הרגלים הם קריטיים לתמיכה (או הפרעה) בהשגת מטרות ארוכות טווח, כולל תוצאות הקשורות ללמידת תלמידים ורווחתם. בניית הרגלים טובים יכולה להפוך התנהגויות מועילות (למידה, תרגול, שינה וכו') לבחירת ברירת מחדל, תוך צמצום הצורך בהתכוונות מודעת או כוח רצון והגנה מפני פיתויים. עם זאת, חוקרי חינוך ומתרגלים נוטים להתעלם מתפקיד ההרגלים בוויסות עצמי של תלמידים, תוך התמקדות במקום זאת בתפקיד המוטיבציה והמטה-קוגניציה בהתנהגות מכוונת מטרה. תיאוריית ההרגל יכולה לעזור להסביר כישלונות מובנים של מוטיבציה או שליטה עצמית במונחים של גורמים הקשריים שמנציחים הרגלים רעים. יתרה מכך, התערבויות מבוססות הרגלים עשויות לייצר שינויים ברי-קיימא בהתנהגויות חוזרות של תלמידים על ידי הרחקת פיתויים שמפעילים הרגלים רעים ויצירת תמיכה והקשרים חדשים להרגלים מועילים.

בכנס דלתא הראשון, שהתקיים במכון מופ"ת ב-30.12.2024, הוצגו שמונה מחקרים במדעי הלמידה שהתפרסמו בשנת 2024, ונערך דיון בשאלה על מה אפשר ללמוד מהם וליישם בכיתה.