מחקר מדעי
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • לינק

    במרכז התכנית: תוספת של כ-2 מיליארד ₪ יופנו להקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית תוך הפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (BIG DATA) ולמובילה בתחומי המחקר הבסיסי ובכלל זה מדעי המחשב; תוספת של כ-1 מיליארד ₪ לשילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה: ערבים, חרדים, המגזר האתיופי ותושבי הפריפריה (סה”כ התקציב לשילוב יעמוד על 2.3 מיליארד ₪ ); הכשרת הון אנושי איכותי והתאמתו לצרכי המשק והתעסוקה; קידום הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרתה יגיעו אלפי סטודנטים מאמריקה, אירופה והמזרח הרחוק ללמוד בישראל (המועצה להשכלה גבוהה).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה. כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים. תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו'). במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה (Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick, 2016).

  • סיכום

    במכון המחקר הרפואי (Howard Hughes Medical Institute (HHMI מאמינים בכח של אנשים הפועלים כיחידים, לקדם מדע דרך מחקר והוראה מתקדמת שיהיה לרווחת האנושות. הפרופסורים ב-HHMI מחויבים ומתאימים את עצמם להכשרת סטודנטים לתואר ראשון למדעים ובמיוחד ליצירת מעורבות רבה יותר של הסטודנטים בתהליך הלמידה. שיטות ההוראה המתקדמות במכון מחקר רפואי זה במדעים, השמות דגש על התנסות מעשית, החלו לחלחל בקהילה האקדמית, וגרמו להנאה והתלהבות בקרב הלומדים. בכתבה זו, ארבעה פרופסורים של HHMI משתפים אותנו בכמה מהאתגרים שעמדו ועומדים בפניהם (Nicole Kresge).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את ההתנסויות של תלמידים משש חטיבות ביניים עירוניות בתכנית חקר מדעי אותנטי. המחקר מסתמך על נתונים הכוללים ערכים מיומני הוראה, תיקיות עבודה של תלמידים, וראיונות חצי מובנים של קבוצת מיקוד בת שישה משתתפים (Rivera Maulucci, Maria S. Brown, Bryan A. Grey, Salina T. Sullivan, Shayna).

  • לינק

    מחקר חדש משנת 2009 של אוניברסיטת קולומביה מצא כי תלמידים בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים מפיקים תועלת חינוכית כאשר המורים שלהם עוסקים במחקר מדעי מחוץ לתכנית הלימודים. במסגרת המחקר נבדקו מורים למדעים מניו יורק שהשתתפו בתכנית מחקרית באוניברסיטת קולומביה ((CUSRP, כאשר במקביל בדק המחקר גם את התקדמותם והישגיהם של התלמידים בכיתות המדעים שלמדו אצלם. ממצאי המחקר מלמדים כי ההשפעה על התלמידים אינה מיידית אלא לאורך זמן של כמה שנים. כלומר, תהליך ההטמעה של המורים שנחשפו לשיטות מחקר ועסקו במחקר הוא איטי אך בסופו של דבר משפיע משמעותית על התעניינות התלמידים, הסקרנות שלהם וההתקדמות שלהם בתחומי המדעים בבתי הספר.

  • לינק

    התובנות של הפרופסור לפסיכולוגיה אנדריו מלצהוף על תהליכי למידה . פרופסור מלצהוף אשר פרסם לאחרונה סקירה מרתקת על תהליכי למידה בכתב העת Science הוא אחד המומחים המובילים בעולם לתחום התפתחות הילד והפעוטות. בסקירתו המלומדת המבוססת על מאות מחקרים בתחומי התפתחות הילד והנוירופסיכולוגיה מציג פרופסור Andrew Meltzoff את התובנות העיקריות שהתגבשו בקרב חוקרים עד היום לגבי תהליכי למידה אצל ילדים. המחקרים החדשים מחזקים במיוחד את חשיבותם של שלוש עקרונות לגבי למידה אצל ילדים: הלמידה היא ביסודה חישובית , ומבוססת על יכולות מוקדמת לזיהוי ופענוח דפוסים וצורות. הלמידה היא ביסודה חברתית וכבר בגיל צעיר מבוססת על אינטראקציה עם אחרים. טכנולוגיות אינטרנט חדשניות כגון רשתות חברתיות ( פייסבוק וכדומה ) מבוססות , על כן, על הצורך החברתי של בני אדם ללמוד ביחד ואחד מהשני. הלמידה מבוססת על תשדורות ממעגלי מוח אשר אצל הלומדים נעים באותו כיוון ומתבייתים על מעגלי קליטה דומים. ילדים צעירים צריכים דבר ראשון תקשורת חברתית על מנת ללמוד ורק אח"כ טכנולוגיה אבל השילוב בין השניים יעיל ביותר לתהליכי הלמידה טוען פרופסור Andrew Meltzoff.

  • לינק

    ברשימה ביבליוגראפית יעילה זו ליקט ד"ר סם גולדשטיין מאמרים ומחקרים חשובים שהתפרסמו בספרות החינוכית והפסיכולוגית לגבי הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בקרב ילדים ובני נוער. בין המחקרים הנסקרים: ילדי ה-ADHD וצפייה בטלביזיה, סכנת התאבדויות בקרב ילדים עם תסמונת ה-ADHD, השלכות ארוכות הטווח של ה-ADHD לאחר תקופה של 10 שנים, אימון משפחות לטיפול בילדים בעלי ADHD באמצעות האינטרנט. עמידות לאורך זמן של תסמונת ה-ADHD, מודעות עצמית של תלמידי בתי ספר להפרעת ה- ADHD, ההתקדמות במחקר לגבי סימפטומים של ADHD וגנטיקה (האם ניתן לחזות מראש את התפרצות הסימפטומים של ADHD על סמך שונות.

