-
לינק
ההרצאה התמקדה בממצאי המחקר שמטרתו הייתה הערכת רגישות המטפלות במגוון מסגרות טיפול לגיל הרך בארץ, בדיקת האופן בו היא מתבטאת במסגרות בעלות אפיונים מבניים-איכותיים שונים, ובחינת הקשר בין רגישות מטפלת למעורבות הילד. נבחנה השאלה האם בתנאים של איכות מעון ירודה, רגישות המטפלת תהווה גורם ממתן, או לחילופין התנאים הקשים במעון יגברו על רגישות המטפלת גם אם היא טובה? המטפלות נצפו וצולמו באפיזודות טיפוליות שונות וילדי המדגם צולמו במשחק חופשי. התצפיות נותחו באמצעות שני כלים מרכזיים: סולם למדידת מעורבות הילד וכלי המודד היענות רגשית של מטפלות. נמצא כי ההיענות הרגשית של המטפלת כלפי הילדים קשורה למעורבותם על פני כל המדגם (סטולרסקי, א. שגיא-שוורץ א).
-
לינק
-
לינק
ההוכחות, ההבטחות והפוטנציאל שטרם מומש: קבוצת חוקרים בריטית אספה אלפי מחקרים ותצפיות מכל העולם בתחום הלמידה המתוקשבת והוציאה את הסקירה Decoding Learning. ייחודו של הדוח הוא בכך שהוא זיקק את איכותם של אלפי המחקרים שנאספו על פי מגוון קריטריונים וגורמים מעריכים ונותר לבסוף עם 210 חקרי מקרה של למידה מתוקשבת חדשנית ואפקטיבית. מתוך בסיס מחקרי זה מיפתה הקבוצה את היתרונות שהטכנולוגיה מספקת ללמידה הנוכחית ואת מצבי הלמידה החדשים שנוצרו בזכות הטכנולוגיה. בסקירה מקיפה ובהירה מציגים החוקרים מודלים חדשים המבוססים על הוכחות בשטח ונותנים לנו הזדמנות לפענח מחדש את חידת ה"פדגוגיה של הטכנולוגיה" ( Rose Luckin).
-
לינק
הקשר בין משך הזמן של הלמידה בביה"ס ואיכות החינוך היא סוגיה שנמצאת כבר כמה שנים במוקד המחלוקת בין גורמי חינוך ציבוריים וחוקרי חינוך. האם הארכת יום הלימודים בביה"ס הופכת את הלמידה לאיכותית יותר ומובילה להישגים טובים יותר ? פרופסור לארי קובן כתב לאחרונה 2 מאמרים קצרים ומשכנעים לגבי הסוגיה של זמן לימודים ואיכות הלמידה בביה"ס. במשך שנים הגישה הרווחת בקרב מערכות חינוך הייתה כי הארכת זמן הלימודים בבי"ס תביא לשיפורים בלמידה ובהישגי הלמידה , אך פרופסור לארי קובן בחן את ממצאי המחקרים שהצטברו עד כה בנושא והגיע למסקנה כי לא ניתן להוכיח את הקשר בין משך זמן למידה ובין שיפורים מהותיים בלמידה ( Larry Cuban ) .
-
לינק
מי הן הנשים החוקרות במכללות להכשרת מורים? מה הם מאפייני הזהות שלהן: מרצות? חוקרות? או אולי מכשירות מורים? באילו תהליכים מקצועיים-אקדמיים הן התנסו? כיצד הן מגדירות את עצמן? וכיצד הן מגדירות את המושג מחקר? הספר מציג מחקר שמספק תשובות לשאלות אלה. המחקר שם את הנשים החוקרות תחת העדשה המחקרית, על רקע ריכוזן הגבוה של נשים בתפקידי הוראה ומחקר ועל רקע תהליכי האקדמיזציה המואצים שעוברות המכללות לחינוך ( חנה עזר) .
-
לינק
קובעי המדיניות החינוכית ומקבלי ההחלטות בתחום מדיניות החינוך לא עשו עד היום שימוש רחב דיו במחקר המדעי והאקדמי סביב חקר תכניות לימודים וספרי לימוד. מחקר זה מוכר מאז סוף מלחמת העולם הראשונה, עבר תמורות בארץ ובעולם החל מהאמצע השנייה של המאה ה-20 ועתה נמצא במרכזה של עשייה מחקרית בין-לאומית עשירה הבאה לידי ביטוי למשל במינוי ועדות בדיקה בין מדינות (ישראל-גרמניה, גרמניה-פולין ועוד) שבבסיסן ההבנה כי ספרי הלימוד משמשים עדיין כלי מרכזי בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של התלמידים בשלבי החינוך השונים שלהם. מקבלי ההחלטות בתחום מדיניות החינוך יכולים לעשות שימוש נוסף בחקר ספרי לימוד ולהפוך אותו לכלי יעיל ועשיר בבחינת שאלות רחבות על אודות הנחות היסוד של תחומי הדעת לכל אורך שנות הלימודים בבתי הספר בישראל; שימוש במקורות; גישות לימודיות; ובחינת הקשר בין ספרי הלימוד לבין אמצעי ההערכה השונים בתהליכי ההוראה והלמידה בכיתות ( אריה קיזל) .
-
לינק
עבודת דוקטורט משנת 2012 בארה"ב אשר מטרתה הייתה לבדוק האם מכשירים ליצירת משוב בשיעור, מכשירים מסוג קליקר, משפיעים על מטה-קוגניציה של הלומד. המחקר בדק את ההשפעות המשוב של מכשירים ליצירת משוב בכיתה שאין בהם מרכיב טכנולוגי גבוה לעומת מכשיר עם מערכת משוב עתירת טכנולוגיה מסוג קליקר. ממצאי המחקר הוכיחו כי למכשירים טכנולוגיים ליצירת משוב מסוג קליקר יש השפעה משמעותית על המטה-קוגניציה של הלומד ( Manke-Brady, Melanie).
-
לינק
טיוואן היא אחת ממערכות החינוך המתקדמות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי והניסויים הנערכים שם בבתי ספר יסודיים יכולים לסייע לנו רבות בבדיקת כיווני המחקר והיישום החדשניים של אמצעי תקשוב בחינוך. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את הפוטנציאל של למידה באמצעות ספרים דיגיטליים בבתי ספר ברחבי טייוואן . עורכי המחקר ביקשו לבדוק מקרוב את אפשרויות היישום וההטמעה של מערכת למידה מבוססת ספרים דיגיטליים בשם Interactive E-book Learning System -IELS. המערכת המתוקשבת הזו נועדה להקל על תלמידי בתי ספר יסודיים בטייוואן ללמוד בצורה מותאמת באמצעות ספרים דיגיטליים ( Huang, Yueh-min; Liang, Tsung-ho; Su, Yen-ning; Chen, Nian-shing).
-
לינק
האם יכולות הוראה איכותיות ניתנות להעברה גם כאשר מורים עוברים ללמד בבתי ספר אחר ובאוכלוסיות תלמידים שונות מבחינת הרקע הסוציו-אקונומי שלהם. שאלת מחקר זו נבדקה כבר פעמים ע"י המחקר החינוכי בארה"ב והיא ממשיכה לעורר עניין גם היום לאור העובדה כי יותר מורים בוחרים לעזוב את בית ספרם וללמד במסגרות חינוכיות אחרות . הצפי הוא שמגמה זו תגבר כי מורים שוב אינם רואים עצמם כפותים לביה"ס אחד ויחיד בכל חייהם המקצועיים .
