מעורבות בלמידה
מיון:
נמצאו 61 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    אף על פי שהמחקר בעבר חיפש לזהות את הגורמים למעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים, שתי שאלות נותרו ללא מענה ביחס לקורסים המקוונים הפתוחים וההמוניים (MOOCs): האם הגורמים היכולים להשפיע על מעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים חלים גם על קורסים מקוונים שהם פתוחים והמוניים? אילו גורמים מחשיבים סטודנטים כחשובים במונחים של היכולת הנתפסת שלהם לקידום התנסות למידה מקוונת משביעת רצון או המערבת אותם? כדי להתייחס לשאלות אלו בדיוק, מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שלושה קורסי MOOC מוערכים ביותר בדיסציפלינות של שפות תכנות, ספרות, אמנות ועיצוב (Khe Foon Hew, 2016).

  • לינק

    דיוויד פרקינס דיבר על שלושה עקרונות יסוד ב"עולם הלמידה" של תלמידים בכיתה: 1. חיבור – כלומר, לשאול עם מה הלמידה של המורה מתחברת אליו? 2. הארכה – איך המורה מצליח להרחיב את החשיבה שלהם? 3. איתגור – איך המורה מצליח לאתגר את הקונספציות השגויות שלהם (או את הידע המוקדם)? (דניאל גלילי).

  • לינק

    עמי סלנט מפרסם סקירה מקיפה הכוללת מבחר מקורות מידע העוסקים במעורבות בלמידה. אחד המקורות המצוינים בהקשר זה הוא ספר חינמי המקבץ פרקטיקות ועצות עבור למידה מתוקשבת: "בימים האחרונים (ינואר 2016) יצא לאור ספר אלקטרוני חדש ומעניין בשם Engagement That Works: Tips from Learning Solutions Thought Leaders, המציג גישות של מומחים ללמידה ולמידה מתוקשבת לגבי יצירת מעורבות גבוהה בלמידה. הספר האלקטרוני מציג ומרכז את דברי המומחים שייקחו חלק בכינוס הבינלאומי Learnings Solutions 2016 Conference שייערך בחודש מרץ 2016 באורלנדו פלורידה, ארה"ב (עמי סלנט).

  • תקציר

    מאמר זה מבוסס על יוזמה פדגוגית של מחקר פעולה שחוקרת מה מהווה את "הפדגוגיה החיה" של הכיתה מהפרספקטיבה של התלמידים.במאמר נעשה שימוש בראיונות קבוצתיים ובצילום כדי לאפשר לתלמידים להביע את הפרספקטיבות שלהם. התוצאות מראות שהתלמידים ראו את הסיטואציות כמשמעותיות כאשר הם היו מסוגלים לעבוד, לפתור בעיות וליצור פריטים ביחד (Niemi, Reetta; Kumpulainen, Kristiina; Lipponen, Lasse; Hilppo, Jaakko, 2015).

  • לינק

    אפרת מעטוף מפרסמת בבלוג שלה סקירה אודות Zeetings: "כלי המאפשר להוסיף תוכן אינטראקטיבי לקבצי PPT ,PDF או תמונות, באמצעות הוספת סרטוני יוטיוב, קישור לאתרים, הטמעת תכנים והוספת סקרים. את הקבצים ניתן להעלות מהמחשב האישי או משרותי הענן השונים. הצופים יכולים להגיב במהלך או אחרי ההרצאה, באמצעות השתתפות בסקרים, כתיבה בצ'ט ועוד. הכלי מאפשר ליוצר התוכן לקבל מידע על מידת המעורבות של צופיו – כמה השתתפו בסקר, כמה הגיבו, כמה לחצו אהבתי, כמה זמן צפו במצגת ועוד" (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    המאמר משתף בהתנסות ביישום של יוזמת "מרכז ללמידה מותאמת אישית" המטביעה את דגם ה-Bring Your Own Device) BYOD) על מעורבות רפלקטיבית של לומדים בכיתות הפוכות במוסד להשכלה גבוהה. לשם כך פותחה מסגרת של מעורבות רפלקטיבית, המורכבת משלושה מימדים: מעורבות רפלקטיבית אינטלקטואלית, אישית וחברתית. ניתוח הנתונים האיכותניים והכמותיים מספק ראיות להשגת מעורבות רפלקטיבית בידי הלומדים בשלושת המימדים. היוזמה המתוכננת אפשרה ללומדים להשיג תוספת ידע משמעותית להגברת הבנתם את הלמידה המקוונת Kong, Siu Cheung; Song, Yanjie, 2015).

