-
סיכום
תוכניות ליווי של מורים חדשים בארה"ב מקבלות עתה בארה"ב עדיפות גבוהה יותר במדיניות הכשרת המורים שם. הנשירה הגבוהה של מורים חדשים בכלל ומורים למדעים בפרט היא בעיה קריטית איתה מנסים להתמודד גורמי החינוך בארה"ב. כחלק מההיערכות המחודשת הם מתקצבים גם מחקרים שנועדו לבחון בצורה מעמיקה את בעיות הליווי בקליטה של מורים מתחילים. כך לדוגמא, הם תקצבו במענק מחקר משמעותי של 1.4 מיליון דולר את מחקריה של פרופ' Julie Luft מאוניברסיטת אריזונה אודות פיתוח מקצועי וליווי בקליטה של מורים מתחילים בתחומי המדעים. ממצאי מחקריה של פרופסור לופט שנערכו בשלושת השנים האחרונות יוצגו במהלך 2008 בפני גורמי החינוך האחראים להכשרת מורים בארה"ב.
-
תקציר
בתהליך ההתנסות בהוראה חשוב שמורים מתחילים או מורים בעלי 5-6 שנות ניסיון יוכלו להיעזר במאגר דוגמאות דידקטיות של מורים אחרים אותם ניתן ליישם בכיתתם. לתובנה זו הגיעו חוקרים בחינוך בגרמניה ולכן פותחה שם מערכת ממוחשבת למורים למדעים ולמתמטיקה הכוללת אוסף שיטתי ונרחב של הפעלות דידקטיות, התנסויות מומלצות והצעות להתנסות בכיתה שפיתחו מורים ותיקים או אחרים. תפיסת התפתחות מקצועית של מורים על סמך למידה מדוגמאות הפכה להיות ישימה במרבית מערכת החינוך בגרמניה כי המורים זקוקים לזמן הטמעה בכיתה. המערכת הממוחשבת מציגה בפני המורים את כל אלפי הדוגמאות להתנסות דידקטית במתמטיקה ובמדעים בהתאמה לכיתות לימוד, רמה ושיטת הלימוד. חלק לא מבוטל מן הדוגמאות מוצג בצורה סרטי וידאו שצולמו בכיתות של מורים ותיקים וטובים. התכנים המיוצגים במערכת הממוחשבת נבחרו על סמך סקרים צרכים שנערך בקרב המורים למתמטיקה ולמדעים. בשלב ראשון כולל המאגר בעיקר הפעלות, תכנים והצעות למורים למדעים ולמתמטיקה בכיתות ח'. המערכת הממוחשבת כולל מסכי עזרה והנחייה למורים ברמת מולטימדיה המקלה רבות על המורים הזקוקים להבהרות דידקטיות נוספות לגבי הדוגמא שהוצגה (Tatjana S. Hilbert , Alexander Renk , Kristina Reiss)
-
לינק
אתר גנֶ-Net פותח במשותף על-ידי האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך ומט"ח. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זילר, שביקשה להקים "אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי".התכנים מוצגים באתר באמצעות אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, תיאורי מקרה, סיפורים אישיים של גננות, מידע מקצועי נגיש ועוד. תהליכי הלמידה נעשים באתר באמצעות יחידות לימוד קצרות (מודולות) המאפשרות לכל גננת לבחור את הנושא שבו היא מעוניינת להתמקד. לכל היחידות יש מבנה קבוע, הכולל מדורים קבועים: הצגת הנושא; בתיאוריה; במעדה; הערכה; פורום.