-
לינק
הספר מציג ניתוח של יחסי הגומלין והאינטראקציות שבין דמוקרטיה וחינוך ברמות המקרו והמיקרו. הניתוח מראה שדמוקרטיה ומוסדות חינוך מושפעים על ידי ממדים טבעיים, דמוגרפיים, מוסדיים ותרבותיים של החברה שלהם, ושיש להתמודד עם הקשר ביניהם תחת התנאים האותנטיים של החברה ועם נקודת מבט פנימית. הספר מספק בסיס איתן עבור דיונים על דמוקרטיה בכל הרמות. לפיכך הוא תורם לדיונים פונקציונליים אודות הפילוסופיה מאחורי החינוך והדמוקרטיה, על ידי כך שהוא מסייע למוסדות חינוך, מורים, מנהלים וכל האזרחים האחראיים לתהות על תפקידם בחברה בתוך מסגרת מובנת ופשוטה ודרך תהליך הדמוקרטיזציה ( Demirbolat, A. O).
-
לינק
מחקר זה פיתח משחק מקוון חינוכי, סופר משלוח (Super Delivery), המכוון לידע אודות חיסכון בחשמל, וערך חקר מקרים של שמונה תלמידי כיתות ו' המשתמשים במשחק זה, כדי לחקור את הגורמים המשפיעים על היעילות של רכישת ידע של תלמידים בלמידה מבוססת משחקים דיגיטליים. מחקר זה נהג לפי ההליך שהוצע על ידי מיילס והוברמן (Miles & Huberman, 1994) לניתוח נתונים איכותניים ולמציאת תבניות על פני המקרים ( Fu-Hsing Tsai, Kuang-Chao Yu, Hsien-Sheng Hsiao).
-
לינק
-
לינק
ההתפתחות המהירה של חינוך ביתי (חינוך מהבית) בארה"ב מתחילה להניב גם ספרות מחקרית ראויה . ספרה של פרופסור Jennifer Lois על מניעי האימהות בארה"ב שבחרו להעניק לילדיהן חינוך ביתי נסקר לאחרונה במדור ביקורות הספרים Teachers College Record. החוקרת ראיינה 24 אימהות שבחרו להתמודד בעצמן עם הענקת חינוך ביתי ( חינוך מהבית) לילדיהם. מהראיונות המעמיקים ניתן ללמוד רבות על מניעי האימהות לוותר על עבודה מחוץ לבית ולהתרכז בחינוך מהבית , על ההתפתחות דרכי ההוראה של האימהות ועל תכנית הלימודים בארה"ב לחינוך מהבית שנועדה להקל על ההתמודדות של האימהות ( Kurt J. Bauman ).
-
לינק
-
סיכום
המחקר המתואר במאמר זה התבצע בשנת 2009 והתמקד בבוגרות מכללה אחת מתוך שתי המכללות לחינוך אשר השתתפו בפרויקט הררי. מטרת המחקר היא בדיקת ההשפעה של ההכשרה במכללה, שבמסגרתה השתמשו הבוגרות במחשבים ניידים, על העבודה המקצועית שלהן כמורות וכמחנכות בפועל. במחקר נבדקו 92 בוגרות אשר החלו את לימודיהן בשנים 1998-1995 ואשר הוכשרו להוראה במסלולי הגיל הרך והחינוך המיוחד-יסודי. קבוצת הניסוי כללה 57 בוגרות, וקבוצת הביקורת כללה 35 בוגרות עם הכשרה זהה למעט ההשתתפות בפרויקט ( ולדמן, ניצה, ברטה, טסלר).
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת ההשתתפות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחות המקצועית של עמיתיה, מורי מורים.מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד עמיתי המחקר תופסים את תרומת ההשתתפות שלהם ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחותם המקצועית בכלל ולארבעת המרכיבים הבאים בפרט: (א) קידום הידע והיכולות בתחום המחקר; (ב) שיפור, עדכון והרחבה של הידע ושל היכולות בתחום המקצועי (במקרה זה הכשרת מורים); (ג) טיפוח ופיתוח של הון חברתי-מקצועי; (ד) פיתוח זהות מקצועית בתחום ההכשרה להוראה(קלויר רמה, 2012).
