בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מואץ, שבו הטכנולוגיה הולכת והופכת מרכזית בחיי היום-יום של עוד ועוד בני אדם, כאשר כלים חדישים וטכנולוגיות ניידות מאפשרים להם לשאת עמם מידע, לגשת אליו ולהשתמש בו בכל מקום ובכל זמן. בני אדם במהלך פעילויותיהם – לימודים עבודה ופנאי – בבית, במשרד, ברחוב או בכל מקום אחר שבו הם נמצאים, משתמשים במידע הזמין ברשת או במרחבי מידע אישיים משלהם. ניהול מידע אישי הופך לפעילות חיונית ומרכזית בתהליך הלמידה, ולאחת האוריינויות החדשות שלהן נדרש לומד כיום. מחקר זה בוחן את הסוגיה של ניהול מידע אישי, שהיא כיום תופעה בולטת בחיי האדם הלומד, ומלווה כל אדם המשתמש במחשב אישי או נייד (כגון מחשב נישא או טלפון חכם [phone smart]). המחקר מנסה להתמודד עם השאלות העולות ביחס למשמעויות המגוונות של ניהול מידע אישי כפעילות גומלין של הלומד עם מידע במהלך הלמידה (שרון הרדוף-יפה).

ייחודו של ניהול מידע אישי (בניגוד לניהול מאגרי מידע אחרים) הוא בכך שהוא מבוסס על ערכים סובייקטיביים, הנובעים מההקשר מהפרויקט ומרמת הרלוונטיות של הפריטים עבור המשתמש עצמו . קיימות אפשרויות טכנולוגיות רבות ליצור מאגר של קישורים למקורות מידע שונים. שרון כלימי ( פסג"ה לוד) נוהגת לעשות שימוש בכלי הנקרא – pearltrees. כלי זה משמש כלי חשיבה, מכיוון שאם נשתמש במטפורות- איסוף מקורות המידע בו אינו משול לסל אליו מכניסים באופן אקראי וללא סדר את הפריטים, אלא לארון תיוק בו מאורגנים הפריטים לפי קטגוריות וקטגוריות משנה של נושאים ( שרון כלימי).

כלי יעיל וחדשני לארגון מידעני של הסימניות שלכם או מקורות מידע שיש להם כתובת אינטרנט מזהה קבועה (URL ). היישום בנוי כלוח סיווגים וירטואלי בתוכו מציבים ומסווגים את הסימניות . מאפשר בניית כמה וכמה לוחות סיווגים. השימוש בו מאד ידידותי ומאד אינטואטיבי . מגדירים קטוגריה של נושא ואח"כ ניתן להציב בתוכה את הקישור בליווי הסבר קצר או תיאור פריט המידע. ניתן למקם בקלות את הקישור במיקומים שונים בלוח האינטרנטי. ניתן לכתוב ערכים וסיווגים בעברית .

היום כבר מבינים אנשי חינוך וגם מורים בבתי הספר כי חשיבה דיגיטאלית אינה בהכרח רק חשיבה טקסטואלית. פענוח משמעויות בטקסט או במחקר ניתן להביע גם בצורה גראפית . יכולת ביטוי ותמצות מגמות באמצעות הטכניקה של אינפוגרפיקה עדיין לא מקובלת במוסדות מחקר אך נעשית נפוצה באמצעי התקשורת וגם בבתי ספר. יש כבר קבוצת עניין בפליקר שאוספת פריט מידע אינפוגראפים בחינוך. לאחרונה מתחילים גם להתפתח כלי עזר ממוחשבים שנועדו להקל עלינו בכלל ועל מורים בפרט להפיק בעצמם המחשות גראפיות מסוג אינפוגרפיקה. מורים בארה"ב מדווחים על כלי עזר חדשני להפקת אינפוגרפיקה בשם Piktochart.

הרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת 2009 מקבצת סביבה היום למעלה מ- 2 מיליון חוקרים מרחבי העולם כולו. לציון פעילות זו ברשת, Mendeley פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית של 2 מיליון החוקרים באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

מאו"ר הנו מאגר של מידע וקישורים לחומרי למידה המצויים ברשת האינטרנט. המאגר פתוח לכל, חופשי לשימוש בחינם ומאפשר לחפש, לשתף ולשמור חומרי למידה מקוונים באמצעות ממשק עברי.חומרי הלמידה המצויים במאגר זמינים לשימוש המורים וניתן לשלבם כחלק ממערכי שיעור וסביבות הלמידה המתוקשבות. המאגר הישראלי מאו"ר מקושר ל merlot — מאגר חומרי למידה ותיק מאוניברסיטת קליפורניה שבארצות הברית -שמכיל רבבות פריטים. נכון להיום, מכיל מאו"ר קרוב ל -5,000 פריטים בעברית מסוגים שונים- קורסים ומערכי שיעור, ספרי לימוד מקוונים, משימות מתוקשבות, סביבות למידה, תרגילים ודפי עבודה, סרטונים, מצגות, הרצאות מוקלטות ועוד ( סיגל בן עמרם).

הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הנחשבת כאחת מהוצאות הספרים החינוכיות המובילות בישראל החלה לפני שנה במיזם ליצירת מאגר ספרים דיגיטאליים במקביל להוצאה לאור הרגילה בדפוס. עשרת הספרים הדיגיטליים הראשונים הנמצאים באתר זה מיועדים לקריאה מקוונת, כמו כן, האתר כולל מידע נוסף (מקדים) הכולל את תיאור הפרסום, זמן פרסומו ומילות מפתח. האתר הייעודי של הספרים האלקטרוניים במכון מופ"ת ימשיך להתפתח גם בשנים הקרובות ויכלול מהדורות שלמות של ספרים בדיגיטציה מתקדמת. הדיגיטציה והתקשוב של הספרים מבוססים על טכנולוגיה ייחודית של חברת אוליב .

רותי סלומון מתארת תהליך תקשוב שיתופי בביה"ס המבוסס על שימוש מושכל ביישום של ענן קבצים בשם dropbox , המורים התקינו את התוכנה, ובנוסף (ואולי זה היה הדבר החשוב ביותר) מונתה מורה עם ידע טכני רחב להוביל את מהלך הטמעה, והיא אכן עשתה זאת ביד רמה (כפי שנראה בהמשך). כאמור, המורה שמונתה כמובילת המהלך ישבה עם כל המורים ובנתה ארכיטקטורת שיתוף בית ספרי: הארכיטקטורה עובדת בערך כך:לכל שכבת מחנכים תיקיה שיתופית שבו הם מנהלים את תוכניות העבודה, המיפויים הכיתתיים, תכנונים וכו,כנ"ל גם לכל צוותי התוכן, תיקייה שיתופית לצורך עבודה משותפת. במקביל, שותפים לכל התיקיות הללו המדריכה הפדגוגית של ביה"ס וכן המנהלת.

סקירה מקיפה על תפקידי מידען/מידענית מרכז המשאבים בביה"ס תיכון. הסקירה מתארת את המאפיינים של תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים הבית ספרי כפי שהתגבשו בשנים האחרונות בארה"ב ובקנדה . מתוך הסקירה ניתן לגזור את מאפייני תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים כפי שרצוי לעצב כיום בבתי ספר תיכוניים בישראל ( עמי סלנט , דזירה פז) .

השדרוג של האתר החינוכי תקשוב דרום ( אתר משרד החינוך – מחוז הדרום) הוא מלאכת מחשבת מבחינת שימושיות ( useability) וניווט באתרי חינוך. המסכים הנגללים בכל תחום/מדור מקלים על ההתמצאות של הגולשים באתר ומאפשר מיקוד מהיר של התכנים הרצויים . כך לדוגמא כאשר מקישים על סימן ה+ של תחומי הדעת נפרסים בצורה מובחנת וברורה כל סוגי התכנים עפ"י תחומי הדעת וגם סולם הצבעים משתנה בהתאם. גם החיפוש באתר השתפר. כל חיפוש מניב ממצאים מתוך מאגר חומרי הלמידה, כאשר התצוגה מאד ברורה ומקצועית , כולל אפשרות שמירת הגדרות החיפוש.

בהמשך לסקירה על חשיבות על למידה הבנייתית בעולם החינוך המתוקשב הגיעו לאחרונה למערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת עדויות מחקריות נוספות על חשיבות הלמידה ההבנייתית בסביבות למידה מתוקשבות. חוקרים באוניברסיטה בטייוואן פיתחו כלי מתוקשב לרישום הערות והבניית מידע ע"י סטודנטים במהלך למידתם בסביבה מתוקשבת . ממצאי המחקר , שפורסמו בכתב עת שפיט (Computers & Education) מלמדים על מעורבות לימודית רבה יותר של הלומדים בתהליך, על מוטיבציה רבה בלמידה ועל הבנה טובה יותר של חומרי הלמידה . רישום ההערות , מיונם וארגונם בצורה הבנייתית מוביל ללמידה פעילה של הלומדים .

בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו . Annotexting הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני .

WordPress היא מערכת ניהול תוכן. משמעות הדבר היא כי אתם יכולים להשתמש וורדפרס כדי לשתף פעולה ולשתף מידע ונתונים. וורדפרס הינה אחת המערכות הפופולאריות ביותר בעולם היא תומכת במאות אלפי תוספים חינמיים ובתשלום ובעצם מספקת פתרון זול מהיר ומאוד מקצועי למכלול שלם של אנשים. הסקירה המוערת מציגה את כל המכלול של ניהול מידע וניהול משאבים באמצעות פלטפורמת וורדפרס. גם אנשי חינוך ומורים יוכלו לנצל את התכונות של כלי מתוקשב נהדר זה ( עמי סלנט ) .

הכלים המתוקשבים הנסקרים בסקירה זו מתוארים עפ"י החלוקה לקטגוריות הבאות: כלים מתוקשבים טקסטואליים ( סימניות חברתיות כבסיס ידע שיתופי), ניהול נתונים ביבליוגראפיים לחוקרים ולמדענים , כלים מתוקשבים להצגה ויזואלית ( כלים ויזואליים) , כלים משולבים טקסט ותצוגה חזותית • כלים מתוקשבים להפצת מידע ( עיתונים מותאמים אישית) , מחוללים לאתרי תוכן ( וורדפרס, בלוגר וכדומה), כלי איסוף וצוברי מידע בהתאמה אישית ( עמי סלנט )

לקראת הרצאתה החשובה של המידענית תמי נויטל בכנס המידענות הארצי והבינלאומי במאי 2012 במלון הילטון תל אביב (אוצרות מידע ( Information Curation ): יצירת מרכזי תוכן דינמיים לשימוש עצמי ושיתוף ידע ומידע בקהילות לומדות תמי נויטל, האוניברסיטה הפתוחה ), מתארת הסקירה כמה וכמה מקורות מידע המנסים לטוות את תמונת הידע המידעני על תחום מרתק במידענות ובניהול תוכן . אוצרות דיגיטלית היא דיסציפלינה בהתהוות, שתמשיך ותתגבש כמבנה ידע חדש בשנים הבאות ( עמי סלנט).