-
תקציר
היום יותר מתמיד זקוקים המורים לכלים פדגוגיים אשר יהפכו את הלמידה לחווייתית ולרלוונטית. אתר בריינפופ מכיל מעל 300 סרטי אנימציה במגוון רחב של נושאים במדע ובטכנולוגיה ומתווספים אליו מדי שבוע סרטונים חדשים כולל סרטוני אנימציה ישראליים מקוריים המותאמים לצורכי מערכת החינוך בישראל. התכנים מוגשים בדרך מוחשית ומסקרנת המעוררת חשיבה וגורמת הנאה לתלמידים. בשנת הלימודים תשס"ז יפוצל אתר בריינפופ לשני אתרים: האחד במתכונת המוכרת והוא מכיל סרטונים המיועדים לכלל האוכלוסייה, השני אתר בית-ספרי, המיועד למורים והוא עשיר בכלי עזר המסייעים למורים בתכנון תהליכי הוראה-למידה בכיתה. בנוסף מכיל האתר החדש קטעי מידע, חידונים, הפעלות, משחקים ודוגמאות להעשרת התלמידים המתקדמים והסקרנים (אתי כוכבי, ענת שיוביץ)
-
לינק
מסמך מקיף שיטתי וחשוב הסוקר את התפתחות הוראת המדעים בעולם מאז שנות ה-80. הסקירה כוללת את ראשי הפרקים הבאים: הצבת יעדים חדשים בהוראת המדעים בשנות ה-80 – עיקרי השינוי, מהי אוריינות מדעית? כיצד היא נמדדת? מה מאפיין אזרח אוריין במדע? יוזמות חינוכיות להקניית אוריינות מדעית, פרויקט 2061 בארה"ב והשלכותיו על הוראת המדעים, מדע לכול – עקרונות הגישה, ההשלכות של עקרונות "מדע לכול" על ההוראה וההערכה, הוראת מדע בגישה רב-תחומית, ההגדרה של ליבת הידע המדעית בגישה רב-תחומית – הויכוח האקדמי, ליבת תוכן מושגית מפורטת מול ליבת תוכן רעיונית בלבד והתפתחות "מדע לכל" במוט"ב (יעל שוורץ, לולי שטרן)
-
לינק
-
לינק
לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)
-
לינק
המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו. שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? " מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה (תילי וגנר)
-
לינק
הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט 2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up).
-
לינק
מטרת המחקר הייתה בחינת השינוי קְדַם-אַחַר (pre-post) בכושרי שאלת שאלות, פתרון בעיות והמשגת מושגי בסיס, בהקשרם למטה-קוגניציה, באמצעות פיתוח מכוון של כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר אצל מורים משתלמים בקורס קיץ ייחודי במסגרת הכשרת מורים למדע. תוצאות המחקר מחזקות ותומכות בפיתוח ויישום של קורסי פיתוח מקצועי, מקדמי כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר למורי מדע, וכן בפיתוח ויישום של אסטרטגיות הוראה והערכת HOCS במערכת החינוך על כל רמותיה. כל זאת – תוך פיתוח מכוּון של יכולות הרפלקציה והמטה-קוגניציה של הלומדים (אורי צולר, מרי לו, פמלה אבדר ומיגן ריורדן)
-
לינק
מטרת המחקר הייתה לבחון את האפקטיביות של הפעילויות השונות, במסגרת "יום שיא" בבית הספר, ללמידה משמעותית של נושאים במדע-טכנולוגיה הן מבחינה קוגניטיבית-דידקטית (הבנה והישגים) והן מבחינה ריגושית (הגישה לפעילות מרוכזת במדע). זאת בכדי ליעל את הארגון והביצוע של "ימי השיא" העתידיים בבית הספר. המחקר נערך בבית הספר היסודי-קהילתי "נופית", בעקבות "יום שיא" במדעים שהתקיים לפני חנוכה. הפעילות, שאורגנה בשיתוף פעולה בין צוות בית הספר והורים מתנדבים, כללה סדנאות והדגמות בסביבות למידה רב-גילאיות, כשהנושאים היוו העשרה לתכנית הלימודים. אירוע זה אִפשר בחינת אספקטים שונים של התנסות בדרכי למידה מגוונות (מיכל קרופניק-גוטליב וחני סביון)
-
לינק
המחשב החדש Nova 5000 ויתרונותיו להוראת המדעים והטכנולוגיה המחשב מציע מסך גדול יחסית של 7 אינץ׳, אפשרות להפעלה מיידית, זיהוי כתב יד, ואפשרות לחיבור רכיבים נוספים, כמו עכבר ומקלדת או מכשירי מדידה מדעיים הנמצאים בשימוש בבתי ספר. אפשר להריץ עליו גם מעבדי תמלילים, דפדפן אינטרנט וסתם תוכנות. המערכת כוללת מגוון גדול של חיישנים ומערכות מדידה לשיעורים ומעבדות בפיזיקה, אלקטרוניקה, ביולוגיה וכימיה, לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, שיחליפו את ערכות המדידה הסטנדרטיות. חסל סדר הנייר המילימטרי, הסרגלים והעיפרון: היום יכולים התלמידים למדוד טמפרטורות או חומציות של תמיסה על ידי חיישנים מדויקים המחוברים למחשב ומציגים את התוצאות באופן מיידי. המערכת יכולה לבדוק שינויים לאורך זמן בעזרת החיישנים והתִכנות שלהם. לדוגמה התלמידים יכולים לצפות בשינוי הטמפרטורה של חומרים שונים לאורך זמן, העוברים ממצב צבירה מוצק לנוזל לאחר תהליכי התכה ורתיחה (סומך ד., רבינוביץ מ.)
מדעים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין