מניסיוננו בעבודה המידענית ובניהול תכנים ובמחקר ריכזנו כאן בסקירה הנוכחית מידע מועיל על כמה תוספים בדפדפן כרום (Chrome) שיכולים להקל על העבודה השוטפת והיעילות (עמי סלנט).

בחודשים האחרונים נעלמה תבנית החיפוש המתקדם של גוגל שהייתה מוצבת בפינה השמאלית של כרום (גלגל השיניים). אנשי גוגל מסבירים את ההחלטה להסיר את התבנית לחיפוש מתקדם בכך שרק 1 אחוז מן המשתמשים בעולם עשו בה שימוש. אבל התבנית עדיין קיימת מאחורי הקלעים בגוגל והיעילות שלה למידענים ומנהלי תוכן לא תסולא בפז (עמי סלנט).

השיפורים האחרונים ביישום המקוון של דייגו (Diigo) לאצירת תכנים וניהול תכנים הופך אותו לכלי מקוון ידידותי מאד המעניק חוויית משתמש משופרת. דייגו הוא כיום אחד הכלים המתוקשבים היעילים ביותר לאיסוף תכנים ולארגונם במתכונת של מאגר מקוון של פריטי מידע. בגרסה של דייגו 6.0 ניתן לארגן עץ-נושאים (knowledge trees). בגרסת דייגו 6.0 ניתן לקטלג רשומה של פריט מידע בצורה הרבה יותר ידידותית וקלה, עם אפשרות שיוך לעץ-נושא נבחר או למאגר ידע קבוצתי. מילות-המפתח (נושאי המיתאר של הפריט) מופיעים בבירור בראש כל רשומה וגם כרשימה בצד ימין. ניתן בקלות להוסיף תקציר לכל רשומה מקוונת. המשמעות היא שניתן להוסיף רובד פרשני (ביאורים) על טקסט דיגיטלי (עמי סלנט).

ביוטיוב יש עליה של 248% בצפיות בוידאו משנת 2014. בכל שעה נתונה עולים ביוטיוב מאות שעות של סרטי וידאו, ולכן סביר להניח כי אתם מחמיצים הרבה תכנים מעולים מבוססי וידאו. ההיקף של מאגרי הווידאו בערוצי יוטיוב הוא רב ועצום, והוא בלתי נתפס מבחינת סדרי גודל. ההערכה כיום היא כי בשרתי יוטיוב מאוחסנים עשרות רבות של אקסבייטים. כל אקסבייט שווה מיליארד ג'יגבייט. יוטיוב מאפשרת להיות מנויים על נושאים כדי לגלות תוכן חדש, אבל החדשנות שלהם בתקופה האחרונה באה לידי ביטוי באלגוריתם ממוחשב היוצר בעצמו ערוצי יוטיוב לפי נושאים. בערוצי תוכן אלו ניתן למצוא סרטי וידאו שמויינו על ידי האלגוריתם על פי ניתוח הנושאים בכל וידאו ושיוך הסרטים לערוץ תוכן נושאי (עמי סלנט).

שחקנים בכלכלה הדיגיטלית מסתמכים באופן הולך וגובר על איסוף או העברת נתונים אישיים בקנה מידה גדול. הואיל ונתונים דיגיטליים עשויים להתמיד ולהיות ללא גבול, על חוקרי למידה מקוונת לייעץ לאנשים לעשות שימוש קונסטרוקטיבי בנתונים מקוונים ולחשוף את הנתונים בזהירות. אולם, מעט מחקרים הראו שסוגיות ההגנה על נתונים מהוות דאגות ייחודיות בפרקטיקות של למידה מקוונת. בהסתמך על סקירת ספרות שיטתית, מאמר זה בוחן סוגיות של הגנה על נתונים אישיים הקשורות לעיצוב הוראה וללמידה מקוונת. המחברים מעוניינים להבין את הסוגיות הקשורות להגנה על נתונים מקוונים שמנחים או מעצבי הוראה נתקלים בהן מאשר לשוב ולומר שמשתמשים חייבים להיות מודעים למאפיינים האינפורמטיביים והמתמידים של נתונים מקוונים (Chou, Hui-Lien; Chen, Chao-Hsiu, 2016).

בסקירה השימושית של עמי סלנט ניתן ללמוד כיצד ליצור מסמך גוגל דרייב במהירות, ליצור תוכן עניינים מהיר בגוגל דרייב, לשלוח פקס בגוגל דרייב, לערוך קבצי אופיס בגוגל דרייב, לערוך קבצי גוגל דרייב באופיס ועוד… (עמי סלנט).

