מאמר זה משתמש בתיאוריה מתחום הסוציולוגיה של החינוך כדי לחקור את הקשרים בין התפיסות של המנטורים לבין התפיסות של עמיתיהם לגבי אחריות קולקטיבית בבית הספר ולגבי תדירות האינטראקציות שלהם עם מורים חדשים (Hong Qian, Peter Youngs, and Kenneth Frank, 2013).

המחבר תוהה מה הופך את תכניות החונכות וההתמחות לאפקטיביות עבור מורים חדשים? המחבר טוען כי אין זה חשוב שלמערכות או לבתי הספר יש תכניות חונכות והתמחות, אלא חשוב כיצד תכניות אלה פועלות (Ben Jensen, 2013).

מאמר זה מתאר את המאמצים של תכנית אחת להכשרת מורים, שבה נעשה שימוש בפייסבוק כדי לספק תמיכה מתמשכת והתפתחות מקצועית עבור המורים החדשים (Denise Staudt; Norman St. Clair, 2013).

תפיסת ההוראה כמקצוע דינמי, תלוי מצב ומשתנה מניחה שתהליך ההתפתחות המקצועית של המורה מתחיל כבר בשלב ההכשרה ונמשך לאורך החיים המקצועיים. אחרי תהליך ההכשרה מתחיל שלב הכניסה להוראה שהוא גשר בין ההכשרה לבין העבודה בפועל בהוראה. שלב זה כרוך בתהליכי הסתגלות מקצועיים בדגש על בחינת תאוריות ויישומן על ידי התנסות בהן, ובבחינת ההתאמה האישית לעולם המקצועי. מאמר זה מציג את התובנות שנלמדו על שלב הכניסה להוראה בעקבות היוזמה של תחרות סיפורי מתמחים – "מתמחים בסיפור", שמקיים האגף להתמחות בהוראה וכניסה להוראה במשרד החינוך ( אורנה שץ-אופנהיימר).

המחקר בוחן את השיעור שבו איכות החונכות ותדירותה במהלך השנים הראשונות להוראה משפיעות על היכולות המקצועיות והרווחה של המורה המתחיל (Hudson, 2013). החוקרים בדקו אם חונכות באוריינטציה קונסטרוקטיביסטית ובאוריינטציה טרנסמיסיבית בשנות העבודה הראשונות מספקות למורים נקודת התחלה בעלת הזדמנויות הולמות לרכוש את מה שנדרש כדי להצליח בהוראה בכיתה ( Richter, D ).

מרבית המורים החדשים בתיכון גבעת גונן בירושלים לא נקלטים בבית הספר באופן עצמאי, אלא מגיעים אליו כחלק מהתוכנית "חלוץ חינוכי" – שבה שותפים המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, משרד החינוך ומינהל החינוך בעיר (מנח"י). התוכנית, המאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים לעבודה בבתי ספר במטרה להפוך אותם לכעין עתודה ניהולית, מספקת ליווי צמוד למורים חדשים המתחילים ללמד בבתי ספר. בתיכון הירושלמי פועלת התוכנית כבר ארבע שנים, כאשר השנה מלמדים במוסד שמונה מורים המשתתפים בתוכנית. כולם כאחד מדברים על הכוח של הקבוצה כגורם תמיכה ראשון במעלה, שסייע לקליטתם החלקה בבית הספר ( תמירה גלילי) .

הטריטוריות בצפון מערב קנדה (Northwest Territories) הן אזור מרוחק וקר, שיש בו ערים מודרניות וגם קהילות מבודדות שהדרך היחידה להגיע אליהן היא בטיסה. ההוראה בערים מחייבת את המורים להתמודד עם סביבה חינוכית רב-תרבותית, ואילו ההוראה בקהילות המבודדות, מציבה את המורים בחברה הומוגנית של קבוצות ילידיות שתרבותם שונה מהמורים. מכאן שעל המורים לא רק להסתגל לעבודתם החדשה אלא גם לעבור תהליך הסתגלות תרבותית. המאמר סוקר את המאפיינים של תכנית הסטז' הפורמלית למורים בטריטוריות של צפון מערב קנדה (NWT – Teacher Induction Program) ומדגישה את חשיבותם של ארבעה שלבים ( אבו ראס, ר' ) .

ספרה של פיימן נמסר "מורים כלומדים" כולל מאמרים שנכתבו ע"י המחברת המעלים שאלות בסבר הנחות מובנות מאליהן הקשורות להוראה וללמידה. מטרת הספר היא לסייע למתכשרים להוראה ולמורים מנוסים להפוך להיות אנשי מעשה ביקורתיים ורפלקטיביים. המחברת מעודדת מורים מתחילים להסתכל אל מעבר לפרטים שמעל פני השטח בעבודת המורה כמו בדיקת שיעורי בית, תיקון מבחנים וכדומה. היא מאירה את תשומת הלב של מורי המורים ושל המורים החונכים להימנע מהמהמורות המצויות בכוונות הטובות שבשבח הניתן לשיעור או בדגש החזק הניתן לניהול כיתה (Feiman-Nemser S).

כאחת משופטות תחרות הסיפורים, קראה המחברת את כל הסיפורים בשמונה השנים האחרונות. לאחר קריאת כל הסיפורים שהתקבלו לתחרות מהמגזר הערבי, נחשפה בפני המחברת תופעה חברתית-חינוכית שהייתה ייחודית, שחזרה על עצמה בכמה וכמה סיפורים. מורים וגננות בני המגזר הערבי, כתבו על מצבם בשנת ההוראה כאשר ירדו דרומה לחבל ארץ רחוק שהווית החיים בו התבררה כשונה מהווית חייהם. מתוך כ-15 סיפורים שעסקו בתופעה, היא בחרה שמונה סיפורים, המשמשים בסיס למאמר זה ( שץ אופנהיימר, אורנה) .

גישה מעמיקה לשלב הקליטה צריכה להתייחס למתח בין הצרכים המוגדרים ע"י המורים המתחילים לבין הדרישות של הוראה ולמידה אפקטיביות (Feiman-Nemser, 2001). המושג קליטה מתייחס גם לתהליך של חיברות. תפיסת זו מאירה את המתח בין סיוע למורים המתחילים להתאים לבתי הספר כפי שהם לבין שילובם כשותפים לקידום האפקטיביות של בתי הספר בהוראה ובלמידה. למרות שההתייחסות לשלב הקליטה בדיונים ובהחלטות מדיניות היא כאל תוכנית פורמלית , ראוי לזכור שקליטה מתרחשת עם תוכנית פורמלית ובלעדיה. מה שנחשב לתוכנית קליטה נע בין מערכות מדינתיות של תמיכה והערכה לבין יוזמות אוריינטציה למתחילים של מערכות מחוזיות. לסיכום, המאמר מציג כמה משמעויות הקשורות ביניהן של המושג קליטה בהתייחסו למורים חדשים בשנות ההוראה הראשונה. כל משמעות מאירה היבט שונה ויחד הן מרחיבות את ההבנה של הלמידה של מורים מתחילים. הבנה זו של שלב הקליטה כשלב מעצב בלמידת ההוראה וכתהליך רב עוצמה של חיברות תעסוקתי דרושה כדי שהקליטה במערכת החינוך תהייה אכן יעילה ( Feiman-Nemser, S ) .

מחקר זה בוחן את ההתמדה של מורים מתחילים שהצטיינו בהכשרה במסגרת (Teach for America (TFA, ושובצו לעבודה למשך שנתיים בבתי ספר באזורים חלשים כלכלית. התלמידים משתייכים לאוכלוסיות חלשות כלכלית, ציוניהם במבחנים ארציים נמוכים מהממוצע, הם מסיימים בתי ספר תיכון בשיעורים נמוכים ורק מעטים מהם ממשיכים ללמוד במכללות. השאלות שנתחנו במחקר היו אם, מתי ומדוע המורים עוברים מרצון מבתי ספר בהם שובצו לעבודה או נושרים בכלל מן ההוראה. השאלות נבחנו במונחים של מאפייני השיבוץ ועל בסיס ההנחה שמורים איכותיים עשויים לתרום לשיפור ההישגים בבית הספר בהיבטים שונים ( Donaldson, M.L. & Johnson, S.M).

יושרה מקצועית ודמוגרפיות משתנות בבתי הספר הציבוריים בארה"ב יחד עם סטנדרטים להכשרת מורים בתחום של יכולת התמודדות עם אוכלוסיות לומדים מגוונות, דורשים שמתכשרים להוראה יהיו בעלי ידע, כישורים ודיספוזיציות הנדרשים לעבודה זו. הדגש הגדל והולך על איכות המורים ועל אחריותיות (Herrera & Murray, 2004, Luster, 2010) הופכת את ההוראה בכיתות הטרוגניות לתחום הערכה הדורש שיקול דעת רב יותר. יכולת זו צריכה להיות מוערכת בהערכות ביצועי מורים אותנטיות כמו ה- "Teacher Work Sample"(TWS )*, שהוא כתיבה המהווה הזדמנות למתכשרים להוראה להדגים, לתאר ולחשוף שיקולים, ידע ויכולות הוראתיות שונות שלהם ( Dee, A.L ) .

הכניסה לתפקיד של מורים מתחילים ממשיכה להעסיק בעלי עניין רבים בעולם ההוראה בשל החשיבות שלה לבניית המורה ופיתוח הקריירה שלו. בעוד שהצורך בבניית תכניות כניסה לתפקיד ברור, התכניות הקיימות אינן אחידות. בסקירה זו מוצג מדגם ממודלים של תכניות כניסה מהארץ ומן העולם, היבטים ייחודיים במודלים הקשורים לרוח התקופה ומגוון התנסויות ורשמים מגורמי המפתח כגון: המורים החדשים, צוותי הוראה, צוותים תומכים וגורמי מדיניות אחרים ( דזירה פז ועמי סלנט) .