  • לינק

    סקירה של מחקרים אודות יעילות הלמידה הפעילה. המחקרים מבאים עדויות משכנעות אודות יעילות הלמידה הפעילה בכיתה ומחוץ לה. המחקרים הוכיחו כי כיתות לימוד שנחשפו ללמידה פעילה במהלך הכנה לבחינות הצליחו יותר בבחינות בהשוואה לכיתות שלמדו בשיטה הרגילה של העברת התכנים בהרצאה או בקריאת חומרים עצמאית. כל כתבי העת שנבדקו ע"י פרופסור Mark Morton הם שפיטים מבחינה מדעית והם מכסים את תחומי הפסיכולוגיה החינוכית, הטכנולוגיה החינוכית, הפדגוגיה והוראת המדעים. המחבר מדגיש כי הממצאים שאסף נועדו במקור לשכנע את הסטודנטים הספקניים הלומדים אצלו בדבר חשיבות שיטת הלמידה הפעילה בקורסים האקדמאיים השונים שהוא ועמיתיו מעבירים בתחומי הניהול (Mark Morton)

  • תקציר

    גם אחרי שלושה עשורים של מחקר אודות דרכי רכישת שפה על ידי ילדים חסרה לנו תמונה שלמה ובהירה של התהליכים בתחום הנ"ל. עד כה לא נעשו כמעט ניסיונות לגבש את ממצאי המחקר ולהבהיר את התמונה לאנשי חינוך, למורים ולהורים שאינם מומחים אקדמאיים בתחום. פרופסור William O'Grady חוקר ומרצה בכיר ללינגןויסטיקה באוניברסיטת הוואי המשמש גם חוקר אורח באוניברסיטת קמברידג' החליט להתמודד עם אתגר זה והתוצאה היא ספר חדש ומקיף המסביר בצורה שיטתית וברורה את כל הידע המחקרי שהצטבר עד כה על דרכי רכישת שפה אצל ילדים. על פי הביקורת החמה שהתפרסמה בכתב העת Childhood Education מצליח פרופסור O'Grady להקנות לנו תמונה טובה ובהירה של כל תהליכי רכישת השפה וגם להצביע על התרומות של החוקרים בתחום זה החשוב למורים ולאנשי חינוך המלמדים בבתי הספר היסודיים.

  • סיכום

    המונח "מחקר עם ביסוס מדעי" הוא עתה מוקד הדיון בטיבו של המחקר בחינוך. בשנים האחרונות התפרס דיון זה על במות שונות, כשכתבי עת מחקריים ואיגודים מקצועיים בארצות הברית מצאו לנכון לעסוק בו ולנסח ניירות עמדה המתייחסים אליו. במאמר זה, אשר התפרסם במקור בכתב העת 'שבילי מחקר' של מכון מופ"ת, מוסבר הרקע לדיון המחודש על התפתחות התחום של מחקר עם ביסוס מדעי. מוגדר מהו מחקר עם ביסוס מדעי בחינוך; ומובאים עמדות של ארגונים העוסקים במחקרחינוכי. כמו כן ,מוצג בקיצור הדיון שהתקיים בעניין זה ברשות המחקר במכון מופ"ת (לאה קוזמינסקי)

  • רפרנס

    החקיקה של תכנית No Child Left Behind משנת 2002 קובעת כי תוקפם של מחקרים חינוכיים המשמשים בסיס ליישום של רפורמות חינוכיות ייבחנו על פי קריטריונים ועדויות המבוססות באופן מדעי. לקביעה זו השלכות רבות על תכנון והערכה של תוכניות לימודים. מצד אחד יש הרואים בכך הזדמנות לבסס את מדע החינוך, מצד שני יש הרואים את גישת ה-SBR כצרה מדי. סקירה באינטרנט של אתרים ומאמרים מרכזיים בנושא.

  • סיכום

    סקירה על הכיוונים העיקריים במחקר הפסיכולוגי על למידה מתוקשבות וקבוצות המחקר המובילות בארה"ב . הפסיכולוגיה של למידה מתוקשבת הוא ענף אינטרדיסציפלינרי ולא תחום דעת פסיכולוגי יחיד. בינתחומיות זו של ענפי המחקר בפסיכולוגיה מוצדקת למדי כי תחום הלמידה המתוקשבת הוא תופעה מורכבת אותה יש לחקור מזוויות מרובות ושונות ומכיוונים שונים של תחומי דעת פסיכולוגיים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה נוירולוגית. בסקירה מוצגות בקצרה כמה תיאוריות חשובות אשר פותחו ע"י חוקרי הפסיכולוגיה של הלמידה המתוקשבות.

  • סיכום

    Loewenstein פיתח את התיאוריה של הסקרנות המוגדרת המבוססת על פער המידע. הפער בין מה שאני יודע לבין מה שאני רוצה לדעת. הפער נקרא נקודת התייחסות אינפורמטיבית. הטענה של לוינשטיין – סקרנות גורמת לנו לאי נוחות, כאשר יש לנו פער במידע יש לנו אי נוחות ומה שגורם לסיפוק זה הפיתרון ולכן זה מה שמסביר שמרצון אנו פונים למצבים מסקרנים. קיימות מספר השלכות מעשיות הרלוונטיות לתחום החינוך במאמר זה: חשוב להקנות ידע התחלתי כדי שתתעורר סקרנות. חשוב להפוך את התלמידים למודעים לפער בין מה שהם יודעים לבין מה שהם לא יודעים כדי שזה יניע אותם לתקן המצב.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין