נכון כי מנוע החיפוש של גוגל הוא הדומיננטי בחיינו, אבל תמיד נשאלת השאלה: אולי יש שחקנים יעילים נוספים בענף איחזור המידע בתחומים מוגדרים יותר כגון רשתות חברתיות? דבר הנסיין: ממשק החיפוש של Social Searcher הוא מאד אינטואיטיבי וניתן לסנן בקלות את סוג המידע (כגון תמונה, לינק, וידאו, פוסט) ואת תאריך הפרסום, ביחס לרשת חברתית מסויימת (כגון פייסבוק, טוויטר, פליקר ואחרים). התוצאות מאורגנות היטב בלוח התצוגה המאוחד של Social Searcher, אך הרלבנטיות שלהם נמוכה למדי בהשוואה למנוע החיפוש של גוגל (גם בגרסת החיפוש המתקדם וגם בגרסה הרגילה) וגם במנוע החיפוש BING (המצטיין באיסוף ובאינדוקס פוסטים מפייסבוק) (עמי סלנט).

הסקירה נכתבה מנקודת מבט של כותב בלוגים ולא בהכרח מנקודת מבט של איש טכנולוגיה כפי שחווינו ברוב המקרים. כותב הסקירה הנוכחית משתמש באופן שוטף בכל פלטפורמות הבלוגים הקיימות, טאמבלר (Tumblr), וורדפרס (WordPress) ובלוגספוט (Blogger) ועוקב אחר התפתחויות טכנולוגיות בפלטפורמות אלו. בסוף הסקירה ניתן לראות את הבלוגים שלו בכל אחת מהפלטפורמות הנ"ל (עמי סלנט).

מערכת ניהול תוכן, באנגלית Content Management System (בקיצור CMS), היא יישום מחשב אשר מיועד לניהול, עריכה ופרסום תכנים באתר אינטרנט. המערכת מאפשרת בדרך כלל הרשאות למספר משתמשים. המערכת הזו מאפשרת לנהל, להזין ואף לעצב (בסוגים מסוימים של תוכנות) אתרי אינטרנט. כך, ניתן להשיג אתר דינאמי ומתעדכן מבלי להידרש לתהליכים ארוכים ומסובכים, הכוללים גם פעולות תכנות שונות (עמי סלנט).

עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על מערכת איחזור המידע "דיגר": "אמש (12 בינואר 2015) הושקה בספריית מדעי החברה וניהול של אוניברסיטת תל אביב מערכת IFAT DIGGER, מערכת מידע חדשנית לחיפוש מידע מאוחד בכל העיתונות הישראלית ואמצעי התקשורת בישראל מאז שנת 2006. מדובר על מאגר מידע כוללני לאיחזור מידע מתוך אמצעי התקשורת והעיתונות הישראלית מאז שנת 2006. הנה תיאור קצר של המערכת אשר רשמתי וסיכמתי במהלך ההשקה המעניינת והמרשימה שנערכה בשיתוף בין חברת יפעת תקשורת והנהלת הספרייה למדעי החברה וניהול באוניברסיטת תל אביב".

במאמר זה מוצג ראיון שנערך עם Supriya Sarnikar, פרופסור חבר במחלקה לכלכלה ולניהול ב- Westfield State University במסצ'וסטס.כאשר היא נשאלת על ההתנסות שלה בחינוך מקוון, היא מסבירה שהיא התרשמה והתאכזבה מהפלטפורמה של קורסרה ( Coursera).

שירות שיחות הווידאו של גוגל, Hangouts, מאפשר לכם לקיים מפגשי לימודים בשיא הנוחות מבלי שתצטרכו לצאת מהבית. הנגאאוטס (או בשמו העברי "זולה"), התחיל כפיצ'ר בתוך גוגל פלוס, והיום הוא זמין מתוך ג'ימייל, ומאפשר לכם לקיים שיחות וידאו באיכות גבוהה עם חברי הג'ימייל שלכם ועם חברים שמשתמשים באפליקציות אנדרואיד וiOS.

בפרויקט הגמר שלו יצר יהודה לוי מערכת למידה ממוחשבת המיועדת לסביבת טאבלטים וסמארטפונים. הפרויקט מנסה לרתום את הטכנולוגיה ליצירת חווית למידה מקיפה הכוללת בתוכה את ניהול הלמידה, הבקרה ופיתוח אחריות אישית של התלמיד ללמידה. מבחינה פדגוגית הפרויקט מרכז שלושה שדות תוכן: הבנת תהליכי למידה, פיתוח ואפיון ממשק, והבנה מעמיקה של שימוש בטכנולוגיה ככלי חינוכי ועיצובי. התוצאה היא כלי למידה אינטראקטיבי שמנגיש, מזמן ומאפשר למשתמשים ליצור, לעבד ולשתף חומר לימודי ממאגרי המידע המומלצים על ידי מערכת החינוך וממאגרי מידע שיתופיים ברשת.

מאות אלפי אנשים, מיוצגים באבטרים (avatars) שבחרו לעצמם, מסתובבים בעולמות תלת-ממד אוליין בעשור האחרון, אבל מה היא השפעת האבטרים על לומדים בקורסים מתוקשבים? המאמר בוחן את התנהגות וההתנסות הסטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב מבוסס סביבה ממוחשבת וירטואלית המדמה עקרונות של משחק מחשב רב-משתתפים תוך שימוש בתכנים חינוכיים שהם חלק מהסילבוס של הקורס. המחקר ביקש לבדוק כיצד שימוש באבטרים על ידי הסטודנטים תורם למעורבות הסטודנטים בקורס הוירטואלי ולתחושת הקהילתיות שלהם במהלך השתתפות בקורס. המחקר ביקש לבדוק כיצד סטודנטים בוחרים אבטרים והאם שימוש זה מגביר את מעורבותם בקורס דמוי המשחק. (Len Annetta, Marta Klesath, Shawn Holmes)

מאמר המציע שורה של מחקרי שימושיות (usability testing) במטרה לשפר את חוויית הלמידה מרחוק ובכך לצמצם את נשירת הלומדים ולאפשר למפתחים לבנות מערך של עקרונות ושיטות בדוקות לבניית קורסים אטרקטיביים לקהל היעד שלהם. מחקרי שימושיות הבודקים את ממשקי הלמידה המתוקשבת יש בהם כדי : לאפשר שימוש הולם ואופטימאלי של משובים להגברת המוטיבציה של הלומד , לאפשר שילוב של מטלות מאתגרות יותר ללומדים , ולשפר את עקרונות התכנון הדידקטי של יעדי ההוראה ( Shailesh Shilwant & Amy Haggarty ).

העבודה מתמקדת בחקירת פעילות לימודית של תלמידי כיתות ט' שלמדו באמצעות קבוצת דיון מתושבת אסינכרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון ארבע אסטרטגיות להגברת מידת האינטראקטיביות בין הלומדים: שאילת שאלות, שימוש בממשק "ידידותי" יותר, תכנית הכנה וחלוקה של יחידת הלימוד והמשימות הנלוות לה למספר חלקים.ממצאי המחקר הראו כי כל ארבעת האסטרטגיות הגבירו את מידת האינטראקטיביות בין הלומדים. בנוסף לכך נמצא כי האסטרטגיה שהגבירה במידה הרבה ביותר את שיתוף הפעולה בין הלומדים היא השימוש בממשק "ידידותי" יותר. (חנה קסר)