החל משנת 2010 הנוף החינוכי הדיגיטאלי הולך ומשתנה לנגד עינינו מבלי שנחוש בכך. לסביבות החינוך נכנסים עתה יותר ויותר כלים פתוחים המאפשרים גמישות רבה יותר בארגון תכני הלמידה וביצירת שיתופיות ידע מקוונת בין הלומדים. ד"ר אברום רותם מדגיש את חשיבות הפורטל החינוכי שהכלים הפתוחים יכולים ליצור ביעילות. לשם מימוש לשם מימוש פדגוגיה עדכנית. ד"ר אברום רותם מדגיש כי לב המערכת הנו מרחב מקוון אישי (iGoogle ) – שהוא שולחן עבודה אישי, בו מגוון כלים שונים המאפשרים ניהול מידע אישי, אחסון, אחזור והפקה באופן גמיש ובמגוון כלים וכלי עזר שונים (מתוך שולחן העבודה). בשנה האחרונה אנו רואים יותר ויותר יוזמות של פיתוח יישומים בחינוך המבוססים על אותם אוסף כלים פתוחים בשם iGoogle . בסקירה מוצגים דרכי השימוש בכלים הפתוחים של igoogle לטובת הלמידה השיתופית המקוונת של כמה קורסים אקדמאיים המעוברים בארץ.

מערכת הוורדפרס שימשה בתחילת הדרך בוני בלוגים, אך כיום מביני עניין בחינוך ובארגון מודעים לכך שזוהי מערכת מצוינת לבניית אתרים למטרות חינוכיות. השימוש בוורדפרס מאפשר לעובדי מינהל ולעובדי חינוך , ללא רקע טכני, להיעזר בקהילה גדולה שמפתחת את המערכת ובנוסף המערכת מעניקה פתרון מצוין לקידום אתרים, נוחות השימוש, אפשרויות העלאת תמונות שילוב של וידאו ועוד. וורדפרס היא מערכת נוחה, יעילה, נפוצה, תקנית, ובעיקר – פתוחה, לניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט. וורדפרס בעברית היא הגרסה המקומית הרשמית של WordPress, מערכת ניהול תוכן פתוחה. נוכח החשיבות של תוכנת וורדפרס לאנשי חינוך יזם לאחרונה מכון מופ"ת השתלמות מקצועית לשימוש לניהול תוכן דיגיטאלי ולשימוש בתוכנת וורדפרס ( עמי סלנט)

הסקירה היישומית כוללת 6 פרקים : מאגרי קישורים , מאגרי חומרי חינוך שלמים ( טקסטים מלאים) , מרכזי משאבים היברדיים , מרכזי משאבים המבוססים על סרטי וידאו , קהילות ידע ורשתות חברתיות מקצועיות כמרכזי משאבים , כלים פתוחים ואמצעים זמינים ליצירת מרכזי משאבים מתוקשבים באינטרנט ( עמי סלנט) .

איגנציה דה וואארד, מנהלת הוראה מקוונת וחוקרת במכון לרפואה טרופית באנטוורפן, כתבה בבלוג שלה על שיקולי בחירתה בתוכנת ZOTERO כבסיס נתונים ביבליוגרפי לסיוע בטיפול בפריטים הביבליוגרפיים המרובים להם היא נדרשת במהלך מחקריה.ZOTERO הינו בסיס נתונים ביבליוגרפי על בסיס מקור פתוח המפותח על ידי ה Roy Rosenzweig Center for History & New Media של אוניברסיטת George Mason מאז 2007.

מנדליי היא מערכת מידע חדשנית למדי ויעילה לניהול רפרנס אקדמי הנחשבת כאחת היעילות והמקיפות ביותר בעולם האקדמי. ניתן לארגן ולמיין את כל פריטי הביבליוגרפיה של החוקר או המומחה. ניתן לקבל מושג ברשת מאגרי החוקרים שהקימה Mendeley, לגבי מיהם החוקרים הנקראים ביותר וכתבי העת הנקראים ביותר בתחום המחקר שלך כמשתמש רשום . Mendeley היא גם תוכנה אקדמית שמארגנת את קבצי המחקר במחשב .היא מרכזת את פרטי המידע מקבצי הPDF במחשב המשתמש ומאפשרת בכך חיפוש קל ונוח בקבצי הPDF ואת היכולת לייצר רשימה דיגיטאלית של מקורות .