  • לינק

    בפרוס שנת הלימודים החדשה מציע יורם אורעד 15 עצות מועילות ויקרות ערך לקהילת המורים והגננות. "כמי שהיה בעברו מורה במסגרות שונות במשך למעלה משלושים שנה – במיוחד בחטיבות ביניים ובתיכון, אני רוצה להעז להציע כמה עצות שנבעו בעיקר מנסיוני כמורה אבל גם מספרות חינוכית מוכחת – מחקרית ואחרת, ששכנעה אותי. כמובן שאין לתפוס את העצות האלה ככללי ברזל. ממש לא. אני מציע שכל מורה יבחן אותן ויבדוק האם הן באמת טובות, האם הן באמת מועילות, האם הן מתאימות לו, האם הן רלוונטיות לעבודתו" (יורם אורעד).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מספרים את הסיפור של חקירה, תכנון, יישום ולמידה של גילום של פרקטיקות הערכה לא-מסורתיות בקורס לשיטות מחקר לחינוך יסודי באוניברסיטה. המחברים ארגנו מחקר זה תוך שימוש במטאפורה של תכנייה (Playbill), החל בפרולוג, בהמשך שלוש מערכות והפסקה, ומסכמים באפילוג. מטרתם הייתה להתאים טוב יותר את פרקטיקות ההערכה שלהם לאמונות ולערכים שלהם לגבי הוראה ולמידה (Cydis, Susan; Galantino, Mary Lou; Hood, Cara; Padded, Mary; Richard, Marc, 2015).

  • לינק

    במחקר זה, השתמשו המחברים במחקר אורך כדי למדוד את מעורבות הסטודנט בקורס משולב של טכנולוגיה חינוכית, תוך איסוף נתונים הן מדיווח עצמי והן מתצפיות. המחברים חקרו כיצד המעורבות השתנתה על פני הזמן, הן ברמת הקורס והן בין הסטודנטים, כדי לזהות דפוסים והשפעות של מעורבות הסטודנט בקורס משולב. המחברים מצאו כי בהירות ההוראה והרלבנטיות של הפעילויות השפיעו על שביעות הרצון של הסטודנט יותר מאשר אמצעי ההוראה. דפוסי המעורבות של הסטודנט אשר נצפו ברישומי היומן חשפו כי חקירה של כלי למידה וצפייה מראש במטלות ובפעילויות הלמידה הקרובות עשויים להוות אינדיקטורים שימושיים להתנסות בלמידה מוצלחת (Curtis R Henrie, Robert Bodily, Kristine C Manwaring, Charles R Graham, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה, המחבר חוקר את הקשר בין הוראה ולמידה. בעוד שבייחוד בשפה האנגלית הקשר בין הוראה לבין למידה הפך לאינטימי עד שלעתים מסתכלים עליו כאילו הביטוי 'הוראה ולמידה' הוא מלה אחת, המחבר טוען כי חשוב לשמור על הוראה ולמידה בנפרד זו מזו, וגם מספק מספר טיעונים עבור ההצעה שייתכן שהלמידה אינה האפשרות היחידה שההוראה צריכה לכוון אליה. המחבר חוקר רעיון זה באמצעות דיון בקשר שבין הוראה לבין למידה, הן מבחינה מושגית והן ברמה אקזיסטנציאליסטית. הוא דן במגבלות של שפת הלמידה כשפה חינוכית, מציין עבודה פוליטית שנעשית דרך השפה של הלמידה, ומעלה שאלות אפיסטמולוגיות ואקזיסטנציאליסטיות לגבי זהותו של הלומד, בייחוד ביחס לשאלה מה זה אומר להיות בעולם במונחים של למידה כהבנה וכהענקת משמעות (Biesta, Gert, 2015).

