משימות עבודה בכיתה
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • לינק

    לא סוד הוא שאני עסוק בפיתוח ומחקר מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) מזה עשרות שנים. מודל לב"ה הוא מודל פדגוגי של למידה מבוססת פרויקטים (PBL), המושתת על עקרונות של למידה קונסטרוקטיביסטית/הומניסטית כשהשאלה הראשונה שהוא מעמיד בפני המורה או מפתח סביבות הלמידה היא: למה שהתלמידים ירצו לעשות את זה. העניין, כמובן, הוא מוטיבציה פנימית. מוטיבציה פנימית, כמו שכתבתי כבר לא פעם, מושגת אם יש עניין צרוף בתוכן – מה שמקטין מאד את הסיכוי שבסביבה של תוכן מוכתב מלמעלה, כמו תוכנית לימודים כזו או אחרת, תתעורר מוטיבציה פנימית אצל מרבית התלמידים. מודע למחויבות של מערכת החינוך לתוכניות הלימודים, אין מודל זה מיועד להציע התנערות מן התכנים המוכתבים – הוא פשוט מציע ערוץ אחר של אנרגיות למידה – המשימה (חנן יניב).

  • תקציר

    מטלות לימודיות הן מאפיינים מרכזיים של פרקטיקת כיתה, אך מעט ידוע על הדרך שבה מרכיבים שונים של מטלות – כגון בחירה או תכנון מטלות לשיעור, חניכה והוצאתן לפועל עם תלמידים – מעצבים את התנאים עבור מעורבות אינטלקטואלית של תלמידים בכיתות המדעים. המחברים עשו שימוש בגישה איכותנית של חקר מקרים מרובים, וניתחו 57 שיעורי מדעים שאותם לימדו 19 מורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. הם בחנו את הפוטנציאל לעבודה אינטלקטואלית של תלמידים המובנה במטלות על פני שלבי הלימוד, ואת האופן שבו הדרישה של המטלה הנחשפת העמיקה (או נכשלה להעמיק) את מעורבותם של התלמידים במדע ( Kang, Hosun; Windschitl, Mark; Stroupe, David; Thompson, Jessica, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה דן במתן עצות לסטודנטים הכותבים חקר מקרים כמטלה בכיתה. הנושאים כוללים את החשיבות של המחקר בנושא מסוים, תכנון תיאור המקרה כדי לזהות את הנקודות העיקריות של הנושאים ודיון במקרה עם הכיתה. מוצגים מספר תרשימים המספקים שיטות הדרושות למעקב בעת כתיבת חקר מקרים (Prudhomme-Genereux, Annie, 2015).

  • לינק

    במאמר זה, המחבר מפרט רשימה של עשרה מאפיינים של למידה אותנטית שהכינו ריבס ועמיתיו (Reeves et al., 2002). רשימה זו מהווה, לדעתו של המחבר, ערכת כלים שימושית עבור כל מורה שרוצה להבטיח שהוא תומך בכיתתו בלמידה אותנטית (Steve Wheeler, 2012).

  • לינק

    נעמי פורת כותבת בבלוג שלה על הכנת משימות מתוקשבת במטרה להראות כיצד ניתן לעשות אותן אחרת. היא מניחה כי מורים רבים בונים משימות מתוקשבות לרוב ובכל אתר לימודי ניתן למצוא אוסף אדיר של משימות מתוקשבות, ולא כאן החידוש…במאמרון שלה היא מתייחסת לאופן העבודה עם המשימה המתוקשבת, ועושה זאת דרך דוגמא מעניינת מהשטח. אחד המקצועות הנלמדים בכיתות י' (תלמידים לקוי למידה) אצלה בבית הספר הינו 'תולדות ארץ ישראל' והנושא המרכזי הינו 'ירושלים לאורך התקופות' ( נעמי פורת) .

  • לינק

    בבית הספר "הלל" ברמת גן מופעלת, על ידי מספר מורות, תוכנית שתכליתה לאפשר למורה דרך נוספת משמעותית להכרות והתייחסות עם עולמו הרגשי של התלמיד בכתה. תכנית זו מופעלת אצל חלק מהמורות, חלקה או כולה, והיא נבנתה דרך ניסיון, אינטואיציה ולמידה לאורך השנים.יתרונה הוא בעובדה שהיא אינה מצריכה כמעט פינוי של משאבים מיוחדים וניתנת להפעלה בהיקף ובאופן המותאם לצרכים המיוחדים של כל כיתה וכל מורה בהתאם.התוכנית כוללת מתן משימות עבודה בעלות מאפיין משולב רגשי עם החומר הלימודי המועבר באותו זמן בכתה, במסגרת תוכנית הלימודים השוטפת.כלומר, בנוסף לדרישות הלימודיות בנושא הנלמד ו משלבים ממד רגשי בחומר המאפשר לילד לשלב לימוד חוויתי עם תחושה שהמורה קשוב לתחושותיו, ולמורה מאפשר נקודת מבט נוספת לגבי החלקים האמוציונאליים של תלמידו (דפנה רענן כהן ועפרה לבקוביץ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין