מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

מזה כמה שנים נערכים מאמצים משמעותיים ומקיפים להכנסת יישומי מחשב ותקשוב לבתי ספר יסודיים בטייוואן והמחקר הנוכחי ביקש לבדוק מה היא האפקטיביות של תוכניות אלו. בכנס NECC2006 שהתקיים יולי 2006 בסן דייגו הציגו חוקרים מטייואן ממצאי מחקר מסוג Meta –analysis לגבי האפקטיביות של שילובים המחשבים והתקשוב בבתי ספר יסודיים. המטרה הייתה להשוות בין יעילות יישומי התקשוב בבתי הספר ובין יעילות ההוראה המסורתית. במסגרת המחקר בוצעה סינתזה של 48 מחקרים שונים שנערכו בתחום. ניתוח הממצאים מלמד כי בהשוואה ללמידה מסורתית ללמידה מתוקשבת בבתי הספר היסודיים יש ערכים חיוביים מוכחים גבוהים יותר. עם זאת, נמצא כי יישומי מחשב בבתי ספר יסודיים אינם תורמים לשיפור דרמטי של הישגים. השיפור הוא הדרגתי ורב-שנתי. לאורך זמן ניתן באמצעות יישומי המחשב בבתי הספר היסודיים לשפר את הלמידה האיכותית בכיתות הלימוד (Yuen-kuang Cliff Liao)

מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות. התוצאה המרכזית של המחקר הראתה דמיון עצום בין העמדות כלפי הספר לבין העמדות כלפי המחשב. הדמיון הרב הופיע בכל כלי המחקר, הן במדידות הגלויות והן בסמויות. תוצאה זו הייתה מפתיעה, משום שמן הספרות הקיימת מצטיירת תמונה של חילופי משמרות בין הספר והמחשב (אסיה שרון)

בשנה שעברה נערך בביה"ס באורט קריית ביאליק ניסוי בהוראת אלקטרוניקה מרחוק, כלומר מהבית: מחצית מתלמידי הכיתה נשלחו ללמוד שיעור מסוים בבית, וממש באותו זמן המחצית האחרת של הכיתה למדה במעבדת המחשבים בבית הספר. הישגי הקבוצות השונות במבחן שנעשה בסוף השיעור מרמזים על כך שלמידה מקוונת איננה תחליף שווה ערך לשיעור בכיתה, וכי היא מתאימה ללומד בעל מוטיבציה ללמידה ומשמעת עצמית גבוהה במיוחד. כמו כן, נראה כי התלמידים מעדיפים למידה מתוקשבת לצורך תרגול והעמקה, ולא ללימוד חומר חדש (אורית ניטצקי).

האם יש הבדלים באופן בו גברים ונשים חוקרים מידע באינטרנט? מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת פיטצבורג ואשר התפרסם לאחרונה בדק את ההבדלים ההתנהגותיים בעת חיפוש באינטרנט ע"י תלמידי כיתות ח' – בנים ובנות

המחקר מתאר את הדרכים וההיקף שבהם עברה תורה צורות של הלשון העברית ממעבדתם של החוקרים באקדמיה אל ספרי הלימוד המשמשים את הכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון בארץ במהלך היובל הראשון לקיום המדינה. התיזה שהמחקר מבקש להוכיחה היא שהתפתחות המחקר המדעי בלשון בתחום תורת הצורות השפיעה ומשפיעה על תכניות הלימודים ועל ספרי הלימוד בתחום זה. המחקר בודק באלו נושאים השפיע חקר הלשון יותר ובאלו פחות, מהם השינויים העיקריים שחלו בתכניות הלימודים ובספרי הלימוד בעקבות השפעה זו, ומהי ההשפעה של השינויים הללו על החינוך הלשוני. (רחל רוזנר)