באירופה יש עניין הולך וגובר בהערכת היכולות של מורים לעתיד החוצות את תכנית הלימודים, במיוחד לאור הצלחת הרפורמות בהכשרת מורים בשווייץ. באוניברסיטת ציריך להכשרת מורים, הסטודנטים לעתיד שלא היו בעלי ההכשרות הפורמליות נדרשים לעבור מספר בדיקות ומבחן, הידוע כ"מרכז הערכה" ('assessment centre'). המטרה של מרכז ההערכה היא להתאים בין היכולות והאינטרסים של הסטודנטים לדרישות האוניברסיטה. מחקר אורך מעריך כעת את תוקף הניבוי של מודל הבחירה של היכולות השוכן בבסיס מרכז ההערכה. מחקר זה מציין שהסטודנטים להוראה שקיבלו ציונים גבוהים במרכז ההערכה לא רק שהיו צפויים יותר להצליח במקצוע ההוראה לאחר שנת לימודיהם הראשונה אלא גם נתפסו על-ידי החונכים שלהם כמורים מתאימים יותר לאחר השנה הראשונה של פעילות ההוראה שלהם ( Christine Bieri, Patricia Schuler).

המטרה העיקרית של מרכזי הערכה היא לדמות באופן הקרוב ביותר למציאות את העבודה. ההנחה היא כי מועמד אשר מבצע באופן משביע רצון את מדגם המטלות המדמות את העבודה, יוכל לבצע היטב גם את העבודה עצמה. מדגם מטלות מייצג הינו הכרחי על-מנת שמרכז הערכה יהיה תקף. שלב מקדים לביצוע מרכז הערכה הוא ניתוח התפקיד באופן מעמיק, כך שמרכז ההערכה עצמו יהיה מבוסס על מימדים התנהגותיים כפי שהוגדרו בניתוח התפקיד (בבי טוריניאנסקי)