  • לינק

    פורומים של דיונים מקוונים ככלי הוראה הופכים ליותר ויותר פופולריים בכיתות הקולג'ים. האופן שבו הם מעוצבים (ובייחוד מידת המבנה הנכפית) עשוי להשפיע על מידת המשיכה של הפעילות עבור הסטודנטים. המחקר הנוכחי ניתח תגובות לפורומים של דיונים מובנים ובלתי מובנים כדי לקבוע כיצד כל אחד מהם משפיע על מעורבות הסטודנט (Salter, Nicholas P.; Conneely, Marissa R. , 2015).

  • סיכום

    ההזדמנויות שיש לסטודנטים לתואר ראשון להשתתף בפרויקטים אותנטיים של מחקר במעבדות מדע והנדסה באוניברסיטה נעשות נפוצות יותר.למרות השכיחות של מעורבותם במחקר, פרט למחקרי הערכה ספורים מעט מאוד ידוע על היעילות של תכניות אלה בהשגת התוצאות המצופות או הרצויות של למידת סטודנטים. מטרות הלימוד האופייניות של תכניות כאלה קשורות בשילוב של סטודנטים לתוך קהילת מעשה באמצעות למידת תוכן מדעי בתוך ההקשר, רכישת מיומנויות בתהליכים מדעיים, ותרגול של תהליכי חשיבה מדעיים. מטרתו של מחקר זה הייתה להבין את התהליך ואת המידה שבה תכניות מחקר של סטודנטים מצטיינים למדעים לתואר ראשון בשנה הראשונה השיגו את מטרותיהן המוצהרות – לשלב את המשתתפים בהן בתוך קהילת מעשה ולפתח את הזהויות המחקריות שלהם (Gardner, Grant E., Forrester, Jennifer H., Shumaker Jeffrey, Penny, Ferzli, Miriam, & Shea, Damian).

  • לינק

    זהו הזמן לזרוק את ספר החוקים הישן. הכיתה של היום דורשת מורה חדשן, השולט בטכנולוגיה ודוחה פרקטיקות שפג תוקפן, ובמיוחד את המשפט "זה תמיד נעשה בדרך זו". הכותב, שנבחר למורה השנה במדינת אילינוי, הוביל את תלמידיו להישגים מצוינים תוך קריאת תגר על שיטות הוראה קיימות. בספר הוא מפרט כיצד למקסם את האפקטיביות של המורה ע"י חשיבה מחוץ לקופסה (Josh Stumpenhorst).

  • תקציר

    מאמר זה מנסה לענות על השאלות: מהם האתגרים, הבעיות והמכשולים של סטודנטים בעלי הנעה עצמית מופחתת המעורבים בקורסי MOOC וכיצד הם קשורים לקונקטיביזם וללמידה שלהם. הממצאים סווגו כ:אתגרים, בעיות, מכשולים הקשריים עיקריים וקונקטיביזם (Garcia Espinosa, Brenda Jeanett; Tenorio Sepulveda, Gloria Concepcion; Ram?iez Montoya, Maria Soledad, 2015).

  • סיכום

    כיצד מורים יכולים להגביר מוטיבציה אצל כל התלמידים שלהם, בנים ובנות, ללמוד מדעים? זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומד בימינו בפני המורים. בספר Enhancing Adolescents' Motivation for Science: Research-Based Strategies for Teaching Male and Females Students המחברות מספקות תיאוריה, מחקר ופרקטיקות של מוטיבציה כדי לסייע למורים לעמוד באתגר זה (Lee Shumow & Jennifer A. Schmidt).