כאשר מדברים על מאגרי מידע מועילים בתחום ניהול התוכן או המידענות, צריך למנות בראש הרשימה את ספריית התוספים של וורדפרס. לוורדפרס ארכיטקטורת תוספים (WordPress plugins) עשירה המאפשרת למשתמשים ולמפתחים להרחיב את היכולות שלה מעבר ליכולות הבסיסיות. כך לדוגמא, אפשר למצוא תוספים המשפרים את יכולות החיפוש באתר הוורדפרס שלכם (הוספת יכולת של חיפוש מתקדם) או תוסף המסוגל להעשיר את האתר שלכם ביכולות של רשת חברתית (עמי סלנט).

יותר משנתיים אחרי שגוגל הכריזו על היישום לניהול מידע Google Keep הוא הולך ומשתפר מחודש לחודש. Google Keep הופך להיות מסד רשימות מבוסס ענן, שנועד לאפשר למשתמשים לרשום הערות, תזכורות ומחשבות בצורה זמינה ונוחה, בדומה לשירות אחר – Evernote – שהאפליקציה שלו נחשבת לבולטת בתחום. ב-Keep ניתן לא רק לרשום הערות, אלא גם לבנות רשימת "צ'ק ליסט", לכלול תמונות, לבצע מעקב על משימות ולהקליט הודעות קוליות. כל המידע נשמר ב-Google Drive, שירות הענן של גוגל, ומסונכרן לכל המכשירים הניידים של המשתמש (עמי סלנט).

זחלני חיפוש הם תוכנות מחשב אשר סורקות באופן תדיר את רשת האינטרנט, ונותנות תמונת מצב עדכנית של אתרים בעיקר עבור מנועי חיפוש, אך לא רק. לזחלנים יש שמות רבים: רובוט חיפוש, בוט (bot), עכבישים, זחלני רשת (crawlers) ועוד. זחלן החיפוש של גוגל נקרא Googlebot. הזחלנים, במיוחד אלו של גוגל מעדיפים אתרי תוכן שיש בהם מבנה שיטתי המבוסס על קטגוריות תוכן, תגיות נושא (tagging & keywords) ומפות XML. אתר תוכן שדואג לתייג כל פריט מידע בקטגורייה ברורה, ברשימת תגיות/מילות מפתח יקבל עדיפות בביקורים השוטפים ובמקרים רבים גם בהצגת התוצאות הרלבנטיות בחיפוש עצמו (עמי סלנט).

Listly – שיתוף רשימות ברשת. מתאים ליצירת רשימת ספרי מצעד הספרים, רשימת פריטים אהובים וכד' (אפרת מעטוף).

המדד החשוב של פייסבוק כבר אינו מספר הלייקים המצטבר אלא מדד המחויבות/מעורבות, הידוע באנגלית בשם Engagement. המדד הזה נקרא Engagement Rate או בעברית "אנשים מעורבים" והוא כולל – בנוסף לשיתופים, תגובות ולייקים – גם את הגולשים שלחצו על הפוסט שלכם בצורה כלשהי, למשל גולשים שלחצו על קישור שפרסמתם, גולשים שלחצו על "הצג עוד תגובות" בתיבת התגובות לפוסט, וכולי (עמי סלנט).

חיפוש מידע הפך בעשור האחרון לפשוט הרבה יותר מאשר במילניום הקודם, בעיקר בזכות מנוע החיפוש של גוגל. אתם יכולים לבחור כל נושא שתרצו, ובמספר הקלקלות לקבל הרים של מידע רלוונטי. אולם, עדיין יש בעיה אחת מרכזית שפוגמת ביעילותו של מנוע החיפוש של גוגל והיא העדר האפשרות לחזור לעמוד/כתבה/סרטון שראינו בעבר בכל רגע שנבחר. חברה ישראלית בשם "42" (רפרנס מהספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה") פיתחה תוסף לדפדפן (זמין לכרום ולפיירפוקס) שאמור לפתור בדיוק את הבעיה הזו. התוסף שנקרא Kifi יוצר עבורכם ארכיון מסודר ונוח לשימוש של כל דף שבו ביקרתם ואתם מעוניינים לשמור לשימוש עתידי. כל הדפים השונים יופיעו לכם תחת תגיות שונות שיעזרו לכם להגיע בקלות לדף אותו אתם מחפשים (עמי סלנט).

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע הדיגיטליות המתפתחות לצורך שימור תכנים מדעיים ולקידום המחקר וההוראה. סקר הסגל האקדמי נערך על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 מדי 3 שנים. מטרתו של פרויקט זה לספק תמונה תקופתית על הניסיון המעשי והתפיסות של אנשי הסגל שקשורות לתקשורת המדעית ולשימוש במידע ולעמוד על שינויים והתפתחויות בתחום. חשיבותו של הסקר רבה מאחר ולאופן השימוש של אנשי הסגל במידע והשקפתם לגבי התקשורת המדעית יש השלכות גם על הספריות, ההוצאה לאור המדעית, גופי מימון, האסטרטגיה הארגונית באוניברסיטאות והאקדמיה בכלל (יפה אהרוני).

