מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

המורים במדינת ישראל נוטים לראות בפעילות ההורים "התערבות", במקום "מעורבות", מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האם נכון לומר בנשימה אחת "מעורבות" ו"התערבות"? האם המורים מבינים מהי מעורבות וכיצד יש להיערך לקראתה?

מחקר זה בוחן את רמת המעורבות של האימהות לגבי החינוך של ילדיהן, וההשפעה של מעורבותן על ההנעה של הילדים ועל ההישגים הלימודיים שלהם.רוב ההנעה האוטונומית (המזוהה, הפנימית) לגבי מעורבות קושרה באופן חיובי לרמת המעורבות של האימהות ולהשפעה החיובית של המעורבות שלהן. מעורבות מזוהה, כמו גם רמה הורית של מעורבות, הייתה קשורה ליכולת הנתפסת האקדמית של הילדים, לערך העצמי שלהם, ולציוניהם בקריאה(Grolnick, Wendy S. , 2015).

ימי הורים הם זמן מצוין עבור המבוגרים שבחיי הילדים להתעדכן בנוגע למסע החינוכי של התלמיד בבית הספר ובבית.יום הורים מוצלח, אומרים מומחים, צריך לכסות שלושה נושאים מרכזיים: הילד, הכיתה והעתיד (Elissa Nadworny).

עניינו של ספר זה הוא מערך הקשרים בין שותפיה השונים של מערכת החינוך – ההורים, התלמידים, המורים והקהילה – נושא המעסיק רבות הן את ההורים והן את אנשי החינוך. בספר מידע רב ומגוון על היחסים בין השותפים הללו, המזמנים שותפויות מעשירות אך גם מתחים וסכסוכים, כמו גם על הדרכים שבהן ההורים מממשים הלכה למעשה את זכותם לחינוך ילדיהם (בלהה נוי).

סוגיית שיעורי הבית ושלכותיהם על יחסי הורים-תלמידים ממשיכה להעסיק את התקשורת האמריקאית. לאחרונה פורסם בעיתון "ניו יורק טיימס" מאמר של ג'ודית ניומן , אימא של תלמיד בביה"ס אמריקאי, המעידה על חוסר התוחלת של מעורבות ההורים בהכנת שיעור הבית. המעורבות הזו יוצרת קונפליקטים ומתיחויות בין הורים לתלמידים ולא בהכרח תורמת להתקדמות של התלמיד בלימודים . הסיוע של ההורים בהכנת שיעור בית מנותק מדרכי החשיבה של המורים ובתי הספר ואינו מביא בהכרח לשיפור הישגים , גם כאשר ההורים הם אקדמאיים ברמה הגבוהה ביותר או פרופסורים לרפואה. עדיף, על כן , לתת לתלמידים להתמודד בעצמם עם משימות שיעורי הבית , אולי כך תשתפר המוטיבציה שלהם להכנת העבודות והמשימות ( Judith Newman ).

שני חוקרים אמריקאים שבחנו איך משפיעה מעורבות ההורים על הישגיהם הלימודיים של ילדיהם חזרו עם מסקנה מעודדת: תנו לילדים להסתדר לבד, אתם לא עוזרים להם בכל מקרה. עזרה בשיעורי הבית היא אחד מסוגי ההתנהגות שנמצאו כלא יעילים במיוחד ( נעמי דרום) .

הם נכנסים לכיתה באמצע שיעורים, מתקשרים למורים בשעות הערב ומאיימים עליהם, נכנסים לחדר המנהל בצעקות, שולחים אי־מיילים ללשכת שר החינוך, ולעולם אינם מודים בטעויות של ילדיהם • יותר ויותר הורים בישראל חוצים את הגבול שבין מעורבות מבורכת להתערבות בוטה ( יניב משיח) .

תובנות של פרופסור חנן יניב על הקונפליקט הסמוי בין המורים והורים כפי שבא לידי ביטוי בביה"ס ני"לי . "מצבים בהם ההורים יוצאים "להגנתו" של הילד הם מובנים, אבל המקרה של בית ספר ניל"י מדגיש כמה צריך להיות מנגנון שמנהלי בתי הספר צריכים להיות מוכנים אליו. מנגנון כזה יגן על המורה במצבים של מתקפת הורים"( חנן יניב) .

קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

מאמר זה סוקר את הספרות הקיימת לגבי תוצאות המאמצים להכשיר מורים שמסוגלים לשתף בהצלחה מגוון רחב של משפחות וקהילות. המחקרים מציעים תובנות לגבי הגישות הפדגוגיות המגבירות את הביטחון ואת המודעות העצמית של המורים, משפרות את הידע של המחנכים לגבי משפחות מגוונות, ומגבירות את היכולת של המורים להשתמש בידע לגבי המשפחות והקהילות כדי לשפר את ההוראה (Evans, Michael P., 2013).

מעורבות הורים משחקת תפקיד חיוני בהישגיות התלמיד וברווחתו, אבל לא כל המשפחות מסוגלות להשתתף בחינוך של ילדיהן. מאמר זה מתמקד באסטרטגיות איך להגיע ולתמוך בהורים המתמודדים עם אתגרים, כגון: גיוון תרבותי ועוני, ולשתפם בחינוך של ילדיהם. במאמר נבחנו חמישה פרויקטים מחוזיים למעורבות הורים (Hands, Catherine, 2013).

בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .

במאמר זה נבחנה מעורבות הורים בבית הספר לפי "תיאוריית ההתנהגות המתוכננת" (Bracke, Deborah and Corts, Daniel, 2012).

מאמר זה בוחן שלוש שנים של אינטראקציות מקוונות בין תלמיד-מורה והורה-מורה בשבעה בתי ספר תיכוניים ישראליים במהלך היישום של מערכת בית ספרית הנקראת "משוב" (Blau, Ina; Hameiri, Mira, 2012).

המאמר מציע תובנות ממחקרים לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בפיתוח האוריינות ובהצלחה של ילדיהם בבית הספר (Elish-Piper, Laurie, Almburg, Anne T., Di Domenico, Paula, Henry, Michael P., Morley, Samantha, Sokolinski, Susan, 2012).

בניית קשרי-גומלין בין ביה"ס להורים יכולה להתבצע בעזרת מספר מנגנונים. במאמרנו נתמקד באחד מהם שלהערכתנו, פחות רווח בזירת ביה"ס, ויש מקום ליישמו דווקא בזירת ביה"ס שהיא נגישה ורלוונטית לא רק למורים, אלא גם להורים. המנגנון המוצע הוא למידה משותפת של מורים והורים בנושאים מרכזיים המעסיקים אותם – הן כמורים והן כהורים. המודל המסורתי ההיררכי של המורה המומחה וההורה הנזקק – צריך לפנות את מקומו לדיאלוג בין שווים, מתוך אמון וכבוד הדדיים ( אבי צפרוני) .