-
לינק
מחקר חדש בארה"ב שולל את הדימוי השלילי שדבק בתוכנות הלימוד מרחוק : הישגי הסטודנטים שלמדו באולמות האוניברסיטה, ושל אלו שלמדו לבד בביתם, היו שווים. במחקר, שנערך על ידי חברת R+Ithaka S העוסקת בייעוץ בכל הנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים בהוראה, השתתפו כ-600 סטודנטים משש אוניברסיטאות ציבוריות בארה"ב. הסטודנטים נחלקו לשניים: חלקם נשלחו לקורסי מבוא לסטטיסטיקה מהסוג המסורתי, ואילו היתר למדו את אותו הקורס, רק באמצעות תוכנת למידה אינטראקטיבית ומקוונת ( אסף שטול-טראורינג).
-
לינק
המאמר עוסק בשאלת הקשר בין מחקר ומעשה ובשאלת החשיבות של בסוס התמקצעות של מורים גם על ממצאי מחקרים חינוכיים. העניין של המורים לאורך זמן בלמידת תלמידים דורש שהמתכשרים ילמדו כבר מראשית הדרך כיצד תוצאות מחקרים עשויים לסייע להם בכך. בהתאמה, התמקדות מורים בממצאי מחקרים עשויה להפכם לצרכנים ביקורתיים של חומרים אלה ולתורמים לשאלות חשובות. קשר מקצועי בין מחקר לבין פרקטיקה דורש שהחוקרים והמורים ידברו באותה שפה, שכן שני אלה הם שני צדדים של אותו מטבע (Van Velzen, J.H ).
-
לינק
ג"י הורווויץ הביא לידיעתנו מחקר חדש וחשוב על אופי הניצול של כלי WEB 2.0 בחינוך בארה"ב עליו הוא כתב בבלוג שלו . במאמרון חדש בבלוג המצויין שלה אודרי ווטרס מדווחת על מחקר חדש שנערך על ידי ג'וסטין רייך ואחרים ב-Graduate School of Education של אוניברסיטת הרווארד. רייך סקר את השימוש בוויקיים ( wiki ) בבתי ספר בארה"ב. הוא מצא שעד היום בערך 180,000 ויקיים חינוכיים נפתחו על התשתית של PBWorks, אחת התשתיות החינמיות האיכותיות לוויקיים בחינוך. ללא ספק, כל אלה נשמעים כמטרות ראויות ביותר. אבל כאשר מנתחים את השימוש בפועל, הבעיות צצות.
-
לינק
האם ניתן לטעון ש"אנימציה אחת שווה אלף תמונות"? מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את ההשפעה של הוראה משלבת סרטוני אנימציה של חברת בריינפופ על לימודי מדע וטכנולוגיה בקרב תלמידי בית ספר יסודי. המחקר נערך על פי השיטה הכמותית. כלי המחקר כללו שאלונים מקדימים ומסכמים למדגם מייצג של שתי קבוצות מחקר: ניסוי – תלמידים שלמדו בסיוע אנימציות ממוחשבות . המשתנה הבלתי תלוי היה שיטת ההוראה(שילוב סרטוני אנימציה) בעוד שהמשתנים התלויים היו: מוטיבציה של תלמידים ללמוד מדעים, מיומנויות חשיבה מסוג: הבנה, יישום והנמקה וציוני התלמידים במקצוע מדע וטכנולוגיה בתעודות סוף שנה. ממצאי המחקר הראו כי תלמידים מקבוצת הניסוי שיפרו באופן משמעותי מיומנויות חשיבה ברמה של הבנה, יישום והנמקה בהשוואה לעמיתיהם מקבוצת הביקורת ( מירי ברק).
מחקר בחינוך
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין