מחקר זה בוחן כיצד מוטיבציה והקשרים סביבתיים משפיעים על מעורבותם של תלמידים בלמידת מקצועות המתמטיקה ומדעים. הוא מתמקד בבחינת הבדלים בין בנים ובנות ובהבדלים בין דפוסים המיוחסים למגדר. מיושמות בו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות והוא בוצע על תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

בעקבות מהפכת חקר-המוח, עולם חדש נפתח בפנינו בשלושת העשורים האחרונים, ובעיקר בעשור האחרון. הידע החדש הנוגע לתהליכי למידה, זיכרון, הוראה, חשיבה ואינטליגנציה מעורר את הצורך בשילוב בינתחומי של תחום החינוך ושל תחום חקר-המוח בשיח, פיתוח והתמחות. נשאלת השאלה, האם לידע מחקרי חדש זה, ממעבדות המחקר על המוח, יכולה להיות השפעה מעשית על ההוראה בכיתה?

מאמר זה דן בתופעה של חרדה ממתמטיקה ומציג גורמים שונים, הקשורים אליה, לרבות תורשה או מזג; היבטים סביבתיים כמו גודל המשפחה, רקע סוציו-אקונומי, השכלת הורים, שיטות הורות, השפעות מגדריות; והתנסויות בעבר, לדוגמה כישלונות והצלחות במערכת החינוך ומשברים סביבתיים. כן נדונה ייצוגה של תופעה זו בקרב מתכשרים להוראה. הגישה התיאורטית שנבחרה במאמר להבנת התופעה היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לחרדה, אשר מתמקדת בהשפעתן של התנסויות מוקדמות ולמידה על תהליכי חשיבה, קשב ופרשנות ועל תגובות גופניות, רגשות והתנהגות. כך, המאמר מתאר את התהליכים הקוגניטיביים-רגשיים, המתעוררים בעקבות תופעת החרדה מהמתמטיקה ומציע מספר דרכים לשיפור תפקוד המתכשרים להוראה העשויות להתאים גם למתכשרים להוראת מתמטיקה בהקשר זה.

מחקר זה בדק עד כמה בחינה-עצמית מסייעת לתלמידים לשפר את הידע ואת ההישגים שלהם במתמטיקה. בבחינה-עצמית הכוונה לתלמידים שבוחנים בעצמם את פתרונותיהם לתרגילים: התלמידים נדרשים לזהות היכן הם טעו, להסביר את טבען של טעויותיהן ולתת לעצמם ציונים, בעזרת טבלה שמדגימה את דרך הפתרון של כל בעיה, שלב אחרי שלב.

ד"ר רוברט לי מור (Robert Lee Moore) היה ללא ספק אחד מהמורים הטובים ביותר למתמטיקה אי פעם. הוא פיתח שיטת הוראה ייחודית שתוכננה ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב כמו מתמטיקאים. השיטה שלו לא תוכננה להעביר ידע מתמטי מסוים, אלא ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב. כיום, שונתה שיטתו והיא מתמקדת בשימוש במעורבות הסטודנט לקראת המטרה של העברת ידע מתמטי במקום המטרה של ד"ר מור ללמד את הסטודנטים לחשוב (Jones, Stephen L. , 2017).

מיומנויות יסודיות בחשבון חיוניות לתפקוד בחיי היומיום, ומספקות את הבסיס ללימודים מתקדמים יותר במתמטיקה ולהצלחה בעולם העבודה. מחקר זה נועד לאתר את הגורמים הנומריים הקריטיים ביותר לפיתוח של מיומנויות מתמטיות אצל ילדים בגילאי חמש עד שמונה. נמצא כי על גננות ומורים להתמקד בארבע מיומנויות מרכזיות: מובן סמלי ובלתי סמלי של מספרים, הבנה של יחסים מתמטיים, כישורי ספירה ומנייה ומיומנויות בסיסיות באריתמטיקה.

המטרה של מחקר זה הייתה לחקור הכשרת מורים בגישת הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה (STEAM) ולבחון את התנאים המוצלחים ליישומה. מחקר זה צפה בשני בתי ספר מובילים שהשתתפו באופן פעיל בהוראת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה החל מן השלב הראשוני של ההוראה בגישה זו בקוריאה (Hunkoog Jho; Oksu Hong; Jinwoong Song., 2016).

המאמר מציג את התפיסה הרווחת של דואליות הרואה את החינוך כמובחן מן ההוראה, ושלפיה המתמטיקה מצויה באופן מובהק בצד ההוראה, והוא מערער אותה בתארו את ההיבטים החינוכיים של הוראת המתמטיקה: טיפוח דרכי חשיבה, אהבת היופי והתמודדות עם השאלה מהו האדם (רון אהרוני).

תלמידים עשויים להצטיין בחישוב, אך יכולתם ליישם את מיומנויותיהם תפגע אם הם לא יבינו את אוצר המלים המתמטי שבו משתמשים בהוראות ובתיאור הבעיות. פרויקט מחקר פעולה זה בחן שתי שיטות לחיזוק היכולת של התלמידים לתקשר באופן מתמטי (Bruun, Faye; Diaz, Joan M; Dykes, Valerie J. , 2015).