בימים האחרונים (3 בפברואר 2016) התפרסמה סקירה שיטתית וחשובה העורכת השוואה בין שני יישומי ניהול המידע האישיים, OneNote מול Evernote. בנוסף לתקציר הבהיר של הסקירה, ניתן למצוא כמה וכמה חומרי רקע וחומרי הדרכה חינוכיים על שני כלי מידע מועילים אלו (עמי סלנט).

עמי סלנט מביא לידיעתנו אינדקס שימושי ביותר של כלים למציאת תכנים רבי-ערך: "כלי גילוי מתוקשבים הידועים כיום בשם Content Discovery Tools נועדו לסייע לנו לאסוף מידע במרחבי האינטרנט העצומים ולעתים גם לגלות מידע בצורה שיטתית ותבניתית עוד לפני שמנועי החיפוש מצליחים לאנדקס את האתרים. רובין גוד [Robin Good], אחד המומחים המובילים בעולם לאוצרות תוכן, השלים בימים אלו את האינדקס המקצועי לכלים מתוקשבים לגילוי ואיתור תכנים. מדובר בספקטרום נרחב של כלי גילוי, החל מכלי RSS וכלה בכלים מתוקשבים לגילוי ואיתור סרטי וידאו חדשים. ברשימה ניתן למצוא גם חברות סטראט-אפ שעובדות על כלי גילוי שונים" (עמי סלנט).

הסוגיה העיקרית שבה עוסק מאמר זה היא כיצד לשפר את מצב הלמידה של למידה מכוונת עצמית בחיפוש ובארגון משאבים מהרשת. במאמר זה, המחברים מציעים ראשית מודל של מפה רב-שכבתית הממחיש התנהגויות למידה בסיסיות בעת שימוש ברשת לצורך איתור וארגון משאבי הלמידה. המודל מספק ללומדים את המבנים של המשאבים שנמצאו, הכלים לניהול הסמנטי שלהם, וגם שיטה פשוטה לשתף את המשאבים דרך ייצוג המפה. פותחה גם מערכת אשר מבוססת על המודל המוצע המאפשרת ללומדים אינדיבידואלים לאתר בקלות משאבי למידה מתאימים מהרשת על ידי התייחסות למפות משאבים וגם לארגן אותן כמפות נושא אישיות (Li, Hangyu; Hasegawa, Shinobu; Kashihara, Akihiro, 2015).

עמי סלנט מדווח בבלוג המועיל שלו על הכלי המתוקשב GIMME BAR. מדובר בכלי המאפשר לצבור בקלות פריטי מידע ויזואליים לתוך לוח השראה או לוח אוספים שאתם יוצרים. השמירה היא בענן באינטרנט ולא אצלכם במחשב. הוא פועל בדומה ל-Pinterest אבל בשליטה מלאה שלכם. עשוי להתאים בעיקר למורים המעוניינים ליצור לעצמם אוסף מצטבר בענן וגם ככלי עזר שניתן להפעיל באמצעותו תלמידים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, במשימות של ניהול מידע ומידענות (עמי סלנט).

עמי סלנט עוקב בהתמדה אחר יתרונות מערכת ניהול ותיוג פריטי המידע Google Keep. ראו לדוגמה: כלים מתוקשבים לניהול מידע אישי: Google keep אחרי שנה; חידושים ביישום לניהול המידע: Google Keep. עתה ,בספטמבר 2015, יצאה גרסה מס' 32 של היישום המועיל הזה והיא כוללת התאמה מלאה למכשירי אנדרואיד לסוגיהם (עמי סלנט).

מערכת ניהול תוכן, באנגלית Content Management System (בקיצור CMS), היא יישום מחשב אשר מיועד לניהול, עריכה ופרסום תכנים באתר אינטרנט. המערכת מאפשרת בדרך כלל הרשאות למספר משתמשים. המערכת הזו מאפשרת לנהל, להזין ואף לעצב (בסוגים מסוימים של תוכנות) אתרי אינטרנט. כך, ניתן להשיג אתר דינאמי ומתעדכן מבלי להידרש לתהליכים ארוכים ומסובכים, הכוללים גם פעולות תכנות שונות (עמי סלנט).

מסכי ה-Dashboard (מסכי בקרה או לוח מחוונים) הם החלק החשוב ביותר של כל ממשק, לב ליבה של התנהלות ניהול התוכן. מדובר למעשה על לוח בקרה שהוא אוסף של הפעולות העיקריות בניהול, כדי שבמבט אחד נוכל לראות את כל אפשרויות הפעולה מבחינת ניהול פריטי התוכן. תצוגה של אפשרויות הביצוע החשובות ביותר למשתמש, בפורמט נגיש, שמיש וידידותי (עמי סלנט).