דיון זה מבוסס על המושב: מרחוק – השלכות והזדמנויות בעקבות הגישה מרחוק מתוך הכנס השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל (נובמבר, 2021). דוברי המושב מספקים פרספקטיבה ייחודית, כל אחד מתחומו הוא, על אודות האופנים בהם השפיע משבר הקורונה על מערכת החינוך מבחינה פדגוגית, ניהולית, טכנולוגית, מגזרית ודתית.

בבתי הספר של מעיין החינוך התורני של תנועת ש"ס לומדים 50 אלף תלמידים, ו-5% מתלמידי כיתות א' בחינוך העברי. ההישגים הלימודיים של בוגרי בתי ספר אלה נמוכים יחסית לבנים בעלי מאפיינים דומים שלמדו בחינוך העברי: שיעור הנשירה גבוה יותר ב-10 נקודות האחוז; שיעור הניגשים לבגרות נמוך יותר ב-24 נקודות האחוז; שיעור הזכאים לבגרות נמוך ב-15 נקודות האחוז; שיעור התעסוקה של הגברים בוגרי הרשת היה נמוך ב-14 נקודות האחוז; שכרם נמוך בקרוב לחמישית.

מסמך שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציג את אחת הבעיות הקשות ביותר בחינוך מקוון בימי הקורונה: אי שוויון, והיעדרם של מחשבים או של גישה לאינטרנט בקרב משפחות רבות, בעיקר במגזרים הערבי והחרדי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבע ממשקי הבית בישראל אין אינטרנט ובשישית ממשקי הבית אין מחשב ביתי; כחמישית ממשקי הבית היהודיים אינם מנויים על אינטרנט לעומת כמחצית ממשקי הבית הערבים. בתנאים כאלה, רבים מאוד אינם משיגים גישה לחינוך מקוון, וערך השוויון בחינוך אינו מוגשם.