מערכת החינוך הערבית
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • תקציר

    גננות פלסטיניות בגני ילדים ערביים בישראל משתמשות לרוב בשילוב של ערבית ספרותית וערבית מדוברת בהוראה, ומשתמשות במידה מועטה במילים עבריות או זרות. הן מבטאות גישה חיובית כלפי תפקידה של השפה הערבית כשפה חשובה בישראל. הן מאמינות כי חיוני לשלוט בערבית הספרותית, אך נתקלות בקשיים כאשר הן דוברות אותה באוזני הילדים.

  • סיכום

    כוחות חברתיים וכלכליים משפיעים על ההיצע והביקוש של שדה החינוך בישראל ומביאים לכך שיש עודף של מורים במגזר הערבי ומחסור במגזר היהודי. אי לכך, כוח ההוראה בבתי ספר יהודיים מעובה במורים ערבים, על אף החסמים הלשוניים, הלאומיים והפוליטיים. על פניו, נדמה שמדובר בפתרון פרקטי וזול שבכוחו לשנות את מפת המציאות החינוכית-פוליטית בישראל ולהפוך לישים, סטנדרטי ומקובל.

  • סיכום

    מאמר זה דן בקושי של המיעוט הערבי בישראל ליישב את זהותו הלאומית עם תביעת משרד החינוך מכלל בתי הספר, ובהם הערביים, להנחיל את ערכי הציונות ולאמץ את הגדרת המדינה כדמוקרטית ויהודית. המחברים סוקרים את מעמדה הייחודי והאנומלי של מערכת החינוך הערבית, ומראים כיצד מקשה מעמד זה על הערבים בישראל לעצב ולגבש את זהותם באופן שוויוני התואם את צורכיהם. לימודי האזרחות בחברה הערבית הם דוגמה בולטת למתח שבין לימוד תולדות ארץ ישראל לבין הזהות התרבותית והלאומית של התלמיד הערבי. באווירה זו, טוענים המחברים, רווחת בקרב מורים במערכת החינוך הערבית "תרבות של שתיקה", דהיינו, הימנעות מעיסוק בנושאים פוליטיים ולאומיים במסגרת כיתתית. עם זאת, הכותבים מראים שעל אף העובדה שבתי הספר הערביים מתנהלים בתוך סבך אילוצים פורמליים ובלתי פורמליים הגורמים למנהלים ולמורים לתמרן בתוך מרחב מצומצם למדי של פעילות מותרת, יש בידיהם דרכים יצירתיות לטיפוח הזהות הלאומית הערבית-הפלסטינית. עקב סיטואציה מורכבת זו, מוצאים עצמם מחנכים בחינוך הערבי נקרעים בין דרישות המדינה לדרישות החברה הערבית, בעיקר בכל הנוגע לזהות העצמית שלהם כבני הלאום הערבי-הפלסטיני (ח'אלד עראר ופאדיה אבראהים).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור מנהיגות אתית בהקשר של המערכת החינוכית הערבית בישראל. הוא בוחן את הקשרים בין ממדים של מנהיגות אתית לבין קבלת החלטות ומאפייני רקע של המנהיגים החינוכיים. 150 מנהיגים חינוכיים מבתי ספר ערביים שונים השיבו על כלי מחקר תקף אשר כלל 40 פריטים המורכבים משישה תתי סולמות: שלושה ממדים של מנהיגות אתית (ביקורת, צדק ודאגה) ושלושה היבטים של עבודת מנהיגות (רגישות אתית, אקלים וקבלת החלטות). הממוצעים חושבו עבור כל תת סולם. נמצאו קשרים מובהקים בין ממדים של מנהיגות אתית לבין קבלת החלטות, סוג בית הספר של המנהיגים והוותק שלהם (Arar, Khalid; Haj, Ibrahim; Abramovitz, Ruth; Oplatka, Izhar, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את הנושא של בית ספר בניהול עצמי בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך הערבית בישראל, תוך השוואה בין בתי ספר מנוסים בניהול עצמי, בתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי ובתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי. הממצאים הצביעו על כך ששיפורים נתפסים בפדגוגיה, במבנה ארגוני, ובהשתתפות בקבלת החלטות ניכרו היטב בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי, יותר מאשר בשני הסוגים האחרים של בתי הספר. בניגוד לכך, שיפורים נתפסים בניהול תקציבי ניכרו יותר בבתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי. נמצא גם שמורים המלמדים בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של שביעות רצון בעוד מורים המלמדים בבתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי דיווחו על הרמות הנמוכות ביותר של שביעות רצון. הממד המשפיע ביותר של שביעות רצון היה השתתפות המורים בקבלת החלטות (Arar, Khalid; Abu-Romi, Amal, 2016).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את מימושה של הזכות ל׳חינוך מותאם׳ מבחינה תרבותית בחינוך המיועד לאוכלוסייה הערבית בישראל, ובפרט את הזכות להשפיע על תוכני הלימוד במערכת הכשרת המורים הערבים. הדיון בחינוך לאוכלוסייה הערבית מתרחב במאמר מהמערכת הפורמלית למערכת הכשרת המורים הערבים, תוך התמקדות בשיח המשפטי. הדיון בזכות להשפיע על תוכני החינוך הוא, לטענתנו, דיון עקרוני בזכות לתרבות ובמידת החופש התרבותי שקבוצת המיעוט נהנית ממנו בבחירת הזהויות שלה ובקביעת הערכים שעל פיהם היא רוצה לחיות ולחנך את הדורות הבאים (אימן אגבאריה, יוסף גבארין).

  • לינק

    במערכת החינוך יש היום רצון לקדם את איכות החינוך ולהכשירו להתמודדות עם האתגרים החדשים של העידן הפוסט-מודרני, גם במגזר הערבי. לכן מציבה מערכת החינוך בפני המורים דרישות חדשות לשיפור פני החינוך, כגון יצירת דרכי הערכה שיבחנו מיומנויות חשיבה גבוהות והצבת מטרות למידה שיהלמו גישות הוראה חדשות וקונסטרוקטיביות במהותן (המזכירות הפדגוגית, 2009). מטרת המחקר הנוכחי לבדוק את יישום הערכת ההישגים על פי דיווח המורים במערכת החינוך הערבית ואת הגורמים המשפיעים על צורות ההערכה המיושמות בכיתה, ולהסבירם (מרסל עמאשה).

  • סיכום

    המאמר עוסק במשמעות שמעניקות סטודנטיות בדואיות להוראה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדו-שיח המתקיים ביניהן לבין הקהילה שהן חיות בה ואשר בה התחנכו. המחברת מציעה את סיפוריהן של המתכשרות להוראה כבסיס לניתוח המעמד המשתנה של האישה הבדואית וקהילתה. לטענת המחברת הנשים מאמצות שיח המסגל את החינוך ואת ההוראה אל מהלך חייהן. הן מעניקות משמעות לפנייתן להוראה בצל סיפורה של החברה הבדואית, הנמצאת בתהליכי שינוי עמוקים. (ענת פסטה-שוברט)

  • תקציר

    המחקר בא לבדוק את שפת החשיבה של מורי מורים במכללות להכשרת מורים במערכת החינוך הערבית בישראל. המחקר שואל האם שפת מורי המורים עשירה בשפת החשיבה? האם קיימת שונות בין המורים לפי מקצוע ההוראה? בין הממצאים: שפת החשיבה של מורי המורים שנבדקו אינה עשירה, לפעמים היא מעורפלת וכללית; שפת החשיבה של מורי המורים למתמטיקה עשירה יותר מאשר זו של המורים לערבית ולאנגלית. (אבו-חסיין, ג')

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין