מחקרם של גביש ופרידמן (2007 ) מראה כי מורים מגיעים להוראה מתהליך ההכשרה כשהם שחוקים. לממצא זה יש השלכות מרחיקות לכת והוא מחייב חשיבה מחדש על תהליך הכשרת המורים ועל מקצוע ההוראה. ניתן לראות את היציבות ברמות הגבוהות של השחיקה וממדיה מראשית שנת ההוראה ועד לסיומה. יש לציין כי רמות השחיקה הללו גבוהות אף בהשוואה לרמות השחיקה שנמצאו בקרב מורים ותיקים במדגמים ארציים . אפשר לטעון שמורים מתחילים את דרכם בהוראה כשהם שחוקים. במילים אחרות, מורים פותחים את קריירת ההוראה שלהם כשהם תשושים ונעדרי מרץ וחיוניות, מרוחקים מתלמידיהם ואף מנוכרים להם ובעיקר מחזיקים בתפיסה עצמית-מקצועית נמוכה. בכל רמות השחיקה הם עולים אפילו על הרמות של מורים ותיקים ( גביש , בלה) .

ההתנהגות הבלתי ממושמעת ומגמת הירידה בכיבוד סמכויות מצד צעירים, הן בסביבה הביתית והן בגבולות בית הספר, הינה תופעה היוצרת דאגה רבה בקרב מחנכים והורים ברחבי העולם. בעוד שרוב המחקרים בתחום עסקו בניסיון לזהות את המאפיינים של הבעיה ואת היעילות של פרקטיקות ותכניות מסוימות בפתרונה, לא נערכו מחקרים רבים אודות הדינאמיקות הפסיכולוגיות בין המורים ותלמידיהם. מחקר זה, שנערך בבתי ספר בישראל, עוסק באופן בו תופסים תלמידים צעירים את סמכות המורה, מהם הגבולות לסמכות זו ותחת אילו תנאים עלולים הם להחליט למרוד. באם נבין כל זאת כהלכה, יהיה בידינו לזהות באילו מן הפרקטיקות המשמעתיות בהם נוקטים המורים יש בכדי להעלות את הסבירות להסכמה או להתנגדות. סטטיסטית, נמצא כי הגיל אינו משחק תפקיד מרכזי בסוגיית קבלת סמכות המורה. אולם מחקר זה מצא כי תלמידים בכיתות הנמוכות ותלמידי תיכון נוטים לנהוג באופן יותר מרדני ולהטיל דופי בסמכות מוריהם ( אליעזר יריב) .

המאמר מתאר ניסוי חינוכי שנערך בארה"ב לשילוב צוותי מחנכות בגיל הרך בצוותי מחקר לחקר הנחייה בכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. במסגרת הניסוי החינוכי שנערך ביוזמת האוניברסיטאות שולבו 7 מחנכות של הגיל הרך בצוות חקר משולב של ליווי מחנכי הגיל הרך מתחילים, בצוות היו שותפים גם 2 מורי מורים והתהליך כלל מפגשים תקופתיים ולמידה עצמית במשך שנתיים. המחקר המלווה של התהליך מצביע על כך כי תהליך שילובם של מחנכות הגיל הרך בצוותי מחקר אקדמאיים תורם רבות לזהות המקצועית ולהתפתחותם המקצועית. המעורבות של מחנכות הגיל הרך בתהליך חקר יזום מרחיב את בסיס הידע של המחנכות לגיל הרך ומעמיק את יכולות החקר והרפלקציה הפדגוגיים שלהם בתפקיד בהמשך.החוקרים ממליצים ליצור במכללות ובאוניברסיטאות תרבות ארגונית המאפשרת גם למחנכות הגיל הרך להשתלב בצוותי חקר משולבים ( John W. Nimmo, Soyeon Park ).

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק האם מורים למדעים שהוכשרו בתכנית אלטרנטיבית בארה"ב תורמים להישגי התלמידים בבחינות ארציות סטנדרטיות. המורים למדעים שהשתתפו במחקר לימדו מדעים בכיתות ה' בביה"ס בארה"ב. השימוש של המורים למדעים בחומרי למידה לא היה אופטימלי והשילוב שהם בהוראה פעילה היה לוקה בחסר . למורים היה אמנם ידע מדעי רב , אך בהעדר ניסיון מקצועי ממושך כמו המורים הרגילים למדעים הם נאלצו לשלב את חומרי הלמידה בצורה פחות מאתגרת לתלמידים בכיתה. התוצאות של המחקר מלמדות כי הישגי התלמידים שלמדו בכיתות שלהם במדעים היו נמוכים יותר בהשוואה לממוצע הארצי בבחינות ההישגים הנורמטיביות בארה"ב ( Linek W, Sampson M, Palmer J ).

המאמר מציג מחקר-עצמי של מורה מורים שחקר את התפתחותו המקצועית לאורך שלוש שנים במסגרת העבודה בהכשרה. המחקר – החוקר, כותב המאמר, ביקש לבחון את התפתחות החזון שלו על הכשרת מורים במעבר מהוראת כיתה לעבודה בתוכנית הכשרה כסטודנט ואסיסטנט, המחקר היה מחקר-עצמי. הוא מתמקד במקורות המתח והצמיחה המאתגרים שהתקיימו בשלב זה. תיעוד אירועים שונים (יומן אישי, ישיבות צוות בפורומים שונים, תצפיות בסטודנטים ועוד) לאורך שלוש שנים היוה את המקור לנתונים ( Ritter, J.K ).

