מדעי החברה
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות בקורס 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה' על חווית הלמידה של סטודנטים למדעי החברה. 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה מילאו שאלון פתוח לפני הקורס, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב יישום שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת להגביר את השתתפות הסטודנטים בלמידה.

  • סיכום

    מתמחים להוראת מדעי החברה בחינוך על-יסודי בארה"ב מודים שהידע שלהם על השואה מסתמך בעיקר על הפקות קולנוע הוליוודיות. מערכי שיעור רבים נוטים להתמקד בקורבנות השואה ובמעלותיהם של חסידי אומות העולם, במקום לחשוף את רשת משתפי הפעולה, הפאסיביות של העומדים מנגד, בנאליות הרוע של הרוצחים ושורשי תופעת האנטישמיות. כדי לחבר בין השואה לבין אירועים היסטוריים או אקטואליים גיבשו המשתתפים רשימה שכוללת את המהפכה האמריקאית, התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח, מחאת ההמנון האמריקאי ועוד.

  • סיכום

    מדעי האדם תורמים לארבע אוכלוסיות או מסגרות מרכזיות: 1. מעסיקים, שבזכות מדעי הרוח נהנים מעובדים יעילים, חדשניים ורב-תחומיים יותר. 2. הקהילה הרחבה, בזכות אזרחים מיודעים יותר, שמיטיבים יותר להבין את העולם. 3. בוגרים של מדעי האדם, באמצעות הגדלת רמת השכר וההכנסה שלהם לאורך החיים. 4. החברה שלנו בכללותה, באמצעות תרומת המחקר במדעי האדם לפתרון בעיות חברתיות.

  • סיכום

    מדעי הרוח נמצאים במשבר בישראל ובעולם כולו: מספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים במדעי הרוח נמצא בירידה תלולה וכתוצאה מכך מבוטלים קורסים רבים, ולעתים אף נסגרות מחלקות שלמות. משבר זה משקף בין השאר את ערכי החברה המערבית הקפיטליסטית המודרנית ואת סדר העדיפויות שלה, ובראשם הצלחה כלכלית ותועלת מעשית. ואולם, האם באמת אין כל תועלת מעשית במדעי הרוח? האמנם ניתן להסתדר בלעדיהם או שמא הם יכולים למלא תפקיד שאין בכוחם של מדעי הטבע ומקצועות לימוד אחרים למלא?מאמר זה משרטט את תרומתם הייחודית של מדעי הרוח, וטוען כי רק הם יכולים לספק משמעות והנחיה מוסרית, עניינים שאף חינוך אינו שלם בלעדיהם.

  • לינק

    בניית יכולת בשיטות מחקר במדעי החברה מוצבת על ידי מועצות מחקר כסוגיה מכריעה לתחרותיות גלובלית. אולם, הפדגוגיות המעורבות לא נחקרו דיין והתרבות הפדגוגית לא פותחה דיה. מאמר זה נסמך על סקירות תמטיות עכשוויות של ספרות המחקר כדי לדווח על מחקר חדש אשר משנה את המיקוד מהתנסויות אינדיבידואליות של הוראת שיטות מחקר לעדויות אמפיריות ממחקר החוצה שיטות מחקר, דיסציפלינות ואומות. נעשה שימוש בשיטה של פאנל מומחים דיאלוגי, המערב מומחים בין-לאומיים כדי לבחון פרקטיקות הוראה ולמידה בשיטות מתקדמות של המחקר החברתי (Lewthwaite, Sarah; Nind, Melanie, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מציג שני נרטיבים של הוראה ולמידה של מחקר מורים במדעי החברה. על רקע מושג העבודה על הדיאלקטיקה, שני מחנכים במדעי החברה דנים בהתנסויות שלהם כמורים וכלומדים של מחקר מורים. מאמר זה מדגיש את כוחו של מחקר איש המעשה לשינוי הוראה ופרקטיקות של הכשרת מורים, וכיצד ניתן להשתמש בו ככלי עבור פרקטיקה רפלקטיבית ולצורך חקירת הדרכים בהן אנו מלמדים אזרחות דמוקרטית (Martell, Christopher C.; Sequenzia, Maria R., 2016).

  • תקציר

    בעידן המדגיש את עקרונות הסטנדרטיזציה, ההישגיות והאחריותיות, מורים רבים חשים שהדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות רחבות, במיוחד בקרב השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, נהפך לעמוק פחות ופשטני יותר. לתופעה זו השפעה על יכולת הבחינה האפקטיבית של האופציות הקיימות במגוון נושאים מדיניים וחברתיים, והיא עלולה לפגוע ביכולת ההכרעה הרציונלית של הפורום האזרחי הדמוקרטי. אחד מהנושאים הללו, נושא טעון מאד מבחינות רבות, כמו גם לא קל לדיון, הן מסיבות פרקטיות והן מסיבות אידיאולוגיות, הוא נושא המלחמה.

  • סיכום

    בפרק זה מבקשים המחברים להציג כמה מן התמורות שחלו בעשורים האחרונים של המאה העשרים בחשיבה התאורטית העומדת ביסוד שיטות המחקר במדעי החברה בכלל ובחקר החינוך בפרט. לאחר הצגה קצרה של הפוזיטיביזם, לצורך הנגדה בלבד, מתארים המחברים את הגישות השונות בחשיבה הסוציולוגית שהביאו, כל אחת בדרכה, להתגבשות התפיסה הפרשנית. מהלך תאורטי זה החל כבר בראשית המאה העשרים והגיע לכלל הבשלה בשנות השישים והשבעים של אותה מאה. עם ההבשלה וההתבססות של תפיסה זו, היא התקשרה עם זרמי מחשבה דומים בדיסציפלינות אחרות וקיבלה אצל רבים את הכינוי "קונסטרוקטיביזם". מסורות מחשבה קרובות, ולעיתים מנוגדות, הביאו בעשורים שלאחר מכן להתפתחותן של תפיסות נוספות שכינוייהן הרווחים הם ה"תפיסה הביקורתית" ו"התפיסה הפוסט-מודרנית". יש המצביעים על זרמי משנה גם בתוך אלו, או אף על זרמים עצמאיים כגון פמיניזם, קוויריות ופוסט-קולוניאליזם. הכינוי הכולל לגישות השונות הללו, שמשתמשות במתודולוגיה האיכותנית, הוא ה"פרדיגמה הפרשנית במחקר חברתי" והן מבססות את רציונל השימוש במתודולוגיה זו מזוויות ראייה שונות (שמחה שלסקי ומרדכי אריאלי).

  • לינק

    מאמר זה מציג גישה חלופית ליצירת נתונים באמצעות דיאלוג רפלקטיבי בין חוקרים, מורים ולומדים. הגישה משלבת אלמנטים של היזכרות תוך שימוש בווידאו ודיאלוג רפלקטיבי בראיונות בקבוצת מיקוד. הרציונל והאפשרויות נידונו ביחס למטרות של דיון בקבלת ההחלטות הפדגוגית של מורים ובהתנסות של לומדים במגוון פרקטיקות פדגוגיות ובתגובתם לפרקטיקות אלה. המאמר בוחן את האתגרים המתודולוגיים של תפיסת המציאות היומיומית של שיטות הוראה בכיתות עבור מורים ולומדים והאפשרויות של שימוש בדיאלוג לגבי מפגשי הוראה שנצפו כדי להשיג תובנה נוספת לגבי החשיבה והפעולה של האחד על השני (Nind, Melanie; Kilburn, Daniel; Wiles, Rose, 2015).

  • לינק

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את אוסף הווידאו הנוכחי של אתר וידאו בגישה פתוחה (TED-Ed). שאלות המחקר מתמקדות בתוכן האתר (Content) כראיה להתפתחות, במדרוג (Viewership) שלו כראיה לשימוש, ובהיפוך (Flipping) כראיה לאינטראקציה בלמידה בלתי פורמלית. ממצאי הניתוח של אוסף סרטוני הווידאו באתר TED-Ed מראה מספר פערים בתחומי הדעת האקדמיים של מדעי הרוח, מדעי החברה, ומדעי הטבע במונחים של מספר שיעורי הווידאו והמדרוג (Hsin-liang Chen, Kevin L. Summers, 2015).

  • תקציר

    המחבר אסף נתונים מהתנסויות של ארבעה מורים למדעי החברה שהשתתפו בהתפתחות מקצועית בין-לאומית ומתצפיות שנערכו על הלמידה שלהם בחו"ל. מאמר זה מספק אסטרטגיות להפקת המרב ממה שעשוי להיראות כהתנסות של פעם בחיים (Patterson, Timothy, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).

  • לינק

    במאמר זה, המחבר דן בפדגוגיה האותנטית שמציעה אסטרטגיה מבוססת עבור המורים כדי שישלבו את התלמידים ויעודדו אותם לבצע את העבודה הקשה הנדרשת להבנה המורכבת, לפתרון הבעיות ולקבלת ההחלטות (Saye, John, 2014).

  • לינק

    מאמר זה בוחן כיצד משחקי (Social Impact Games (SIGS יכולים לספק תמיכה לימודית חשובה בכיתות ללימודי מדעי החברה בבית הספר התיכון ההיבט האינטראקטיבי של משחקי SIGS נותן ללומד הזדמנות להשתתף "באופן וירטואלי" כחבר בתרבויות חדשות או בתת-תרבויות שהיו בלתי ידועות לפני כן, בשל כך משקיעים הלומדים ברפלקציה הממוקמת מבחינה תרבותית, בחקירה, בפתרו (Beverly Ray , Caroline Faure and Fay Kelle, 2013).

  • לינק

    אתר האינטרנט שהקימה המורה והמנחה אתי נוי-שמעוני כמרחב למידה שיתופי לתלמידי המגמה למדעי החברה , תיכון שער הנגב. כל קבוצת תלמידים נדרשת לערוך השוואה בין מאפייני התרבויות השונות ולהציג באתר האינטרנט את הממצאים והמסקנות במתכונת של מצגת מסכמת של עבודת הקבוצה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין