מאמר זה בוחן האם וכיצד ניתן לרתום ארבע טכנולוגיות להוראת חינוך גופני: ה"חור בקיר" של סוגאטה מירה (תלמידים משתמשים במחשב ללא סיוע מבוגר); האקדמיה של קהאן (לימודים מרחוק באמצעות סרטוני יו-טיוב); "הכיתה ההפוכה" (הקלטת הרצאות עבור התלמידים לצורך צפייה בבית ואז דיון עליהן בכיתה, בנוסף לעריכת תרגול והכנת פרויקטים); וה-MOOCs (קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים). לשם כך נעשה מיפוי של הציוד הנחוץ, אופי הלמידה, מיקומה ומטרותיה של כל אחת מהדרכים.