החל בשנת הלימודים הקרובה ייבחנו על איכות ההוראה ועל השליטה שלהם בחומר הלימוד על-ידי מדריכים מקצועיים בבתי הספר . בשנת הלימודים תש"ע, לא רק תלמידים יצטרכו להיבחן. "ישראל היום" מדווח (יום ג', 4.8.09) כי מדריכים מקצועיים הנמצאים כבר כיום במערכת החינוך יבחנו את איכות ההוראה ואת שליטתם של מורים בחומר הלימוד. תוכנית חדשה של משרד החינוך, שנועדה לשפר את איכות ההוראה, תשלב בשיעורים הנלמדים בבתי הספר גם צוותי הוראה. הצוותים יתרשמו מאיכות ההוראה תוך שהם נעזרים בשאלוני משוב, וידווחו על מורים שאינם עושים את עבודתם כהלכה. בשלב הראשון של התוכנית, יתמקדו הבוחנים בעיקר בשיעורי מדעים, בשיעורי שפות זרות ובמתמטיקה בחטיבות הביניים.

חקר מקרה בביה"ס יסודי בקליפורניה . המטרה הייתה לצפות בדפוסי ההוראה של מורה המלמדת בביה"ס ולראות את השפעת הנחיות משטר ההוראה והבחינות שנכפו ע"י תכנית No Child Left Behind Act.המורה המלמדת בביה"ס פועלת בסביבת הוראה המעודדת אוטונומיה מקצועית בגיבוי ביה"ס , אך האילוצים שיוצרים הנחיות תכנית No Child Left Behind Act חזקים יותר מאשר הגיבוי לו זוכים מורי ביה"ס . חופש הפעולה של המורה לנקוט בדרכי הוראה גמישים ואקלים חינוכי תומך הצטמצמו באופן משמעותי . הסטנדרטיזציה אותה חייבה תכנית No Child Left Behind Act העיקה על המורה לאורך כל שנת הלימודים ופגמה ביצירתיות הפדגוגית והדידקטית שלהם. התוצאה הייתה כי המורה לא לימדה את תחומי ההיסטוריה ומדעי החברה בכיתות ה'-ו בדרך בה האמינה מבחינה פדגוגית. המסקנה היא כי כוחם של תכתיבים פדגוגיים ארציים הנכפים על המורים פוגעים במימוש פוטנציאל ההוראה המשובח שלהם ומרוקנים מתוכם את עוצמת המורים. דוגמא הפוכה לנעשה בקליפורניה היא מערכת החינוך בפינלנד שם לא ניתנים למורים שום תכתיבים פדגוגיים מבחוץ וכל ההחלטות הפדגוגיות הם של מורי ביה"ס ללא תלות במשטר בחינות וסטנדרטיזציה ( John S. Wills & Judith Haymore Sandholtz).

מעיון חוזר בפורומים של מורים בארה"ב ובאוסטרליה נמצא כי השימוש במערכות תגובה אינטראקטיביים בכיתה הידועים בשם student response systems הולך וגדל שם. בכיתות רבות מתוקנות מערכות תגובה אינטראקטיביים והמורים מתמודדים עתה עם הפעלת התלמידים בסביבה פעילה שנדרשת להגיב וליצור רמת אינטראקציה הרבה יותר גבוהה ופעילה. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים סטודנטים/,תלמידים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד.

מורים בקנדה ובכל מקום אחר, חיים ועובדים בבתי ספר המשתנים בהשפעה של הגלובליזציה, של תנועות הגירה, של דמוגרפיה משתנה ושל שונות כלכלית ושינויים סביבתיים. המורים נאבקים בתוך תרבויות/ נופים אלה ליצור חיים שיאפשרו להם לחיות תוך מתן כבוד לילדים, לנוער ולמשפחות. מורים רבים נושרים מן המקצוע לאחר שנים מועטות של הוראה. במאמר זה הכותבים מעלים שאלות בעקבות היחשפות לסיפוריהם של מורים לאחר שעזבו את ההוראה ו גם מבררים מה מורי מורים יכולים ללמוד על עבודתם בתהליך זה. לנוכח הקשרים והמפגשים המתקיימים בין חייהם של מכשירי מורים לבין חיי המורים, החוקרים מפנים את מבטם גם לנופים המשתנים שלהם כמורי-מורים ודנים במרחבים האפשריים שבהם ניתן לעבוד יחד עם מורים ולתמוך בהם בהקשר זה ( Clandinin, J. D., Aiden Downey & Huber, J).

העמדה הנפוצה בספרות לגבי מבנה הפעילות בכיתה מניחה שדרך ההוראה בכיתה קשורה לבעיות ההולכות וגוברות של הנעה להישגיות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים. מחקר זה הוא סקירת ספרות על הקשר בין מעורבות התלמידים ומבנה הפעילות בכיתה. המחברים סוקרים מחקרים כמותיים ואיכותניים החוקרים את הקשר בין מבנה הפעילות בכיתה לבין מעורבות התלמיד, תוך שימת דגש על מחקרים המזהים אינטראקציה בין רמת ההישגיות של התלמידים, מבנה הפעילות ומעורבות. המחקר בוחן האם צורות ההוראה בכיתה קשורות לבעיות של הנעה להישגיות וחוסר מעורבות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים? מורים בכיתות שלמות יכולים לטפח סוג של "שוויון הנעתי" שלפיו הדגש הוא על למידה יותר מאשר על תחרות, ואז ההשתתפות בכיתה לא נתפסת בעיני תלמידים בעלי הישגים נמוכים כמסוכנת. הדרך שבה הוראה בכיתה מיושמת חיונית ליצירת תחושת הערך העצמי של התלמידים ולמעורבות בלימודים של התלמידים ( Sean Kelly & Julianne Turner).