  • סיכום

    1) תלמידים רוצים שתקדיש זמן בפועל כדי להכיר אותם… הכירו את תלמידכם בשמם במהירות האפשרית. למדו משהו ייחודי אודותיהם ומצאו מה מניע אותם. תלמידים יודעים כאשר מורים אינם יודעים דבר אודותיהם, כך שעליכם להציב את ההיכרות עם תלמידיכם בעדיפות עליונה (Justin Tarte).

  • סיכום

    במכון המחקר הרפואי (Howard Hughes Medical Institute (HHMI מאמינים בכח של אנשים הפועלים כיחידים, לקדם מדע דרך מחקר והוראה מתקדמת שיהיה לרווחת האנושות. הפרופסורים ב-HHMI מחויבים ומתאימים את עצמם להכשרת סטודנטים לתואר ראשון למדעים ובמיוחד ליצירת מעורבות רבה יותר של הסטודנטים בתהליך הלמידה. שיטות ההוראה המתקדמות במכון מחקר רפואי זה במדעים, השמות דגש על התנסות מעשית, החלו לחלחל בקהילה האקדמית, וגרמו להנאה והתלהבות בקרב הלומדים. בכתבה זו, ארבעה פרופסורים של HHMI משתפים אותנו בכמה מהאתגרים שעמדו ועומדים בפניהם (Nicole Kresge).

  • לינק

    האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך פרסם גיליון נוסף של הירחון 4 הממ"ים העוסק הפעם בתרומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמקוונת ללמידה משמעותית ובדרכים לממש את האפשרויות שבסביבה זו. מושאי הלמידה בבית הספר רבים ומגוונים וכוללים: ערכים, מושגים, מיומנויות, עקרונות, תהליכים, רעיונות. למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד ורלוונטיות ללומד. הגיליון הנוכחי בוחן את הערך הייחודי של הרשת ללמידה משמעותית תוך התמקדות בשלושה צירים: ערך הרשת ותרומתה הייחודית ללמידה, מעורבות ורלוונטיות. בנוסף, מוצגת סקירה בנושא פיתוח ששת תפקודי הלומד בסביבה הדיגיטלית והמקוונת. תפקודי לומד עיקריים החיוניים במאה ה-21 הם בתחומים הבאים: שכלי (קוגניטיבי ומטה קוגניטיבי), בין אישי, תוך אישי, ניהולי וחושי תנועתי (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן בית ספר יסודי כפרי בצפון קרולינה שיישם 'הליכות למידה' של מורים (teacher learning walks) כשיטה להתפתחות מקצועית. המורים עקבו אחר פרוטוקול לגבי צפייה באופן שיתופי בכיתות של עמיתיהם וערכו רפלקציה לגבי הוראה ולמידה. מהממצאים עולה כי מורים אינדיבידואלים חשו פחות בידוד מקצועי לאחר מספר חודשים של שימוש בתהליך 'הליכות הלמידה' (Allen, Ann Sundstrom; Topolka-Jorissen, Kathleen, 2014).

  • לינק

    למידה מקוונת היא כלי יקר ערך בחינוך. בין שהמטרה היא הכשרה או התפתחות מקצועית, אפילו תארים אקדמיים מלאים, הלמידה המקוונת נמצאת כאן והיא כאן כדי להישאר. זה מניח את השאלה, כיצד אנחנו יכולים להבטיח שנביא למקסימום את הפוטנציאל של אלו המעורבים בלמידה מקוונת? ודאי, אם קיים תוכן שאנו מצפים מאנשים ללמוד, אנו מעוניינים שהתוכן "ידבק" למוחותיהם ושיהיה משהו שהם יוכלו להיזכר בו מאוחר יותר. הפיכת הלמידה לאישית, אשר חייבת לכלול את הפיכת הלמידה המקוונת לאנושית יותר, היא דרך חשובה אחת להביא למקסימום את הפוטנציאל של הלמידה המקוונת (Karla Gutierrez).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין