות של אוצרות דיגיטאלית הולכת וגדלה כיום בעידן האינטרנט וכמויות המידע האדירות שמסביבנו. מדובר על תהליך חינוכי של בחירה מושכלת של מקורות מידע וארגונם התימטי סביב נושא או סוגיה נושאית. לדעת אנשי חינוך מדובר במיומנות חשובה במאה ה21 , פירושה לא רק דליית מידע אלא גם הבניית המידע בדרך משמעותית . הלומד נדרש כאן לא רק ליישם מיומנות טכנולוגית של חיפוש אלא גם לגלות ביקורתיות לאורך כל תהליך הבחירה וארגון מקורות המידע ( עמי סלנט) .

במציאות שבה רשת האינטרנט מכפילה עצמה כל 8 חודשים, חשוב להקנות לתלמידים מיומנויות להערכה של מקורות מידע. אין אנו יודעים באיזה עולם יעבדו ויתפקדו אבל אנו מניחים, לאור היקף ההתרחבות האדירה של האינטרנט משנה לשנה , כי אחת המיומנויות החשובות שלהם יידרשו היא היכולת להעריך במהירות את איכות מקורות המידע להם הם נחשפים . מיומנויות זו קשורה ליכולת לסנן מקורות מידע ולהבחין בין סוגי המקורות המידע השונים . מטרת השיעור הנוכחי היא , על כן , להציע למורים/מרצים , כמה גישות פדגוגיות ומידעניות מעשיות באמצעותם יוכלו להקנות לתלמידים/סטודנטים מיומנויות מידע חשובות לתפקוד יעיל בעולם האינטרנט בו יחיו בעתיד ( עמי סלנט) .