מאמר תגובה שבו חולקות המחברות על טענתה של לוין (2002), לפיה הכרת שמות האותיות מסייעת לקרוא מילים. לטענתן אין לעודד שימוש בשמות האותיות כדרך לפענוח הכתב, אלא יש להדגיש מהי הפנומה שאותה מייצגת כל אות.יש להקנות את שמות האותיות ולטפח את המודעות הפונולוגית בשיטות שמתאימות לילדים מבחינה התפתחותית, ולזכור כי יצירת הקשר שבין האותיות לבין הפונמות שהן מייצגות חשובה מקריאה לאותיות בשמן, וכי ניתן לטפח מודעות פונולוגית ולהגיע לקריאה, גם ללא שינון של שמות האותיות. (עינת גוברמן, חוה תובל)

המחקר בדק יכולת של מודל אורייני, המבוסס על אסטרטגיות טרום -קריאה, לנבא הצלחה בקריאה לפי התנהגותם של תלמידי כיתה א' עם ספר מוכר, ומשווה אותו למודל הבודק מוכנות על פי מיומנויות למידה. נמצא ששני האבחונים מכילים פרמטרים דומים ומסוגלים לנבא הצלחה או כישלון בלימוד קריאה, כאשר אבחון "מוכנות" מצליח לנבא זאת בצורה טובה יותר מאשר "התנהגות קריאה בספר מוכר". (נילי פלטי)

מחקר זה אינו עוסק בהשוואה בין שיטות קריאה, אלא בהשוואת שני כלי אבחון הבודקים מוכנות לקריאה. האבחונים הם "התנהגות קריאה בספר מוכר" הבודק אסטרטגיות של קורא מתחיל וכלי אבחוני שני הבודק תפיסות וחשיבה הנקרא "מוכנות". לצורך המחקר נבחר בית הספר הדוגל בשיטת השפה השלמה וכל הכיתות עובדות לפי הפילוסופיה של השפה השלמה. מטרת המחקר לבדוק איזה כלי יעיל יותר ויכול לנבא הצלחה או כישלון בראשית לימוד הקריאה. המחקר בודק את תוקף הניבוי של הצלחה בקריאה בראשית הקריאה בכיתה א' לפי מדדים התנהגותיים, איתור מקומו של הילד ברצף האורייני, תוך השוואה למדדים המאתרים בשלות ומיומנויות למידה. (נילי פלטי)